סוכת שלום? תלוי מי השכנים שלך

בחג הסוכות המוני בית ישראל בונים לעצמם סוכות, מי כחוויה חברתית ומי מסיבות דתיות. לנוכח העובדה שרוב עם ישראל אינו גר בבתים פרטיים נשאלת השאלה - האם מותר לדייר שגר בבית המשותף לבנות סוכה בשטחים המשותפים - על גג הבניין או החצר?

אף שהפסיקה אינה מקלה עם מי שגורם נזקים לרכוש המשותף, או מנסה להשתלט על שטחים ברכוש המשותף לשימושו הפרטי, נראה כי בניית סוכה בחג הסוכות לא תיחשב השתלטות על שטח משותף.

שימוש סביר בשטחים משותפים

סוגיה הדומה לבניית סוכה ברכוש המשותף, נדונה בבית משפט העליון (ע"א 549/73). כמה בעלי דירות ביקשו לעשות שימוש בחלקת חצר מרוצפת להחניית מכוניותיהם, אך חלק מבעלי הדירות בבית התנגדו לכך, והפרשה הגיעה לפתחו של בית המשפט העליון.

בפסק הדין נקבע, כי אם אין ייעוד מוגדר לחלקת החצר הבניין, בתקנון או בהחלטה מפורשת של אסיפת דיירים, בעל דירה אינו חוטא כשהוא עושה שימוש סביר ורגיל בחצר הבית, בתנאי שאינו מונע שימוש דומה מבעלי הדירות האחרים.

בית המשפט סייג את החלטתו וקבע כי התנאי הוא שאין במעשה משום תפיסת חזקה ייחודית ברכוש המשותף.

מפסיקה זו ניתן ללמוד, כי דייר יכול לבנות את סוכתו על גג הבית או בחצר המשותפת, שאין להם ייעוד מיוחד, מאחר שסוכה בחג הסוכות מהווה "שימוש רגיל וסביר בתנאי המקום והזמן".

הסוכה הגזולה

כדאי לזכור כי מי שבונה סוכה לא רק כאלמנט חברתי, אלא רואה בה גם צורך מסורתי-הלכתי, ראוי לו להיזהר להלכה המורה כי " יוצאין בסוכה שאולה אבל לא בסוכה גזולה".

בגדר סוכה גזולה, תהיה סוכה שנבנתה על קרקע שאינה של הדייר. משום כך, חלק מפוסקי ההלכה סבורים כי צריך לקבל אישור מהעירייה כשבונים סוכה על המדרכה מחוץ לחצר, מאחר שהיא מהווה קרקע "רשות הרבים". בירושלים ובחיפה, למשל, הקפידה הרבנות המקומית לבקש היתר מראש העירייה לבניית סוכות.

בניית סוכה בשטח ייעודי בחצר

גם לדייר בבית משותף, שבו יש החלטות על ייעוד השימוש בחצר המשותפת או שהתקנון מייחד שימוש בחצר או בגג, לדוגמה לצורך גינת נוי או חנייה - יש פתרון.

בית המשפט העליון פסק (ע"א 815/81) כי בעלי דירות בבית משותף יכולים להסכים ברוב יחסי על ייחוד שימוש ברכוש המשותף לחלק מבעלי הדירות. לכן, הדייר יכול לבקש את הסכמת בעלי הדירות האחרים, ורוב בעלי הדירות יכולים לאשר את בניית הסוכה גם בשטח משותף שיש לו יעוד מסוים כ"חניה", "גינה", "פינת משחקים" וכדומה.

עם זאת, אין בהסכמה זו זכות קניינית במקרקעין. מדובר בזכות זמנית בלבד, ולפיכך אין בה פגיעה בזכויות הקניין של הדיירים האחרים.

על תום לב ויחסי שכנות הוגנים

חרף כל זאת, ראוי שגם הדייר הרוצה לבנות סוכה וגם הדייר שרוצה להתנגד לכך, יפעלו בהתאם לאמור בסעיף 14 לחוק המקרקעין, תשכ"ט - 1969 המורה כי: "בעלות וזכויות אחרות במקרקעין, אין בהם כשלעצמן כדי להצדיק עשיית דבר הגורם נזק או אי-נוחות לאחר".

נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, ניסח זאת כך: (ב רע"א 6339/97) "עקרון תום-הלב קובע כי השמירה על האינטרס העצמי צריכה להיות הוגנת ותוך התחשבות בציפיות מוצדקות ובהסתמכות ראויה של הצד האחר. אדם לאדם - לא זאב, ולא מלאך; אדם לאדם - אדם" .

לפיכך ראוי י מי שבונה את הסוכה - באישור או ללא אישור במקרים שבהם אין צורך בקבלת אישור מהשכנים - יזכור כי גם לדיירים האחרים זכויות, ויקפיד לבנות את הסוכה באופן שאינו פוגע בזכויותיהם של האחרים.

בין השאר הכוונה לכך, שיקפיד לשמור על "שעות המנוחה", הן כשהוא בונה את הסוכה והן כשהוא יושב בה ושר "זמירות" או מארגן מפגש חברים. במקרה שהוא מעשן - ראוי שיוודא כי הוא לא הופך את המנהג שלו למטרד לדיירי הדירות בקומה הראשונה שמעליו.

מי ישלם את חשבון החשמל?

האם רשאי הדייר להשתמש בחשמל מהרכוש המשותף, כלומר בתאורה של חדר המדרגות, למשל? אף שחוק המקרקעין אינו עוסק בסוגיה זו ישירות, סעיף בחוק מורה כי דייר רשאי להפעיל מנגנון המאפשר הפעלת תאורה בשבת מבלי לחלל את השבת ובלבד שישלם את עלות המכשיר, ההתקנה והשימוש. הדייר יכול לעשות זאת מבלי לקבל אישור מהדיירים, אך הוא חייב להודיע לשכניו  על כוונתו לעשות זאת.

מכך ניתן ללמוד כי אם אפשר להעריך ולדעת מה שווי השימוש בחשמל והדייר ישלם שווי זה לנציגות הבית, הוא יכול "לקחת" חשמל מחדר המדרגות. שימוש בחשמל מחדר המדרגות או מהחצר מבלי לקבל רשות ומבלי לשלם עבורו לנציגות, יכול להוות "מצווה הבאה בעבירה" הן מבחינת החוק והן מצד ההלכה. לכן המלצתנו לקבל מראש את אישור הדיירים לחיבור החשמל בסוכה למערכת המרכזית של הבית ולסכם את נושא העליות מראש.

ראוי שהסוכה לא תהווה מחלוקת או גורם למחלוקת, אלא תשמש דרך להזמין "אושפזין" מדיירי הבית האחרים וידעו הלולב והאתרוג ההדס והערבה לחבור לחבורה אחת.

עורך דין אופיר מילר הינו שותף בכיר במשרד עורכי דין מילר ושות' . הכתבה אינה תחליף לייעוץ משפטי אלא כללית בלבד. בכל הליך משפטי או אחר מומלץ לפנות לעו"ד להתייעצות ולהמשך הטיפול