כישלון הנבחרות הצעירות: עתיד טוב יותר?
במשך ארבעה פרקים ניסינו להבין מדוע נמצאות כל נבחרות ישראל הצעירות בדרג ב', ומה יש לעשות כדי לתקן את המצב. בין הממצאים: פיקוח על המועדונים, ביטול ליגת העל של בית הספר ותגמול לאגודות ומאמנים שייצרו שחקנים. תם ולא נשלם
שלום כיתה ב'. במשך ארבעה פרקים ניסינו, ביחד עם אנשי המקצוע הרלוונטיים, להבין מדוע בפעם הראשונה בהיסטוריה של הכדורסל הישראלי, לא תשחק בשנה הבאה אף נבחרת צעירה באליפות אירופה דרג א'.
בפרק הראשון חזרנו אחורה בזמן על מנת לבחון את ההתדרדרות שחלה מאז תחילת העשור, במהלכו השתתפו כל הנבחרות הצעירות מלבד נבחרת הקדטיות באליפויות אירופה דרג א', ועד היום. מהשיא ב-2004 (4 נבחרות ישראליות בדרג א') - ועד לתחתית, כשאף נבחרת ישראלית לא תיטול בשנה הבאה חלק בטורניר הבכיר ביבשת.
בחלק השני, הצגנו את דבר ההגנה. יורם חרוש, מנהלה המקצועי היוצא של הנבחרות הצעירות באיגוד הכדורסל, שטח את טענותיו והוסיף כי על אף דבריו של יו"ר האיגוד, שי שני, אין להפיל עליו את כל התיק.
בחלקו השלישי של הפרוייקט בדקנו מה מתכוון מנהלה המקצועי החדש של האיגוד, מולי קצורין, לעשות על מנת לתקן את המצב, ומה היו לדעתו הטעויות שנעשו עד כה. בפרק הרביעי ניתחנו את הבעיות בקרב נבחרות הבנות, ובחנו מה ניתן לשנות כדי להשתפר גם בתחום זה.
טרם ניגש למסקנות, חובה לציין כי במהלך הצגת הפרוייקט קיבלנו פניות רבות ממאמנים, אנשי מקצוע, עסקנים ושחקנים, שכללו הצעות ורעיונות להמשך הבדיקות והראיונות שנעשו. חשוב גם לציין כי מאמנים בכירים רבים סרבו לפנייתנו להתראיין. למרות זאת, ועל אף כי מדובר בטיפה בים, אנו מקווים כי הצלחנו לעורר מעט את תשומת הלב הציבורית למצב הענף בגילאים הצעירים, ואם סייענו אף במשהו קטן - דיינו.
ולמסקנות. אחידות דעים נרשמה לגבי הגורם העיקרי למצבן העגום של הנבחרות הצעירות – מחסור בשחקנים טובים מספיק לרמות הגבוהות של אירופה. אף אחד לא ציין, לדוגמה, כי מדובר לדעתו בשחקנים נפלאים ומצוינים שפשוט סבלו ממאמנים שאינם טובים, מהגרלה קשה או מחוסר מזל. להפתעתנו, אף אחד גם לא ציין את מספר הזרים או הזרות בליגת העל כגורם המפריע לשחקנים לצמוח.
הגורמים? רובם של אנשי המקצוע מסכימים כי מדובר ראשית כל במחסור ביסודות, אשר נובע תחילה מהרצון או ההכרח בהישגיות, על חשבון טיפוח יכולת אישית. חלקם (כמו רועי אייזנברג) דיברו על הבעיות הכספיות שמפריעות לאיתור שחקנים או שחקניות, חלקם על האגודות שמעוניינות לרשום לעצמן אליפויות בכל מחיר וחלקם על נושא הפיתוח הגופני שלוקה בחסר.
מעניין היה לשמוע את יורם חרוש מדבר על ספרד כמודל, בעוד שמחליפו, מולי קצורין, חולק ומבקש לבנות "סגנון משחק ישראלי". מבלי להחליט טענתו של מי מהשניים צודקת, נחמד תמיד לשמוע דעות שונות של מאמן נבחרת ישראל ועוזרו לשעבר.
