פשוט מאוד: אם 'נעלמים' סימן שאין מספיק משיכה
גברים ונשים כאחד נוטים מידי פעם להפסיק לענות לטלפונים בלי לומר שלום, כי זה הרבה יותר קל מלהתמודד עם האמת ולהסביר למה זה כבר לא עובד. איך מסיימים קשר בלי להעליב?
יכול להיות שהמצב הזה נשמע לך מוכר: יצאתם כמה פעמים, כבר ישנתם והתעוררתם יחד, ואפילו שתיתם את הקפה של הבוקר, ופתאום הוא נעלם ופשוט לא מתקשר יותר. חברה שלך אומרת "תתקשרי אליו עוד פעם, מה הסיפור שלך?" בפעם הראשונה הוא באמצע ישיבה, בפעם השנייה הוא סתם קר, וכשאת שואלת אם קרה משהו, הוא עונה "כלום, משהו צריך לקרות?"
בערב, כשהוא כבר לא מסנן הוא מתקיף אותך: "למה את לא מתקשרת, אני מרגיש שזה חד כיווני". את משתכנעת שהחברה צדקה. אכולת רגשות אשם, את זו שמחזרת אחריו. את ממשיכה בכך למרות שבליבך את מרגישה שזה אולי מחמיא לגבר כשאשה מחזרת אחריו, אבל זה לא מה שגורם לו לרצות אותה. למעשה, כשגבר מרגיש עניין ומשיכה לבחורה הוא לא מתחשבן וסופר לה מי התקשר למי. זה דווקא סימן שהעניין והמשיכה בין בני הזוג נמצאים בירידה.
אז מה קרה, למה הוא נעלם? השאלות הורגות אותך. היה טוב, הוא מאד מצא חן בעינייך, וכן, את הרגשת שזה הדדי, אז מה עשית שגרם לו לשנות את דעתו? את בטוחה שזה קשור אליך ולמשהו שעשית או אמרת לו.
"נראה לי שהפחדתי אותו", את אומרת למוטי הספר, "חשבתי שאחרי שלושה שבועות זה בסדר להבהיר שאני מחפשת קשר רציני שיוביל לחתונה..." את אומרת לטליה המניקוריסטית, שיודעת על כל בחור שיצאת איתו בשלוש השנים האחרונות. "אני לא מבינה, הוא בן 35, מתי הוא רוצה להתמסד? לפחות היה עושה איתי שיחה מסודרת ולא סתם נעלם, זה מעליב!" את מייבבת לאמא שלך, כי היא עדיין לא מסננת אותך גם כשזאת "החפירה" החמישית שלך באוזניה בעניין הזה.
עוצרים לנוח על אי הזוגיות הזמנית
פגישה מקרית עם חברה אחרת שגם לה זה קרה גורמת לך לחשוב שזהו, הם פשוט כאלה. למירב הבחור נעלם לפני פחות משבוע. הוא בן 29, היא בת 27, הם יצאו חודש וחצי והסקס היה נהדר, בשבועיים האחרונים נפגשו פחות וזהו. דממת אלחוט. היא התקשרה פעמיים, אבל הוא לא ענה.
"היתה לכם שיחת יחסינו לאן?" שאלת את חברתך החדשה לסבל. "לא, זה לא עלה".
בזה הרגע תיאוריית הלחץ שלך התפוצצה. גברים נעלמים, וזה לא קשור לחרדת ההינומה. אולי הוא צריך את הזמן שלו? זה בסדר לתפוס מרחק לכמה ימים, אם מודיעים על כך – אבל זה לא המקרה.
אז אולי הוא נעלם כי הוא פשוט לחוץ בגלל שהקשר תפס כיוון רציני? לא. זה הבלוף הגדול ביותר שאנשים מוכרים לעצמם, גם גברים וגם נשים. רצינות מעולם לא גרמה לאף אחד לקום וללכת, אבל חוסר משיכה כן. חוסר משיכה, מבחינה חיצונית או מבחינת התנהגות ואישיות, היא הסיבה האמיתית.
את פשוט לא עושה לו את זה. ייתכן שאת לא הטיפוס שלו חיצונית,עיין ערך "סטוץ מתמשך" – מושכת מספיק מבחינה ויזואלית בשביל כמה לילות, אבל לא מספיק בשביל קשר ארוך טווח.
ייתכן שאת כן הטיפוס שלו חיצונית, אבל משהו באופי שלך לא מושך אותו, למשל אם את מתנהגת באופן תלותי או מרָצה מדי. הוא ייהנה מהמראה שלך שקוסם לו, וגם מהעניין שלך בו והרצון שלך להיות איתו, אבל לא משנה אם את נראית כמו אנג'לינה ג'ולי, אם האישיות שלך לא מושכת אותו, יימאס לו מהר גם אם יש לך את הישבן המושלם.
באופן כללי כשגברים כובשים אשה שהיא לא בדיוק "וואו" מבחינתם, הם נוטים להמשיך הלאה. הזוגיות הזמנית איתה היא סוג של אתנחתה. גם נשים עוצרות לא פעם למנוחה על "אי הזוגיות הזמנית".
