הנחה בארנונה – לסטודנטים עשירים בלבד
כדי לקבל הנחה של 80% בארנונה, סטודנט צריך להוכיח שהכנסתו פחותה מ-1,921 שקל. התוצאה: דווקא סטודנטים עובדים, שאין להם עזרה מהבית, לא זוכים להנחה. הסטודנטים טוענים: "זה מצב אבסורדי", ובעיריות אומרים: "זה החוק". אולי היוזמה להנחה גורפת לסטודנטים, והצעת החוק לפטור מארנונה במעונות, יעזרו
יומיים נותרו לפני פתיחת שנת הלימודים האקדמית, אולם לא כל הסטודנטים יודעים שייתכן ומגיעה להם הנחה בארנונה. ואולי טוב שכך, משום שרוב הסטודנטים ששמעו על ההנחה, פשוט לא זכאים לה.
למרבה חוסר ההיגיון, סטודנט שמממן את עצמו, לא יקבל את ההנחה משום שהיא מגיעה רק למי שכושר השתכרותו נמוך או שאינו משתכר כלל. ובתרגום לשפה סטודנטיאלית: מי שאבא ואמא עוזרים לו.
רק סטודנט שבשלושת החודשים אוקטובר-דצמבר השתכר שכר חודשי שאינו עולה על 2,497 שקל ברוטו, ועדיף אף פחות מ-1,921 שקל, יקבל הנחה בארנונה בשווי 80%-40%. ובערים כמו חיפה למשל, שם סטודנטים משלמים ארנונה בגובה 900 שקל בחודש על מגורים בקרבת האוניברסיטה, מדובר בהנחה הכרחית ממש.
עקב כך, כמה סטודנטים חיפאים והתאחדות הסטודנטים הארצית, מנסים במקביל להוביל כמה מהלכים שאמורים להביא להנחה גורפת בארנונה לכל סטודנט באשר הוא. אבל הדרך לשם מתישה.
"זה פרדוקסלי, סטודנטים שנתמכים על ידי ההורים זכאים להנחה, ודווקא אלה שממש צריכים אותה ויוצאים לעבוד כדי לשרוד, לא זכאים לה", אומר אוריאל גזית, דובר אגודת הסטודנטים בחיפה וסטודנט שנה שלישית למשפטים וכלכלה. "אנחנו מאוד מתוסכלים מהנושא הזה, והפיתרון לפרדוקס הוא להציע הנחה מיוחדת לסטודנטים. אנחנו מגבשים פעולה ארצית לשם כך".
גם יו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל-אביב, רן לבנה, מכיר את הבעיה. "מדיניות ההנחה בארנונה בישראל היא שרירותית לחלוטין. נוצר מצב אבסורדי בו סטודנט שעובד במשרה מלאה לא נהנה מההנחה בגלל משכורת של 3,800 שקל, בעוד שסטודנטים שנהנים מתמיכה כלכלית ויכולים לעבוד ברבע משרה - נחשבים כסטודנטים עניים וזכאים להנחה. המדיניות הזו היא בדיוק מה שאנו מגדירים כחוסר נגישות של ההשכלה הגבוהה".
לפי סגן יו"ר התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, ההתאחדות ניסתה לדרוש הנחה אחידה וקבועה לכל הסטודנטים בשנה האחרונה, במסגרת המו"מ להורדת שכר הלימוד, אבל המו"מ הוקפא. "אם לא נתקדם בדרך הזו, אני מאמין שנתקדם בכיוון של חקיקה. נגיש הצעת חוק לתיקון פקודת העיריות", הוא אומר.
