טורקיה: דו"ח ועדת המשט הגון ומבוסס על ראיות

הטורקים מברכים על מסקנות הוועדה שכינתה את מעשי צה"ל על המרמרה - רצח. שר החוץ הטורקי, אחמט דבוטאולו, בירך על ועדת החקירה של מועצת זכויות האדם באו"ם לבדיקת ההשתלטות על המשט, בה נהרגו תשעה אזרחים טורקים. אחמט דבוטאולו אמר בניו יורק כי הבדיקה עומדת בציפיות של טורקיה וכי היא "הגונה מאוד ומבוססת על ראיות מוצקות". הוא הביע תקווה שישראל תפעל מעתה במסגרת החוק הבינלאומי.

• לחצו כאן לקריאת הדו"ח המלא
  

פרט לקביעה שחיילי צה"ל "ירו מטווח קצר בראש פצועים" ולמסקנה ש"צה"ל רצח על המרמרה", ועדת החקירה התייחסה גם לאירועים לפני ואחרי ההשתלטות על המשט. הוועדה, שהגישה אמש (ד') את הדו"ח החריף שלה, בו קבעה שישראל הפרה את החוק הבינלאומי ודחתה מכל וכל את הגרסה הצה"לית, התעסקה גם בסוגיות נוספות - החל מחוקיות הסגר על עזה, דרך ההשתלטות על הספינות האחרות במשט ועד הטיפול בעצורים ובפצועים.

הוועדה טענה כי להבדיל מוועדת האו"ם שמינה המזכ"ל באן קי מון, שמטרתה העיקרית לדבריה היא "לשפר את יחסי טורקיה וישראל", היעד שלה היה להגיע לחקר האמת. לדבריה, היא נתנה משקל רב לעדויות 112 המרואיינים שהעידו בפניה - בטורקיה, בלונדון ובעמאן - והתייחסה "בזהירות ובחשדנות" לגרסאות הישראליות, כפי שהוצגה בוועדת טירקל.

"הסגר - עונש קולקטיבי לתושבי עזה"

בהתייחס לעצירת המשט בלב ים, השתלטות אותה היא מכנה בלתי חוקית, קובעת הוועדה כי "המשט לא היווה איום מיידי. אנחנו משוכנעים שעצירתו נבעה גם מהחששות שמארגניו יצליחו לרשום ניצחון הסברתי". בדו"ח נטען, בהמשך למסקנות ועדת גולדסטון, כי הסגר על רצועת עזה אינו חוקי, ומהווה עונש קולקטיבי על תושבי עזה.

הוועדה מפרטת את האירועים על הספינות האחרות, ובהן ה"צ'לנג'ר". לטענתה, לא נעשתה אבחנה בין נוסעים לעיתונאים, "למרות נוכחותם של כמה עיתונאים מכובדים". עדי ראייה אמרו שהמטרה העיקרית של החיילים היתה החרמת ציוד צילום ושהתנגדותם הפאסיבית נענתה בכוח. לעומת זאת, הנוסעים שעל "גאזה 1" ו"דפני Y" דיווחו כי אף אחד מהם לא נאזק (להבדיל מהדיווחים מהספינות האחרות) וכי הם קיבלו אוכל בדרכם לאשדוד.

הדו"ח מתאר גם את האירועים שלאחר הגעת הספינות לנמל אשדוד. הנוסעים התלוננו על כך שנלקחו מהם טביעות אצבעות, לעתים למרות התנגדותם. אחד מהם, שמחה על ההתנהגות הכללית כלפיהם, נענה: "אתם עכשיו בישראל, אין לכם זכויות". גם על המעבר לכלא אלה שליד באר שבע היו תלונות.

"הסוהרים עשו רעש והפריעו לנו לישון"

העצורים טענו כי נאלצו לחכות כמה שעות בטנדרים של הכלא, חלקם אמרו כי המיזוג בכלי הרכב הקפיא אותם. אחרים התלוננו דווקא על החום הכבד, ועל כך שההמתנה ברכב גרמה להם לחנק. רובם אמרו שהתנאים בבית הכלא היו סבירים, אך כמה מחו על הצורך לנקות את התא, על השירותים שלא תמיד תפקדו ועל הרעש שעשו הסוהרים, דבר שקיצר את שעות השינה שלהם. הנשים אמרו כי חשו לא בנוח עקב מצלמות האבטחה שמוצבות במקלחות.

הוועדה טוענת כי אולי העדות המזעזעת ביותר, פרט לתקיפת המרמרה, הגיעה מנתב"ג. בדו"ח נכתב כי אנשי ביטחון ישראלים התנהגו בטרמינל ביום הגירוש באופן אלים, ללא פרובוקציות מוקדמות מצד המגורשים. "כמות גדולה ומאיימת של חיילים במדים ושוטרים ניצבה בשדה התעופה, ובכלי הנוסעים בוצעו כמה פעמים חיפושים", נכתב.

העדויות כללו חיילים שהסתערו על נוסעים, שמחו על טיפול בנוסע מבוגר, הכו אותם ובעטו בהם; טורקי שהיה מעורב בקטטה נאזק והוכה בחדר קטן על ידי חמישה חיילים; נשים נדחפו על ידי חיילים והוקנטו מינית, אחת מהן הוכתה באגרופים; נוסע הותקף על ידי כ-17 פקידים, לאחר שסירב למלא את מסמכי הגירוש, הם בעטו בראשו ואיימו עליו באקדח.

בהערה צינית, קובעת הוועדה כי "כוח מיומן כמו צה"ל צריך היה להשתלט בהצלחה על קבוצה קטנה של נוסעים, שחמושה בסכינים ומקלות, ולהשיג השתלטות מלאה על הספינה ללא גרימת מוות ופציעות קשות - הן לנוסעים והן לחיילים".