"יהיה קשה לשחזר את התשואות של תש"ע"
מהם האירועים המשמעותיים שקרו השנה בשוק ההון? היכן יעמדו החסכונות שלנו בעוד שנה? איך תשפיע עלינו הכלכלה של הדוד סם? ומהו האתגר המרכזי של המשקיע הקטן? כלכלנים בכירים בשיחה לא אופטימית במיוחד
שוק ההון סגר שנה מוצלחת במיוחד. גם מדדי המניות עלו באופן ניכר וגם שוק אגרות החוב חייך למשקיעים.
בסיכום שנת תש"ע, מדד ת"א 25 הניב תשואה של 20.3%, מדד ת"א 100 זינק ב- 19.4%, והמספרים החיוביים הללו מלווים את רוב אפיקי ההשקעות. כתוצאה מכך, גם החסכונות שלנו צלחו את השנה בצורה יפה, כשקופות הגמל רשמו עליה ממוצעת של מעל 10%.
האם המגמה החיובית הזו תלווה אותנו גם בתשע"א, הבאה עלינו לטובה? היכן יעמדו חסכונותינו בעוד שנה? מהם האירועים המשמעותיים ביותר שקרו בשוק ההון הישראלי בשנה החולפת? וכיצד ישפיע עלינו מצבו הכלכלי של הדוד סם? המומחים משיבים.
בהלת הגז, הסדר החוב והחשש להתרסקות האירו
לא מעט אירועים מעניינים עברו על שוק ההון הישראלי בשנה שחלפה. מבחינתו של פרופ' דן גלאי, יו"ר ומייסד בית ההשקעות סיגמא, אין ספק כי סערת תגליות הגז והנפט היא אחת מהם.
אמנם הסנונית הראשונה שבישרה על הגל החדש היתה בינואר 2009, עוד בתשס"ט, אי שם בעיצומו של המשבר הכלכלי, אבל תגליות נוספות התרחשו בשנה שחלפה, כשהנושא הזה, גם סביב סוגיית התמלוגים עורר עניין רב.
"יש בים התיכון מצבורי גז ענקיים, שבטכנולוגיה של היום אפשר להגיע אליהם ואפשר לנצל אותם לצרכים מסחריים", אומר גלאי. "ישראל יכולה לא רק להפוך לעצמאית, היא יכולה גם להיות יצואנית וזה ודאי חדשות אדירות, כי ההוצאה הגדולה ביותר במט"ח היא על אנרגיה".
גלאי מאמין כי התרומה של התופעה הזו למשק הישראלי משפיעה לא רק על אטרקטיביות חברות האנרגיה עצמן, אלא על חברות רבות אחרות שהגילויים הללו עשויים לתרום להן. "יכולים להיות שינויים רבים מבחינת התעשייה הישראלית. זה יביא לחידוש של תעשיות אנרגיה וכימיה ומצד שני זה יבוא על חשבון חקלאות. האנרגיה הזמינה תסייע גם לנו להתפיל מים בעלויות יותר נמוכות. זה גם יוזיל לחברות אחרות שפועלות בישראל את הוצאות האנרגיה".
למרות ההתלהבות מהתופעה, גלאי מציע להיות זהיר בכל מה שקשור להשקעות בחברות הללו. "צריך לעשות את זה בזהירות, מתוך שיקול דעת".
גלאי גם מייחס חשיבות רבה לאירוע הסדר החוב המפורסם של אפריקה ישראל. "היא היתה אחת החברות הגדולות במשק, עם מבנה הון מאד מסובך. אם זה היה מתרסק, זה היה לא רק מכה למשקיעים, אלא גם לחברות אחרות במשק. יש שם הפסדים אבל איכשהוא התחלקו בהפסדים בצורה סבירה".
לדברי גלאי, למרות החששות, המהלך היה נכון גם מבחינת המשקיעים. "היה משבר פיננסי שגרם לירידת ערך והם דחו חלק מהחוב מתוך מחשבה שמחיר הנכסים יתאושש. אם אנחנו חושבים שיש נכסים טובים וזה רק עניין של זמן עד שהמחיר יתאושש, אז זה הדבר שצריך לעשות. פירוק תחת לחץ, זה לא הדבר הכי חכם".
צבי סטפק, יו"ר בית ההשקעות מיטב, בוחר לציין שני אירועים שמקורם דווקא מחוץ לישראל. "אני חושב שהמשבר בגוש האירו בחודש אפריל וההשפעה של זה על השווקים בישראל ועל ערך השקל, ראוי לציון. דיברו אז על אפשרות שהגוש הזה עומד להתפרק והמטבע עומד לצנוח דרמטית, זה לא קרה, בוודאי לא ברמה שציפו לה".
סטפק מציין גם את העלאת הדרוג במעמד המשק, משוק מתעורר לשוק מפותח. "השינוי בסטאטוס הזה, השפיע מאוד על הבורסה. זה פגע בשוק המניות בטווח הקצר, בעיקר בעקבות פעילות של משקיעים זרים שהיו צריכים למכור נכסים".
קשה לעשות שחזור, התשואות יהיו הרבה יותר נמוכות
בעוד השנה שחלפה היתה מוצלחת לשוק ההון, התחזיות לשנה הבאה מנבאות מהלכים הרבה פחות דרמטיים.
סטפק אינו אופטימי במיוחד, "התשואות בשנה החולפת היו טובות מאד. קופות הגמל עשו כ-12%, שזה חריג. בשנה הקרובה, בחסכונות לטווח ארוך, התשואות יהיו הרבה יותר נמוכות, גם אם לא יקרו התפתחויות שליליות".
מה הסיבה לתחזית הפסימית?