"להשיג את ההנחה וגם להתקיים בכבוד זה בלתי אפשרי"
מקור ההקלות בארנונה הוא משרד הפנים, שמקנה הנחות במס לאוכלוסיות שונות. ההנחה שסטודנטים נתלים בה היא הנחה לבעלי כושר השתכרות נמוך, ואת מבחן ההכנסה שיש לעבור כדי לקבל אותה, מגדיר חוק ההסדרים (2009): מי שמשתכר עד 1,921 שקל ברוטו בחודש בשלושת החודשים האחרונים של השנה האזרחית, יקבל הנחה של 80% בארנונה. מי שמשתכר עד 2,209 שקל לחודש, יקבל הנחה של 60% בארנונה; ומי שמשתכר עד 2,497 שקל בחודש יקבל הנחה של 40% בארנונה.
"להשיג את ההנחה וגם להתקיים בכבוד זה בלתי אפשרי", אומרת תהילה, סטודנטית בבר אילן, שגרה עם שתי שותפות והוריה מסייעים לה בשכר הדירה. "בשנה שעברה הייתי הדיירת היחידה בדירה שקיבלה הנחה של 40% על חלקה היחסי בדירה, בזכות עבודה כעוזרת מחקר, שמכניסה לי גרושים.
"השנה, שותפה אחת שלי הפסיקה לעבוד כמלצרית בספטמבר ותחזור לעבוד רק בינואר, בכוונה, כדי לקבל את ההנחה; ושותפה שלישית לא זכאית להנחה, כי היא עובדת בשלושת רבעי משרה ואגב, גם הלימודים שלה נפגעים מזה מאוד. אבל אני צופה שנקבל 80% הנחה על כל הדירה, כי מספיק שיש שתי שותפות שזכאיות להנחה, כדי שכל הדירה תקבל הנחה".
ואכן, התחשיב שנמצא בחוק ההסדרים לא מתייחס לשותפים, אלא רק לבני משפחה. זה אומר שעבור שלוש השותפות - ההנחה היא אישית ולכן היא יחסית. כאן אולי נגמר כאב הראש החישובי, אבל מתחיל כאב הבטן הבירוקרטי.
"הבירוקרטיה היא סיוט", מספרת הילה, שלמדה באוניברסיטת בן גוריון. "נוסף למספר נכס הארנונה, חוזה שכירות ותלושי שכר, צריך להביא אישורי סטודנט ומערכת שעות חתומים מהאוניברסיטה - שעולים כסף. אם לא עבדת - צריך לספק תצהיר מעו"ד שמשמש כנוטריון, באמצעותו את מצהירה שלא עבדת, ומתארת כמה כסף סיפקו לך ההורים והחסכונות. כמובן שצריך להיזהר שלא להצהיר על מימון הורים גבוה מדי, וכולנו הצהרנו הצהרות שלא היו 100% אמת. גם סטודנטים שמרוויחים כסף, מצהירים שהם לא מרוויחים, כדי לקבל את ההנחה.
יש עיריות שמוסיפות פיתולים למבוך הטופסולוגיה, ויש שפחות. בגבעתיים מבקשים מהמובטלים, נוסף על תצהיר, גם אישור "מעמד לא עובד" מביטוח לאומי שמוכיח שלא עבדת. בחיפה, הסטודנט שאינו עובד צריך לצרף גם פירוט עו"ש מהבנק. אם החלפת מקום עבודה במהלך אוקטובר-דצמבר – צריך לנפק גם מכתב הפסקת עבודה.
"בעיריות יש תמיד תור מטורף", מסבירה הילה, "וכל השותפים צריכים להגיש בקשה יחד. אבל בבאר שבע השתכללו ומאפשרים לשלוח את הטפסים בפקס, והם אפילו מתקשרים כדי לומר מה חסר. שווי ההנחה שאנחנו הצלחנו להשיג הגיע ל-200 שקל בחודש. זה השתלם".
בירושלים מעקלים חשבונות, בחיפה פנו למשרד הפנים
באוניברסיטה העברית בירושלים הסטודנטים נושמים לרווחה שהחגים נפלו מוקדם השנה, "כי ישנן שנים בהן סטודנטים נאלצו לעבוד באוקטובר", אומרת רביד בן זאב, דוברת האגודה. "הרי לפעמים, החודשים שלפני תחילת הלימודים הם החודשים היחידים בהם סטודנט יכול לעבוד".
