השכנים של נתב"ג מרוצים: "לפחות נקבל פיצוי"
במשך עשור נאבקו התושבים הסובלים מרעש המטוסים כדי לקבל פיצוי, עקב הפגיעה באיכות חייהם ובערך נכסיהם. אחרי שבית המשפט פסק לפצותם, אמר תושב בית-דגן: "אני גר כאן כי אין לי ברירה אחרת, אף אחד לא ירצה בנכס. לפחות אקבל פיצוי"
כמעט 10 שנים נמשך מאבקם של תושבי היישובים הסמוכים לנתב"ג לקבלת פיצוי עבור הפגיעה באיכות חייהם והפגיעה בערך הנכסים שלהם. התביעות שהוגשו על-ידי התושבים לוועדות המקומיות לתכנון ובנייה נדחו בעבר על הסף. התושבים הגישו עררים לוועדות הערר, אולם ב-2008 התבשרו כי גם הן נדחו על הסף. בלית ברירה ערערו פעם נוספת לבית המשפט לעניינים מנהליים, והבוקר קבעה השופטת ד"ר מיכל אגמנון-גונן כי תושבי עוטף נתב"ג זכאים לאיכות חיים. "זכותם של מי שנכפה עליהם, בשל צרכי ציבור לחיות תחת מפגעים, לקבל פיצוי שיחלק לפחות את הנטל הסביבתי הכלכלי".
בעיני התושבים, פסק הדין של השופטת הוא גושפנקה לטענות הרבות שהשמיעו בשנים האחרונות, על רעש בלתי נסבל של מטוסים מאזור נתב"ג ועל פגיעה קשה באיכות חייהם. בשנים האחרונות, טוענים כולם, ירד ערכם של נכסיהם. מי שרצה לברוח מהמפגע ולעבור להתגורר במקום אחר, מצא עצמו מתקשה למכור את הבית.
"המחיר של הבית שלי בירידה, לעומת העלייה במחירים של נכסים באזור המרכז", סיפר דורי ל-ynet. "רציתי לעזוב בגלל הרעש העצום, אבל אנשים שמגיעים לכאן ומתרשמים מהבית פתאום שומעים את רעש המטוסים, אומרים תודה וסליחה ועוזבים. מי שלא נעים לו לומר לי בפנים, מציע בהמשך הצעה נמוכה בחצי מיליון שקל מהמחיר שסוכם, כדי להפיל את העסקה".
"אי אפשר לדבר, אי אפשר לישון"
חנה אבוגוסט ובעלה עובדיה, מתגוררים כבר שנים בבית דגן וסובלים מרעש המטוסים. "אי אפשר לדבר, אי אפשר לישון. אפילו טלוויזיה אי אפשר לראות בשעות מסוימות", סיפרה חנה. "בית דגן השתנתה לטובה בשנים האחרונות מבחינת פיתוח ושירותים, אבל יש בעיה להביא אנשים טובים לגור כאן, כי אנשים מסרבים לגור במקום כזה רועש", מספר עובדיה. "אני גר כאן כי אין לי ברירה אחרת, אף אחד לא ירצה בנכס. לפחות אקבל פיצוי".
עמוס אלטברגר, תושב שכונת נווה סביון באור יהודה, החתום אף הוא על העתירה, סבור כי נתב"ג משלמת את מחיר ההיערכות הלקויה של רשות שדות התעופה, לנזק שייגרם לתושבי האזור. "זו החלטה חשובה מאוד לא רק לתושבי אור יהודה, אלא לתושבי המדינה כולה. בנתב"ג ידעו שזה מה שיקרה, אבל לא נערכו לכך ולא לקחו אותנו בחשבון. הבעיה היא שהנזק רק גדל - עכשיו סגרו מסלול נוסף לשיפוצים והרעש הפך להיות בלתי נסבל. לפעמים, מרוב רעש, אנחנו מרגישים שהבית הולך להתמוטט".
עו"ד משה רז-כהן, מי שריכז את העתירה לבית המשפט, סבור כי מדובר בתקדים חשוב. "זו התביעה הגדולה בתולדות מדינת ישראל, וזו הכרה בהכרח שהקמת נמל תעופה באזור מיושב שכזה מחייב תשלום פיצויים. ישראל עמדה בפני החלטה - או להרחיב את נמל התעופה הישן או להקים נמל חלופי, ובחרה בחלופה הזולה יותר - הרחבת הישן ולכן היא חייבת במתן פיצויים למי שנפגע מהחלטה. בית המשפט הכיר בכך שיש ישובים שסובלים מיישובים אחרים ולכן יש לתת להם פיצויים".
עו"ד ורד לופו, שייצגה מספר תושבים באור יהודה בעתירה, מקווה שכעת יקבלו התושבים פיצוי הולם לנזק שנגרם. "אנחנו מאוד שמחים על ההחלטה החשובה לתושבי אור יהודה שנמצאים במעגל הרעש הראשון. תקוותנו שאחרי 10 שנים של התדיינויות משפטית, כשנגיע למגעים עם השמאי, יקבלו התושבים פיצוי הולם לסבל שנגרם להם".
"שדה התעופה הוקם קודם"
מרשות שדות התעופה נמסר בתגובה, כי הם יערערו על פסק הדין. "בשלב הזה פסק הדין אינו אופרטיבי לביצוע, אלא מהווה הנחייה לוועדת הערר של מחוז המרכז. רשות שדות התעופה משקיעה עשרות מיליוני דולרים במיגון
אקוסטי בדירות מגורים ובתי ספר בישובים הסובבים לנתב"ג. בנוסף, אימצה הרשות את תקני המיגונים המתקדמים ביותר בעולם, כנהוג בכל המדינות המערביות".
עוד נמסר מרשות שדות התעופה, כי יודגש כי ערך הדירות בישובים סובב נתב"ג עלה באופן מהותי ובעשרות אחוזים בישובים כמו: שוהם, יהוד, בית דגן משמר השבעה וכדומה. בנוסף נאמר כי נמל התעופה בן גוריון נבנה ב-1936 לפני קום המדינה בלב שטח שומם. "מאז, הלכו מעגלי היישוב העירוני והתקרבו אליו תוך מודעות למשמעות וההשלכות הנובעות מכך".
לפנייה לכתב/ת 
