20 - הגיל בו ישנתי אצל בחור בפעם הראשונה

הוא חיכה לי עם סופגניות וסיידר חם. הרוח השתוללה על ההר, אבל בדירה השכורה הקטנה דלק תנור חשמלי עם שלוש ספירלות כתומות שהאירו את החדר באור נעים. זה היה אחד הערבים המאושרים והרומנטיים בחיי. ספירת מלאי

נילי ברין-וייסנרפורסם: 05.08.10 , 10:42

ארבע פעמים התאהבתי בחיים. הפעם הראשונה היתה בגיל 15. הוא היה מבוגר ממני בשלוש שנים. הייתי מסוחררת כמו שרק ילדה בכיתה ט' יכולה להיות. הסתובבתי חודשים עם עיניים בורקות ולחיים סמוקות וסיפרתי עליו לכל מי שרק רצה לשמוע.

אחריו היו עוד שלושה אבל רק האחרון ברשימה המובחרת הזו הלך על כל הקוּפה – הוא הציע לי נישואים.

פעם אחת שברו לי את הלב לרסיסים. זה קרה עם מספר שתיים. הוא היה בלונדיני תכול עיניים ולמד איתי בכיתה. בוקר אחד, אחרי ערב מלא אהבת נעורים, הוא קרא לי לפינה הקבועה שלנו בבית הספר ואמר לי את המשפט שהוא אימת כל בחורה מאוהבת: "אנחנו צריכים לדבר". זה כאב נורא. שבועות רבים אחר כך ייסרתי את עצמי בשאלה למה ואיך זה קרה אחרי כזה ערב מקסים.

תשובה לא מצאתי עד היום...

שלושה שבועות רצופים בכיתי בגללו. זה קרה בימים הנוראיים שבין ראש השנה ליום הכיפורים. בערב יום כיפור צעדתי עד גשר הירקון הישן, מקום המפגש הכי פופולרי בזמנו לתיכוניסטים של צפון תל אביב. לבשתי חולצה לבנה חגיגית ואת הג'ינס הכי יפים שלי, רק כדי לראות אותו שם עם החברה החדשה שלו מהשכבה שמתחתינו. באותו רגע הבנתי בפעם הראשונה שזה באמת נגמר וזה הזמן להמשיך הלאה.

ואכן המשכתי - לבא בתור...

כל גברבר שהתקרב אלי קיבל רמזים עבים מהבחור

עוד מבט:

תמיד עזרתי לך, אבל ללב שבור אין לי תרופה

עדנה קנטי

כשהיית עצובה סיפרתי לך סיפורים ושרתי שירים. תמיד ידעת שיש אותי בשבילך, ואם תהיי בצרה, אעשה הכל לחלץ אותך ממנה. אבל מה נעשה עכשיו? לחם של אמא, סיפור

תמיד עזרתי לך, אבל ללב שבור אין לי תרופה

שמונה חודשים נמשך הרומן שלי עם נון, הוא מספר שלוש. הכל נראה מתוק מדבש, עד שגיליתי שסצינות קינאה הן חלק בלתי נפרד מהאהבה שלו. אפילו פגישה תמימה עם חברות עוררה אצלו חשדות. כשניסיתי להיפרד ממנו זה הפך להיות אפילו קצת מפחיד - כל גברבר שהתקרב אלי קיבל רמזים עבים מהבחור שכדאי לו להתרחק ממני .הם נבהלו כהוגן, השפנים, וכך מצאתי את עצמי נטולת דייטים לתקופה לא קצרה.

במקרה שלו, שמחתי מאוד כשראיתי אותו עם חברתו החדשה. בירכתי אותו להצלחה וסוף סוף סילקתי אותו מחיי.

עשרים זה הגיל בו ישנתי אצל בחור בפעם הראשונה. ילדות טובות לא היו ישנות אז אצל בחורים עד שהגיעו לגיל המתאים. זה היה כמובן אצל מספר ארבע, ששנה אחר כך הפך לבעלי החוקי עד היום.

כמה התרגשתי כשנסעתי אליו ברכבת לחיפה. הוא למד בטכניון וגר על הכרמל. זה היה חנוכה, וגשם ירד בלי סוף. הוא חיכה לי עם סופגניות וסיידר חם. הרוח השתוללה על ההר, אבל בדירה השכורה הקטנה דלק תנור חשמלי עם שלוש ספירלות כתומות שהאירו את החדר באור נעים. זה היה אחד הערבים המאושרים והרומנטיים בחיי.

שתי בנות מדהימות נולדו לי ולרומנטיקן ההוא. גם הן כבר התאהבו כמה פעמים, גם להן שברו קצת את הלב, וגם הן חווות ימים רומנטיים עם בני הזוג.

למרות הקירבה הגדולה ביני לבין בנותיי, אני לא מייעצת להן ולא מדריכה אותן בנושאים שבינו לבינה. חשוב לי שיעברו את השלבים הרגילים עם עליות ומורדות, עד שימצאו את האחד והיחיד. ויום אחד, בעזרת השם, יסתכלו אחורה בחיוך על "ספירת המלאי" שלהן.