ואולם, בעיר בירתנו הסטודנטים מתמודדים עם בעיה קשה אחרת: עיקולי חשבונות בנק על איחורים בארנונה. "זו בעיה שצצה לאחרונה", מספרת רביד. "סטודנטים גילו שחשבונם עוקל ללא התרעה מראש, בגלל חוב קטן. זה חוקי אבל בעייתי – גם ככה אין לסטודנטים כסף, ושכר הלימוד ושכר הדירה יורדים בדיוק באותו יום, ואם לא משלמים שכר לימוד אי אפשר לגשת למבחנים, וזה יוצר בעיה גדולה. קבענו פגישה בעירייה בסוף החודש כדי למצוא פתרון לעניין הזה".
האם הערים לא מעוניינות למשוך סטודנטים לתחומן?
"בירושלים יש רחובות במרכז העיר שהעירייה מעוניינת ליישב בקהל צעיר ופעיל, לכן סטודנטים שגרים שם מקבלים מדי חודש מענק של 200 דולר מהעירייה, מעבר להנחה בארנונה".
אבל בערים אחרות, הסטודנטים לא מקבלים שום סיוע, ונדחקים ממרכזי הערים. בחיפה הייתה פנייה רשמית לרשויות. דודי צרויה, דובר אגודת הסטודנטים בטכניון, נפגש בינואר עם ראש העיר חיפה, יחד עם שי אבוחצירא, יו"ר אגודת הסטודנטים בעיר. "ראש העיר אמר שהוא מודע לזה, ושיש בעיה חוקית לשנות את זה", הוא מסביר.
בינתיים אין תוצאות בחיפה, אבל יש תקווה - כי בעוד שבעיריות ירושלים, תל-אביב וגבעתיים ציטטו לנו בלקוניות את החוק ואמרו ל-ynet ש"בעירייה קיימת הנחה בתשלומי הארנונה לפי מבחן הכנסה של משרד הפנים" - בעיריית חיפה עושים צעד נוסף לכיוון הנחת ארנונה כוללת לסטודנטים.
"עיריית חיפה פנתה כבר ב-2008 לשר הפנים בבקשה לאפשר לה להעניק פטור מלא מארנונה לסטודנטים המתגוררים בשכונת הדר הכרמל והעיר התחתית", מסרו.
"ב-2009 פנתה העירייה פעם נוספת למשרד הפנים בבקשה לפעול לתיקון תקנות ההנחה ולאפשר מתן הנחה לסטודנטים ובימים אלה נערכת העירייה לחזור על בקשתה. לצערנו כל פניות ובקשות העירייה למתן הנחות מארנונה לסטודנטים לא נענו עד עתה ואולם עיריית חיפה והעומד בראשה ימשיכו לפעול בכל דרך אפשרית לקבלת ההיתר למתן הנחות מארנונה לסטודנטים.
"במקביל פיתחה העירייה בעיר התחתית את קמפוס הנמל, בו לומדים כבר עתה כ-6,000 סטודנטים. רבים מהסטודנטים מתגוררים במעונות הסטודנטים שהוקמו במקום על ידי העירייה ויזמים פרטיים. באזור זה קבעה העירייה תעריף ארנונה הנמוך ביותר מ-50% מהתעריף המקובל באזור למוסדות חינוך על תיכוניים, כשמעונות הסטודנטים מחויבים בתעריף ארנונה נמוך ביותר, ומסווגים כאזור מגורים ג'".
