חצי העיר ערב: הצעה למסלול לסוף שבוע ערבי

פרויקט בשביל הדו-קיום יוצא לחופשה של כמה שבועות, וזוהי הזדמנות מצוינת לסיכום ביניים.

"אתה לא חושש?" היא השאלה הכי נפוצה שאני מקבל מאנשים שכותבים לי. התשובה הקצרה היא "לא". התשובה הארוכה היא שהתחלתי לחשוש רק אחרי שכל כך הרבה אנשים שאלו אותי אם אני לא חושש. 14 ימי שישי ביליתי עד כה בכפרים ערביים. תמיד לבד, תמיד ללא כיוון, ללא מפה ומבלי לתאם דבר מראש, והדבר הכי גרוע שקרה, להוציא כמה הרעלות קפאין, הוא נשיקה זיפנית שקיבלתי ממסומם אחד בטייבה.

בהחלט נתקלתי בחשדנות. חמוש במצלמה, עט ופנקס נחשדתי בהשתייכותי למס הכנסה, לחברת מקורות, לרשות המקומית ופעם אפילו למפלגה היריבה של זו המכהנת, אך תמיד התקבלתי בשמחה וידידות אחרי שהסברתי את כוונותיי: "אני מתעניין בתיירות במגזר. מסתובב ומצלם". החשדנות לא מפתיעה, אך אני בטוח שאם תגבר תנועת המטיילים, היא תיעלם. נסו לדמיין לרגע אוטובוס עוצר ברחוב שלכם, ו-50 ענקים לבנים נורווגים יוצאים מתוכו כדי לשוטט ברחוב עם מצלמות. ללא ספק הייתם מתקשרים למשטרה.

תמיד התקבלתי בשמחה. בית ערבסקות בכפר קרע (צילומים: יוסי יובל)

עולם מלא אפשרויות-טיול מחכה לכם מעבר לסיבוב

החשש העיקרי שלי, כשאני נכנס לאוטו בשישי בבוקר, הוא מכך שלא אמצא סיפורים מעניינים להעביר הלאה, שלא אפגוש אנשים שירצו לדבר איתי. בכל שישי עד עכשיו, נתבדיתי. לאחר חודשים של תיור לא נותר בי ספק שלכפר הערבי המחובר חזק לאדמה, שאינו משטח את הגבעה כדי להיבנות, שסמטאותיו הצרות מטפסות אל-על בשיפועים בלתי אפשריים, שבחצרותיו נטועים בוסתנים בהם צומחים מיניה של הארץ, ושהזמן בו דופק לאט יותר - לכפר הזה, למרות התשתיות הרעועות ולמרות ההזנחה והצפיפות, יש פוטנציאל תיירותי עצום.

לו היו צריכים לעבור בנתב"ג כדי לראות את הכפר הערבי, היו מרבית הישראלים מוכנים לשלם סכומים נכבדים כדי לסייר ברחובותיו וליהנות מן התרבות שלו. אני מכנה אותו כפר, אך מתכוון גם לערים. עולם מלא אפשרויות-טיול מחכה לכם ממש מעבר לסיבוב והנה, למשל, מסלול אפשרי לסוף שבוע ערבי, עמוס מעט, אך אין חובה לבצעו במלואו:

• התחילו בכפר הדייגים של ג'יסר אל-זרקא, מפרץ תכול קטן וכמה צריפים על החול, ללא ספק ההפתעה הגדולה ביותר בעבורי. אם יש לכם כח להשכים, הגיעו לשם כבר בארבע לפנות בוקר, עת יוצאים הדייגים המקומיים אל המים, אך גם אם תגיעו בשמונה הם יהיו שם. עבודתו של דייג אינה נגמרת לעולם. תמיד יש איזו מכמורת להטליא. אם יתמזל מזלכם, תמצאו אותם בצריפים הקטנים והם יזמינו אתכם לתה עם שיבא. לחובבי הלכת מומלץ לצעוד עד לשפך נחל תנינים ואף לעלות במעלה הנחל.
  

