עיתוני ערב מזהירים מהמו"מ: עבאס לחוץ וחלש

העיתונות הערבית יישרה קו הבוקר (יום ו') עם כלי התקשורת המערביים וגם הישראליים. יום אחרי הטקס החגיגי בוושינגטון לרגל השקת השיחות הישירות בין ישראל לפלסטינים, בלטו מהכותרות בעיקר ספקנות וסקפטיות באשר לתהליך המדיני המתחדש.

"מפגן טלוויזיוני חסר השפעה", הגדירו מחברי מאמר המערכת של העיתון הלונדוני "אל-קודס אל-ערבי", הנחשב לבעל קו נצי. שם ניסו להוריד עוד יותר את רף הציפיות הנמוך ממילא של העולם הערבי מתוצאות המהלך. 

"האמריקנים סבורים שהם יכולים לזקוף לעצמם הישג גדול בכך שהפגישו את שני הצדדים מול עדשות מצלמות הטלוויזיה. הם חושבים כי בכך נשבר מחסום פסיכולוגי שהביא לקטיעת השיחות הישיריות לפני כשנתיים, אבל מתקשים להבין שאותם קשיים שרירים וקיימים", נכתב במאמר.

ניסיון העבר, על-פי עורכי העיתון, גורם להם להאמין כי גורל סבב השיחות הקרוב לא צפוי להיות שונה במיוחד מאלה שקדמו לו. "איננו יודעים מה התרחש בפגישה הסגורה בין עבאס לבין נתניהו, אך אנו זוכרים היטב כי דיונים קודמים בינו לבין אולמרט לא הביאו להשגת כל התקדמות במשא-ומתן או לעצירת הבנייה אף לא של יחידת דיור אחת בהתנחלויות".

הארנב הצבאי הישראלי דורך על צב השלום.  מתוך "אל-חיאת"

עם זאת, הביעו ב"אל-קודס אל-ערבי" חשש מפני ניסיון של הנשיא הפלסטיני, אבו-מאזן, לבצע מחטף בדמות פשרות מרחיקות לכת מול ישראל, מבלי שקיבל לכך מנדט מבני עמו. "אנו חוששים כי כל ההדלפות סביב האפשרויות לכשלון המשא-ומתן הן לא אלא מסך עשן שנועד לטשטש דבר מה שמתבשל בחודשים האחרונים במפגשים חשאיים, וייחשף רק בתום המגעים - בעוד שנה".

עוד כתבו שם, כי "הנשיא עבאס הוא החוליה החלשה בתהליך הזה. הוא נושא-ונותן מבלי שניתן לו ייפוי כוח לכך מבני עמו ונכנע ללחצים אמריקניים וישראליים. אם הם הצליחו להביא אותו לשיחות ישירות, מדוע שלא ישפיעו באותה הצורה כדי לגרום לו לחתום על הסכם שלום שייקבע בכפוף לתנאים של ישראל?", שאלו.

ב"אל-חיאת אל-ג'דידה" אובמה אומר: "מדינת ישראל היהודית ומדינה פלסטינית". במסגרת האדומה: "כמה מזימות נגד העם הפלסטיני נמצאות במשפט הזה? 1. מילה אחת 2. שתי מילים 3. כל המשפט

פגישה מהסיבות הלא נכונות?

ביומון הלונדוני "אל-חיאת" התייחס הפובליציסט חוסאם אל-עיתאני לנושא, והבהיר כי גם הוא אינו צופה גדולות ונצורות. "הצדדים שמנהלים בוושינגטון משא-ומתן לא החלו בכך בשל התחושה כי קיימת הזדמנות חדשה המאפשרת להם להתקדם לעבר השלום ולפתרון הסכסוך", כתב. "הם נפגשים מהסיבה ההפוכה - חוסר יכולתם להשיג שלום וייאושם מלנסות לאתר פריצת דרך שתוכל לפתוח אופק לפתרון".

כמו בעיתונות הבריטית, הזכיר אל-עיתאני כי "ירושלים, הפליטים והגבולות - אלו היו נושאים שנתניהו כלל לא התייחס אליהם בנאומו. הם מצטרפים לתנאים המוקדמים שהציב, ולמעשה אמר במילים אחרות כי הניסיון להשיג שלום לא יגיע רחוק, משום שפשוט אותה אפשרות אינה קיימת בעיניו".