"הסיבה היא שבאג"ח הממשלתיות התשואות קדימה נמוכות ולכל הדעות אין הן הרבה בשר. הן יעלו רק בתנאים של מיתון כבד בארה"ב וגם כאן, אם זה יהיה התסריט, אז קופות הגמל יפסידו הרבה בשוק המניות". גם אם לא יהיה מיתון, טוען סטפק, ההפסד יבוא מאגרות החוב .
"בשנה האחרונה הכל עלה, המניות, אג"ח ממשלתיות ואג"ח קונצרני, ב-20% עד 30%. בשנה הקרובה אני לא רואה את התסריט הזה חוזר. יהיה קשה לקופות לשחזר את התשואות של שנה החולפת".
השפעה של ארה"ב? הדעות חלוקות
החשש מהאטה בכלכלת ארה"ב מעסיק לא מעט כלכלנים בכירים. גם התוכניות הכלכליות הגדולות של הנשיא ברק אובמה, המגיעות בעיקר על רקע התהליכים הפוליטיים במדינה, לא גורמות לאופטמיות רבה. עד כמה השוק הישראלי מושפע מכך?
"כלכלת ארה"ב יוצאת מהמשבר ואף צומחת אולם בקצב איטי", אומר פרופ' גלאי. "בשנה הקרובה נמשיך לחזות בהתאוששות הכלכלה ובשיפור לא רציף בנתוני המאקרו וייתכן שאף נתחיל לראות שיפור מסויים בשוק הנדל"ן. שוק ההון האמריקני ימשיך, להערכתי, מגמה חיובית על רקע המשך השיפור במצב החברות הנסחרות בבורסה".
עד כמה קיים קשר בין שתי הכלכלות?
"יש משום מה אמונה שאנחנו קשורים מאד לארה"ב, אבל זה לא נכון. התיזה שלי היא שהכלכלה שלנו לא כל כך מחוברת לכלכלה האמריקנית. לאורך השנים לא היתה קורלציה בין משברים בישראל לבין משברים בארה"ב.
אנחנו בסך הכל מייבאים מארה"ב 5% מסך היבוא שלנו. למרות שהיצוא לשם הוא 30% מכלל היצוא, אין ספק שהמשבר הנוכחי פגע בחברות מסויימות כגון אלו שמיצרים חומרים לתעשיית המכוניות, אך זה לא השפיע על ענפים אחרים כמו יצוא המזון. אין השפעה אחידה. היצוא שלנו מגודר על פני ענפים שונים. זה לא כמו יצוא התפוזים של ישראל בשנות ה-50. כיום זה משפיע בקטנה".
סטפק סבור אחרת. לדבריו קיים קשר הדוק בין הכלכלות: "הקשר הזה קיים בכמה רמות. בין שוק האג"ח בארה"ב לשוק כאן, ראינו את זה בשנה שעברה פה, בין מצב המשק וקשר גם ברמת הפסיכולוגיה של המניות".
כלומר? "זאת אומרת אפילו בדרגה של וירוס מדבק - פאניקה בשוק אחד, גוררת פאניקה בשווקים אחרים. זה קיים גם ברמה של דקות, אתה רואה נתונים שליליים שמתפרסמים בארה"ב ואתה רואה את השוק שלנו עובר מיד גם לאדום".
"שאלת המפתח היא מה יקרה לכלכלה האמריקנית עוד לפני שוק ההון. אני נוטה לראות את הכלכלה האמריקנית ממשיכה להתאושש וזה אומר תסריט חיובי למניות ותסריט שלילי לאג"ח אבל יש אי ודאות רבה ואני בעצמי מתלבט. אם ארה"ב אכן תחזור למיתון התוצאות יהיו רעות מבחינת שוק ההון. אי אפשר להתעלם גם מהרקע הפוליטי שם", אומר סטפק.
פקדונות ופיזור השקעות
אם נחזור למשקיע הישראלי הקטן, עושה רושם שצפויה לו שנה לא קלה, עם תחזיות לא מרנינות במיוחד.
האתגר מבחינת המשקיעים הוא להתמודד עם צפי לתשואות נמוכות?
"האתגר המרכזי, בעיקר באפיק הסולידי, הוא לדעת להתמודד עם העלאות הריבית הצפויות בשנה הבאה", אומר גלאי. העלאות ריבית מביאות להפסדי הון באגרות החוב, כולל ולעתים בעיקר, באגרות החוב הממשלתיות. האתגר השני הוא באפיק המנייתי בו תהיה משמעות מכרעת לקצב ההתאוששות של הכלכלה האמריקנית. שיפור בכלכלה מעל הציפיות יביא להמשך מגמת העלייה בשווקים ולהתחזקותה".
"שוק ההון מתאפיין ברוגע כרגע. התשואות בשווקים נכון להיום נמוכים מאוד ואף שליליים בחלק מהמקרים. אני מעריך שפקדונות וחסכונות לטווח של שנה יישארו ברמה דומה לרמה הנוכחית", מוסיף גלאי. "בשנה הקרובה הריבית במשק תמשיך לעלות בהדרגה כך שבשנה הבאה ניתן יהיה להשקיע בפקדונות נושאות ריבית גבוהה יותר. גם היום חיסכון באפיקים סולידיים בבורסה, אג"ח ממשלתי ובעיקר אג"ח קונצרני בדירוג גבוה - עדיף מבחינת תשואה ונזילות על חסכון בפיקדון בנקאי".
אם מדברים על השקעה באופן כללי, לדברי סטפק, המשקיע יצטרך להתמודד עם המצב בעזרת פיזור ההשקעות שלו כשהוא מוכן למשבר. "צריך לעשות את ההתאמות וכן לעשות פיזור נכון - בין מדינות, בין תחומי השקעה, וגם ללכת לתחומים כמו זהב, כביטוח במקרה של קטסרופה".
לפנייה לכתב/ת 
