נדחתה ההכרעה על מימון חינוך לטובת חרדים בי-ם

רגע לפני תחילת הלימודים, החליטה עיריית ירושלים להסיר מסדר היום את ההצעה להעניק סבסוד למימון פעילותם של מוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, על-פי קריטריונים שמיטיבים עם החרדים. ההחלטה הייתה אמורה להיות מאושרת הערב (יום ה').

"בעקבות בקשתם של חברי מועצה ללמוד את הקריטריונים, נעתר ראש העיר ניר ברקת לבקשתם ודחה את ההצבעה", אמר ל-ynet גורם בכיר בעירייה.

כפי שפורסם ב-ynet, קובעת התוכנית קריטריונים חדשים למתן תקצוב מלא למוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים, על-פי "חוק נהרי" המחודש. אם אמנם התוכנית תאושר, יהיו הקריטריונים מעקף הלכה-למעשה של החלטת בית המשפט בעניין, על אפליה לטובת החרדים.

יוזמי התוכנית התעלמו מחוות דעתו של היועץ המשפטי לעירייה. "נכון וראוי לערוך שינויים בתבחינים", הוא קבע, במה שמגדירים בעירייה "טענות דמגוגיות". בחוות דעת שהוציא עו"ד יוסי חביליו, שמנהל התנצחויות עם ראש העיר ברקת בשורת נושאים, נכתב: "ניתן היה לצפות כי בקביעת הקריטריונים פעם נוספת תנהג עיריית ירושלים בזהירות רבה ותקפיד על קביעת קריטריונים שוויוניים שיאפשרו למספר מוסדות חינוך, מעבר למוסדות החינוך של הרשתות, ומכל המגזרים, להתמודד באופן אמיתי על האפשרות לקבלת תקצוב מוגדל".

לדבריו, קביעת הקריטריון לפיו רק מוסדות להם לפחות שבעה בתי ספר ייהנו מהסבסוד, מראש מצמצמת את מספר המוסדות להם יש סיכוי לקבל את התקציב. "מבדיקה ראשונית שנערכה מול מינהל החינוך, עולה כי במגזר היהודי רק רשתות החינוך של 'מרכז החינוך העצמאי', ו'מעיין החינוך התורני' עומדות בקריטריון זה, ואילו במגזר הערבי רק רשת "סכנין" עמודת בתנאי", כתב חביליו.

עוד טען היועץ המשפטי העירוני שגם קריטריונים נוספים שהציבה העירייה, ביניהם הגבלת תרומות של מוסד הלימוד, וקביעת רף שכר לימוד ותנאי העסקה של מורים, עלולים "להביא לכך שלמעט מוסדות החינוך של הרשתות (החרדיות - ר.מ), יתר מוסדות החינוך במעמד שמוכר ואינו רשמי הן במגזר היהודי ובוודאי במגזר הערבי לא יוכלו לעמוד בתנאים אלה". חביליו המליץ על קריטריון של שלושה מוסדות בלבד, אשר לדבריו "עומד במבחן הסבירות" של מתן אפשרות שוויונית לכל המגזרים לקבל את ההטבה.

הוא סיים את דבריו ומתח ביקורת חריפה על ההתנהלות העירונית בסוגיית החינוך בירושלים: "העובדה שהעירייה בוחרת ליתן תקציב מוגדל למוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי מעבר לחובתה בחוק, מחזקת את העמדה העומדת ללא קשר לנושא הקריטריונים כי יש לפעול לתיקון האפליה ולהגדלה משמעותית של תקציב הפעולות למוסדות חינוך רשמיים במזרח העיר".

"טענות דמגוגיות וחסרות שחר"

מעיריית ירושלים מתעקשים ש"הטענות הדמגוגיות אינן נכונות וחסרות כל שחר. לאחר שינוי הקריטריונים לא יחול כל שינוי במגזר החרדי מהמצב היום, השינוי היחיד שיחול הוא הוספת תקצוב לרשת ערבית שלא תוקצבה עד כה".

לפי העירייה, "הקריטריונים לא נועדו לקדם מגזר זה או אחר אלא לתת תקצוב לרשתות גדולות במעמד מוכר שאינו רשמי, אשר להן לפחות שבעה מוסדות חינוך באופן שוויוני מכל המגזרים.

מתקצוב זה ייהנו מוסדות חינוך הנמנים על כלל המגזרים בעיר הן מוסדות חינוך ערבים והן מוסדות חינוך יהודיים. חשוב לציין כי ישנן רשתות הן חרדיות והן ערביות שאינן עומדות בקריטריונים ולכן לא יזכו לתקצוב, כך שהטענות לאפליה אינן נכונות לחלוטין".

כמו כן, העירייה "מעוניינת לעודד בכל המגזרים התארגנות של בתי הספר לרשתות ובכך להביא להתייעלות ארגונית, שקיפות רבה יותר ואחריות רחבה. כתוצאה ממדיניות זו אנו צופים שיותר בתי ספר במזרח העיר יתאגדו תחת רשתות, ויוכלו גם הן לקבל תקצוב, שכן זהו האינטרס הציבורי הרחב".