אין חולק על כך שתפקידן של המסגרות הצעירות, ברמת היחיד, המועדונים או הנבחרות היא להכשיר שחקנים טובים לקבוצות ולנבחרות הבוגרות. הבעיות ידועות: חוסר המשכיות בין המסגרות, רצון לזכות בתארים על חשבון עבודה אישית וחוסר שליטה על הנעשה בקבוצות במהלך היום-יום לעומת המועדים המרוכזים בהן הנבחרות מתכנסות.
כאן אנו מגיעים לשלב הפתרונות וההצעות לביצוע. בראיון שקיימנו עם עוזר מאמן פרטיזן בלגרד לשעבר, שחר אמון, סיפר האחרון כי מועדון הכדורסל הנחשב ליצואן השחקנים מספר אחת באירופה, פועל על בסיס שיטות עבודה קבועות ומסודרות ללימוד יסודות שהונחלו במהלך השנים, אשר נקשרות בקו מנחה, ואין חורג מהן.
יש לדאוג, לכן, לקו מתווה ומנחה גם בישראל, עם מרחב פעולה וחופש לכל מאמן אולם גם עם הגבלות ותכניות עבודה מסודרות ומאושרות לטווח קצר וארוך. כפי שמתבצע מעבר מבוקר בין בית ספר יסודי לחטיבה ואח"כ לתיכון, כך גם על המעבר בין מסגרות הילדים, הקדטים, הנוער והעתודה להיות מבוקר ומתוכנן מראש.
לפיכך, וכפי שבמשרד החינוך ישנו פיקוח על הנעשה בבתי הספר, חייב האיגוד לפקח על הנעשה במועדונים. עליו לקיים ביקורות, כולל ביקורות פתע, בכל אגודה; לוודא עם הרכזים והמנהלים המקצועיים כי תכניות העבודה תואמות את הנדרש; ולאכוף את נושא פיתוח השחקנים, הקודם לזכייה בתארים.
אגודה ו/או מאמנים שלא יפעלו עפ"י ההנחיות המקצועיות וידאגו ראשית כל להישגים, יוזהרו, ובמידה ויחזרו לסורן - יקנסו או יענשו. אגודה ו/או מאמנים אשר יוכיחו עבודה נכונה - יתוגמלו כספית ומקצועית. מאמני נוער מוערכים, כמו זיו ארז, ויקטור סקורניק אלדד אקוניס (שהיה אחראי לפריחתם של טל בורשטיין, יניב גרין ואורי יצחקי במחלקת הנוער של בני הרצליה) ועוד רבים וטובים - יתוגמלו ו/או יזכו לתמריץ. כנ"ל לגבי אגודות ומחלקות נוער שיספקו שחקנים לנבחרות הבוגרות, ביחס כמובן לתנאי הפתיחה שלהן.
ברק פלג. עולם הערכים יהפוך אותך לשחקן טוב יותר (צלום: גיל נחושתן)
מולי קצורין טען כי אין לו מנדט לבוא ולבדוק מה קורה בקבוצות. אם כך, יש לתת לו ללא דיחוי את אותו המנדט ולהקנות לו ולאנשיו את הסמכות. על האיגוד למנות מפקחים, כן, מפקחים, אשר יבקרו במסגרות הצעירות באופן גלוי וסמוי ויגישו דו"חות לאיגוד, ובין היתר יהיו אחראים גם על גילוי כישרונות לאקדמיה.
מלבד זאת, כפי שאמר קצורין, יש לבדוק את מבני הליגות והגילאים בהם מתחילים הילדים לשחק ולא רק להתאמן; את תכיפות המשחקים; ואת החוקה בגילאים הצעירים (אשר שונה מאשר בגילאים הבוגרים). יש לשים דגש על הפיתוח הגופני, לתת העדפה תקציבית לגילאים הצעירים ולהשקיע בחינוך. ועם כל הצער והכאב שבדבר, יש לוותר על ליגת העל של בתי הספר התיכוניים, אשר יוצרת עומס אדיר על הכדורסלנים הצעירים.
אלה הם רק שלבים ראשונים בתחילת השינוי, שעיקרו פיקוח על הנעשה באגודות. ואסור לשכוח, שהחינוך מעל הכל. או כפי שאמר ברק פלג, עולם הערכים אותו אתה שואב עשוי להפוך אותך לשחקן טוב יותר. המשך יבוא.
לפנייה לכתב/ת 
