זכרונות בלייר: בראון היה אסון כראש ממשלה

ספר הזכרונות של ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר עלה היום (ד') למדפים בחנויות ברחבי בריטניה. עיתוני הממלכה ציטטו בהרחבה את סיפוריו ומסקנותיו, בהם שיורשו גורדון בראון היה "אסון" כראש הממשלה ושהמלחמה בעיראק גבתה ממנו מחיר נפשי כבד.

"אני מביע צער בכל רמ"ח אבריי על ההרוגים במלחמה", כתב בלייר על הצטרפות בריטניה לפלישה האמריקנית לעיראק במרס 2003 והוסיף כי הוא בכה פעמים רבות על אובדן חיי אדם. "דמעות, למרות שהיו הרבה מהן, לא מבטאות את זה". 

חנות בלונדון מציגה עותקים מהספר "מסע", היום (צילום: AFP)

עם זאת, הוא הדגיש כי אינו מצטער על תמיכתו בהפלת משטר סדאם חוסיין. "גם לפי המידע שיש בידינו כיום, אני עדיין מאמין שהשארת סדאם בשלטון היתה

סיכון גדול יותר לביטחוננו מאשר סילוקו. ההשלכות היו נוראיות, אבל שלטון סדאם ובניו בעיראק היה גרוע עוד יותר. אני לא מצטער שנכנסו למלחמה".

בלייר לא היסס לחטט בפצעים פוליטיים, כשכתב על החבר שהפך לאויב. בראון הסכים לא להתחרות בבלייר בפריימריז בלייבור ב-1997, כנראה אחרי שקיבל הבטחה כי זה יכהן רק שתי כהונות כראש הממשלה. בשנת 2001, כשבראון הבין שבלייר לא מתכוון לעזוב את תפקידו, הפכו השניים ליריבים מרים. בלייר פרש לבסוף רק ב-2007, וכך פינה את מקומו לבראון.

בספרו מתאר בלייר את בראון כדמות "קשה ולעתים מטריפה", אך באותה נשימה ציין שהוא "חזק, מוכשר ומבריק". עם זאת, נראה שיש לו בטן מלאה על יורשו, שהודח בבחירות האחרונות. "היום יותר קל לומר, לאור כהונתו כראש ממשלה, שהייתי צריך לעצור את זה. אולם באותו הזמן זו היתה מטלה בלתי אפשרית".

בראיון לעיתון "גרדיאן" לרגל פרסום הספר אמר בראון שמהרגע הראשון ידע שבראון יהיה "אסון" ברחוב דאונינג 10 בלונדון. בספר הוא הסביר שלבראון "לא היה יצר פוליטי ברמה האנושית. האם הוא מחושב מבחינה פוליטית, כן. האם הוא רגיש מבחינה פוליטית, לא. אינטליגנציה אנליטית, בפירוש כן. אינטליגנציה רגשית - כלום. זה לא היה יכול לעבוד".

המנהיג הבריטי גם סיפק אנקדוטות לגבי מגעיו עם המלכה אליזבת ה-2 אחרי מות הנסיכה דיאנה, כאשר התמיכה במשפחת המלוכה ירדה לשפל המדרגה.

הוא ציין ששכנע את המלכה לפרסם הודעה בנושא, על אף התנגדותה ולמרות שחשש שהיא תחשוב שהוא "חצוף". 

בקטעים אחרים בספר הוא דן בבעיית השתייה שלו. הוא ציין שנהג "לשתות וויסקי או ג'ין וטוני לפני ארוחת הערב, ואז עוד כוס או שתיים של יין". בלייר הודה שהאלכוהול שימש עבור כ"משענת" כדי להירגע מקשיי התפקיד, אך ציין שזה הקשה על חיי משפחתו.