היעלמות היא התנהגות חסרת אחריות
לדוגמה, כשאת שואלת מה קרה לחבר ההורס שראית עם חברתך בחודש האחרון היא עונה באדישות: "עזבי, זה היה סתם, הוא באמת היה חמוד, אבל זה לא היה מה שאני צריכה מבחינת תקשורת, לא יודעת, זה פשוט לא היה זה". גם כשתתעקשי איתה: "אבל הייתם חודש וקצת!" היא תסביר: "כן נו, את יודעת איך זה, לא היה לי אף אחד הרבה זמן והסקס היה טוב. בסך הכול אחלה בחור, באמת לא נעים איך נעלמתי לו ככה".
זו האמת, גברים לא נעלמים פחות מנשים. גם הן מסננות ונעלמות, והסיבה לכך אצל שני המינים פחות או יותר זהה: חוסר רצון להתמודד. הנעלמים מעדיפים לא לדבר על זה או להסביר, ולא להיאלץ לשמוע שכנועים לניסיון נוסף מהצד השני. במקום לנהל שיחת פרידה הם מבצעים התנתקות חד כיוונית וכן, זה מבאס, לא בוגר, חסר אחריות, עלוב וחלש מצידם.
העיקר לא להגיד את האמת, הא? כן, גם אתה שקורא את זה יודע שנעלמת כי לא יכולת להגיד לה שהיא לא בדיוק עושה לך את זה. למעשה, מההתחלה קלטת שאין לזה סיכוי – היא גבוהה או רזה מדי והיא מדברת בצורה מעצבנת, אבל היה בה משהו חמוד. כולם אומרים לך שאתה לא נותן סיכוי, אז נתת. כן. נתת, כמה וכמה פעמים נתת, עד שגם הסקס לא הספיק לך.
ואתה לא לבד, חבר שלך עשה אותו דבר עם מישהי ממש צעירה, יותר שווה מכל הבחורות שהוא הביא עד היום. היא היתה חמודה, מצחיקה ואפילו חכמה, אבל היא לא היתה רונית, והוא עדיין מאוהב ברונית. כל החבר'ה ידעו את זה, אבל כולם חייכו אליה ואמרו לה: "אל תוותרי עליו, הוא בחור מדהים".
ואת חמודה, חושבת שלא עשית את זה? את יצאת איתו חודשיים וחצי, הצטלמת איתו בכל מועדון שמחזיק צלם, עד שבסוף התחלת לבטל פגישות ולסנן, ולמה? רק בגלל שלא הרגשת שזה זה. הרי אמרת לאחותך שהוא פשוט לא מספיק חכם בשבילך, אז למה לא יכולת להגיד לו? למה העדפת להיעלם ככה?
כנות מלאה זו בעיה, אבל לפחות תאמרו יפה שלום
אנחנו נעשה הכל כדי לא להיות כנים. איזו אופציה אחרת כבר יש, תשאלו, לשקר ולומר לה שזה לא היא זה אתה? אף אחד כבר לא מאמין לזה. אם ככה, אולי ננסה את האמת בכל זאת? למה לא, תגיד שאתה טיפוס של ישבן גדול, והיה נחמד להיות איתה ועם הישבן השטוח שלה כמה שבועות אבל זה לא עושה לך את זה באמת. מה תקבל בפרצוף בתמורה, כסא, שולחן או סתם סטירה?
ומה אם אתה בכלל לא יודע להגיד מה הסיבה, אבל אתה פשוט לא מרגיש שהיפיפיה ההורסת, שגורמת לכל החבר'ה לחפש תירוצים להצטרף אליכם, פשוט לא מושכת בעיניך יותר. זה לא הישבן או העיניים, או משהו ספציפי באופי שלה. קשה להגיד את האמת, כי המשמעות שלה במקרים האלה היא שהוא או היא לא מושכים יותר בעיניכם. זה הכל.
זה אכן משהו שלא נעים לומר למישהו, אז קבלו פיתרון לשנת היחסים החדשה: במקום להיעלם, תגידו "אני כבר לא שם, זה נגמר". ואם אתם רוצים, אפשר להוסיף מחמאה קטנה וכנה: "את/ה אחלה/יפה/סקסי/ת, ואני מודה על הזכות הנפלאה שהיתה לנו להכיר".
אחרי שתגידו את המילים האלה תגיע כנראה שאלת הזוועה: "למה?" עליה תוכלו להשיב די בקלות: "אולי כי אני כנראה רק עוד צעד עבורך בדרך להכיר את אהבת חייך. אין לזה תשובה טובה באמת".
ובאמת שאין, כך שאתם לא משקרים.
- מאמרים, סיפורים וטורים אישיים על פרידה
שרון רובינשטיין מאמנת ומעבירה סמינרים לתקשורת בין אישית. מחברת הספרים "מה היא רוצה..." ו"למה היא ולא את?"
- אתר בייבמאסטר - לגברים
- אתר פרינסס - לנשים