מפרץ תכול קטן וכמה צריפים על החול. דייגים בחוף ג'יסר א-זרקא

• עצרו לארוחת בוקר בפרדיס. גם אם אתם לא רגילים לאכול חומוס בעשר בבוקר, האמינו לי שאחרי בוקר על החוף של ג'יסר אתם תתרגלו בקלות. הסתובבו מעט בכפר ואם תרצו, תוכלו לרכוש את הדגים שליוויתם בצאתם מן הים של ג'יסר בחנויות של פרדיס.
  

• התחנה הבאה היא אום אל-פאחם. תאלצו אמנם לחזור דרומה לכביש 65 כדי לעלות אחר כך צפונה, אך מראותיה של העיר הערבית הגדולה בישראל מצדיקים את הטרטור. השאירו את הרכב בכיכר אבן-סינא וצעדו ברגל עד לחנות הממתקים של מסעב אבו-קסאיים שליד העירייה. סמטאותיה של אום אל-פאחם מציגים עיר ים-תיכונית פעלתנית, ובחנות של מסעב, אלופת המדינה בממתקים לשנת 2005, תוכלו לטעום פירות מסוכרים כמו גם קבוקים תוצרת בית.
  

עיר ים-תיכונית פעלתנית. אום אל-פאחם

ודאו שיש לכם מספיק זיכרון במצלמה

• בית הערבסקות של סעיד כלש בכפר קרע הוא היעד הבא שלכם. אם תתאמו אתו הביקור, ישמח סעיד לארח אתכם בביתו, להציע קפה סאדה חזק ולהסביר לכם על מלאכת החריטה בעץ. בדרך אל הבית תסעו לאורך ערוצו הקטן של נחל ברקן ותחלפו על פני הבאר הישנה של הכפר שבה למדו כמחצית מן המלומדים בוואדי ערה לשחות. לאחר מכן תוכלו לערוך ביקור בגן המדע הראשון במגזר, הממוקם בכפר.
  

• מכפר קרע התחברו לכביש חוצה ישראל ואח"כ לכביש 70 כדי לעלות צפונה עד שפרעם. אפשר בקלות לבלות יום שלם בעיר המרתקת הזו שבגרעין הקדום שלה דרים זה לצד זה כנסייה קתולית מרשימה, מסגד מפואר, סנהדרין לשעבר, מצודה גלילית אמיתית ומפעל משפחתי לגלידה, המפורסם באזור כולו.
  

אפשר בקלות לבלות יום שלם בעיר המרתקת הזו. מפעל הגלידה בשפרעם

• משפרעם חיברו לכביש מספר 85 והמשיכו לכפר יאסיף. בקרו במקאם נבי אל-ח'דר, אתר העלייה לרגל דרוזי המוקדש לנביא הירוק בו נבנה בימים אלה מתחם מרשים. עצרו לארוחת צהריים באחת המסעדות המוכרות שבכפר הססגוני וסיירו לאורך הרחוב הראשי התופר את כפר יאסיף עם אבו-סנאן ומספק מגוון מראות מעניינים.
  

• יעד אחרון לפני מנוחת הליל הוא הבית האקולוגי של סבחי סגיר במג'ד אל-כרום. וודאו שעוד נותר לכם מקום בכרטיסי הזיכרון של המצלמות, שכן אתם עומדים לקבל הרצאה מאלפת איך בונים בית חכם. סבחי עדיין לא מעביר סיורים מאורגנים בבית, אבל יש לי תחושה שבקרוב הוא יתחיל...
  

הכנת קרע במג'ד אל-כרום

לא לשכוח לטעום דבר מתיקה 

• לקראת ערב התמקמו בנקודת תצפית ראויה במעלה השכונה הישנה של סח’נין, ממנה תוכלו לראות את השמש שוקעת מעל גבעות הגליל התחתון הירוקות. שוטטו בסמטאותיה של סכנין ללא מטרה ברורה עד עייפות ואז חיזרו לחדר הגלילי ששכרתם. בסופי השבוע בהן משחקת הקבוצה העירונית בבית, הקפידו לשכור חדר באחד מבתי ההארחה הרחוקים מן המגרש אם ברצונכם לישון עד מאוחר. את בוקר המחרת התחילו במוזיאון למורשת הערבית-פלסטינית בעיר או בצפייה במשחק כדורגל של בנות סכנין.
  

