שתף קטע נבחר

"לא יהיה מנוס מלהשיב את מס הבצורת"

יו"ר רשות המים: למרות שבשנה האחרונה ירדה צריכת המים אין ברירה אלא להחזיר את המס. אלמלא החיסכון במים שהמס יצר, לא בטוח שהיינו מסוגלים לספק מים באופן סדיר. ועם זאת הנתונים מלמדים: הציבור בבתים חסך - התעשיה והחקלאים הם שביזבזו

האם מס הבצורת חוזר? יושב ראש רשות המים, פרופ' אורי שני הזהיר היום (א') כי לא יהיה מנוס אלא להחזיר "בצורה כזו או אחרת" את מס הבצורת השנוי במחלוקת, כדי לעודד את הציבור להמשיך ולחסוך במים. שני אמר כי הצורך להחזיר את המס התעורר למרות שבשנה האחרונה הייתה ירידה ניכרת בצריכת המים בישראל.

 

בדברים שנשא בכנס תאגידי המים אמר שני כי המודלים צופים שנה שחונה מאוד. לאחרונה אכן פורסמו תחזיות השירות ההידרולוגי לפיהן החורף הקרוב לא יהיה מרובה בגשמים, והמאגרים שהתרוקנו בחודשי הקיץ לא יתמלאו.

 

שני אמר כי הצורך במס נובע, בין היתר, משום שמדינת ישראל נתפסה לא מוכנה למצב של בצורת ארוכה. זאת, בניגוד גמור לדברים שאמר בשבוע שעבר השר הממונה עליו - שר התשתיות עוזי לנדאו. לנדאו אמר שבגלל מתקני ההתפלה החדשים - ישראל ערוכה טוב יותר מאי פעם לבצורת. "עם הידע הקיים בארץ, מודעות הציבור לחיסכון ומימיו של הים התיכון, יש בידינו הכלים לדאוג לכך שלאזרחי ישראל לא יהיה מחסור במים".

 

המס הבטיח אספקת מים סדירה

שני אמר, כאמור, כי מס הבצורת דרוש למרות שהציבור הפגין אחריות וחסך הרבה מים. אכן, מנתוני מקורות עולה כי צריכת המים הביתית בישראל ירדה בחודשים האחרונים באופן משמעותי (והירידה נמשכה גם אחרי שמס הבצורת הוקפא בנובמבר), אך בפועל, מינואר עד יולי צריכת המים הכוללת בישראל עלתה.

 

אז מי אשם בביזבוז? הגידול בצריכה נרשם בעיקר בקרב המגזר החקלאי – שם נמדדה עלייה של כשישה אחוזים בצריכת המים לעומת הצריכה בשנה שעברה, ובמגזר התעשייתי, שרשם גידול של כ-4.7 אחוזים.

 

עוד אמר שני שרק בזכות היטל הבצורת ויקור התעריפים נרשם חיסכון במים, שאיפשר למערכת לספק מים באופן סדיר.

 

"לא כולם מודעים, אבל כמעט היו לנו קשיים לספק מים בצורה סדירה. ייקור התעריפים והיטל הבצורת הוכיחו את עצמם וצרכני המים חסכו במים. הצריכה ירדה במדינת ישראל בכ-150 מיליון מ"ק מים בשנה, אלמלא חיסכון זה, לא בטוח שהיינו מסוגלים לספק מים באופן סדיר לצרכנים. בעוד מדינות אחרות סביבנו כבר מעבירות הקצבת מים. יקור התעריפים והיטל הבצורת מנעו תופעה שכזו אצלנו".

 

מס לבעלי גינות או גזירה גורפת?

מס הבצורת הוחל בחודש יולי אשתקד אך בוטל לאחר כ‭5-‬ חודשים. במהלך החודשים בהם היה בתוקף, הוא הביא לירידה משמעותית בצריכת המים בישראל, אך עורר זעם רב בציבור.

 

עוד על מס הבצורת:

 

המס כונה "היטל צריכה עודפת" והוטל על צריכת מים מעל כמות מסויימת. המטרה בכך הייתה להבטיח שהוא יחול רק על צרכני מים גדולים במיוחד, למשל בעלי גינות פרטיות. אלא שאזרחים רבים שלא שינו את הרגלי צריכת המים שלהם החל לקבל חשבונות מים גבוהים. 

 

מתנגדי החוק טענו שמכסות המים שנקבעו בחוק קטנות מדי והלחץ לבטל את המס גבר. גם חברי הכנסת - שתמכו תחילה במהלך - הצטרפו למבקרים. החוק הוקפא עד סוף השנה הנוכחית והוחלט להתנות את חידושו באישור ועדת הכספים של הכנסת.

 

לאחר הקפאת מס הבצורת חששו ברשות המים שהציבור ישוב לבזבז מים בחודשי הקיץ והשיקו את קמפיין "ישראל עדיין מתייבשת" שקורא להמשיך ולחסוך עד שמתקני ההתפלה ימלאו על כל הביקושים. במקביל החלה הרשות במבצע ארצי לחלוקת כ-2 מיליון חסכמים, כדי להקטין את הצריכה הביתית.

 

עו"ד שאול רומנו, יו"ר פורום תאגידי המים, אמר בתגובה לדברי שני: "אנו מתנגדים לכל עלייה נוספת בתעריפים ואני מקווה שהיטל הבצורת חלף מן העולם ולא יחזור עוד. קבלת החלטות שגורמות עוול לציבור לא תמיד גורמות לחיסכון במים. להגביר את המודעות והחינוך, זו הדרך היחידה לחסכון במים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
יו"ר רשות המים, פרופ' אורי שני
צילום: מיכה בריקמן, כתום צלמים
מומלצים