הצעת חוק: פטור מארנונה במעונות
אבל גם במעונות הסטודנטים משלמים ארנונה. לרוב היא מגולמת בשכר הדירה (שנע בין 1,789-446 שקל), אולם ישנם מוסדות בהם היא משולמת כחשבון נפרד. בתל-אביב משלמים ארנונה (60-50 שקל בחודש) בנפרד, כך גם בירושלים (למעט במעונות כפר הסטודנטים) בבן גוריון ובטכניון הארנונה מגולמת בשכר הלימוד.
התאחדות הסטודנטים וחבר הכנסת אלכס מילר מנסים כעת להמית מוות חוקי את תשלומי הארנונה במעונות. הם ניסחו לשם כך הצעת חוק, שמטרתה לפטור את האוניברסיטאות מתשלום ארנונה על מבנים מיוחדים שמיועדים למגורי סטודנטים, מה שיביא להנחה של 5%-10% בתשלום שכר הדירה במעונות.
ההצעה תעלה ביום א' הקרוב (10 באוקטובר) לדיון בוועדת שרים לחקיקה. אם השרים יתמכו בה, היא תעלה לקריאה טרומית בכנסת ביום ד' (13 באוקטובר), והליך החקיקה שלה יושלם תוך שנה. האם העיריות יסכימו לוותר על הרווח הזה, שנע בין מאות אלפי, למיליוני שקלים?
"האוצר מתנגד למהלך, למרות שהעלות התקציבית של זה לא גבוהה", אומר העוזר הפרלמנטרי של חבר הכנסת מילר, "אבל כל תמיכה ולו הקטנה, תעזור לאוכלוסיה הזאת".
למה השוכר משלם ולא בעל הנכס?
משום מה, כל הכוחות הפועלים בעד הנחה לארנונה לסטודנטים, לא מטילים ספק בכך שהסטודנט הוא החייב בתשלום בארנונה, הרי כך נהוג: השוכר משלם. אבל סטודנט ירושלמי לתואר שלישי תוהה: "אני לא מבין למה אני צריך לשלם לעירייה מס על רכוש שאני לא הבעלים שלו.
"סטודנטים חושבים שארנונה זה תשלום כנגד שירותים שהעירייה מספקת, אבל זה לא נכון", הוא טוען. "מס מוטל על רכוש, לא על שירותים. ואם היה מס על שירותים, הוא אמור היה להיות מוטל על מי שמספק את השירותים.
"נכון שישנה ציפייה לקבל שירותים מהעירייה תמורת תשלום הארנונה, אבל אין לעירייה שום חובה לספק שירותים תמורת המסים שהיא גובה. לכן, אני שואל, למה השוכר משלם מס על רכוש, כשהרכוש אינו שלו? זה מיסוי החלש".
עו"ד ורד כהן, ממשרד בר-און, כהן, עורכי-דין, מאשרת: " ארנונה היא מס מוניציפלי. זה תשלום חובה, כשאין כנגדו תמורה ישירה כלשהי, וללא כל זיקה לשירות כלשהו הניתן על ידי הרשות המקומית. לאור הגדרת ארנונה, חזרו בתי המשפט וקבעו, כי אין מקום לטענה, לפיה אם המחזיק אינו נהנה משירותי הרשות המקומית, אזי אין לחייבו בתשלומי ארנונה"
אז אם הארנונה היא תשלום חובה, שאין קשר בינו לבין מתן שירותים, מדוע על המחזיק בנכס, במקרה שלנו הסטודנט, לשלם אותו?
"ארנונה חלה על הדייר, מהסיבה הפרקטית - שקל להשיג אותו", אומר פרופ' אבי בל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן. "זו החלטה של המחוקק. הוא יכל להחיל את הארנונה, סוג של מס על הרכוש, על הבעלים, אבל הוא לא עושה זאת, בגלל סיבות פרקטיות. אם העירייה הייתה צריכה לחפש את הבעלים ולא את הדיירים, זה היה עולה לה סכום מסוים, והתוצאה הייתה יותר מסים. אין שום דבר בחינם בעולם הזה".
לפנייה לכתב/ת 