• את הדרך דרומה תעשו מכיוון מזרח. חזרו לכביש מספר 85 וחצו את הגליל עד לצומת קדרים. מכאן תדרימו עד להפסקה הראשונה בבועיינה-נג'יידאת. טפסו עם הרכב עד לפסגת הכפר ממנה אפשר להשקיף אל הבטוף (בקעת בית נטופה) המשנה את צבעו לפי עונות השנה, ושאפו מעט אויר פסגות. סיירו בכפר ולפני עזיבה היו בטוחים לעצור לכנאפה או דבר מתיקה אחר במאפיה של מופק דלאשה.
  

חוגגים את יום ההולדת לנביא מוחמד בסכנין

• לקראת סיום בקרו בבאקה אל-גרביה. בימים אלה תוכלו למסוק זיתים בחוות השלום שבכניסה לעיר ואף לייצר מהם שמן זית. אם אתם לא חוששים מן הפקקים בחזור, הקדישו כמה רגעים לסיור בשכונה הישנה של באקה ולבקר את עץ האלון הגדול שבמרכזה.
  

• אחרי הנסיעה הארוכה ולפני החזרה למרכז, שבו לעשן נרגילה בקפה ארמון הנסיך בטייבה. הילדים יוכלו לשחק בגן הציבורי הראשון שנחנך בעיר וממוקם מול הארמון ואתם תוכלו להתרווח בכורסאות הרכות והירגע מסוף השבוע המלא.
  

למסוק זיתים ולייצר שמן. מטעי זיתים בחוות השלום, באקה אל-גרביה

תם ולא נשלם

אסיים בציטוט מתוך הפרק על הישובים בערביים בישראל במהדורת 2015 של הלונלי-פלאנט ישראל:

"הכפרים הערביים בישראל מציגים שילוב מופלא בין ישן לחדש. מומלץ לשאול את המקומיים היכן ממוקמת השכונה הישנה (El-Hara el-Kadima) ולהתחיל בה. סמטאות השכונה הזו הן הגרעין המקורי שסביבו נבנה הכפר ובכמה מן הכפרים אפשר לראות גם את באר המים הראשונה. הליכה אקראית בסמטאות האלה תגלה בדרך כלל סודות מפתיעים.

"אין עונה או מועד מועדפים לביקור בכפרים, אך שימו לב שמוסדות ציבוריים כמו מוזיאונים יהיו סגורים בימי שישי. אם ברצונכם להיכנס למסגדים, הקפידו שלא להגיע בשעות התפילה ובקשו רשות מהאנשים במסגד. לרוב לא תתקלו בבעיות מיוחדות. המקומיים ידועים כמארחים חמים ואל תתפלאו אם הם יזמינו אתכם לשתות עמם קפה או תה. אם אתם מתכננים להגיע לכפר בשעות אחר הצהריים של אחד מימי הרמדאן, קחו בחשבון שאתם עשויים למצוא את עצמכם מוזמנים לארוחת חג מסורתית. אם תגיעו בעונת הקיץ באחד מערבי ראשון, שני או שישי יתכן שתוזמנו לחתונה.

"הכפרים הערביים מציגים שילוב בין ישן לחדש". שכונת אלזהראת בפרדיס

"למרות שזרם המטיילים בכפרים גבר מאוד בשנים האחרונות, עזרים תיירותיים כמו מפות וחוברות הדרכה עדיין לוקים בחסר וגם אפשרויות הלינה מוגבלות מאוד. המצב השתפר לאין שעור מאז המהדורה הקודמת ויש לקוות שעוד ישתפר רבות עד למהדורה הבאה".

• לכל כתבות "בשביל הדו-קיום"
  

• לכתבות ולתמונות נוספות של יוסי יובל