התייקרות הארנונה - כל השאלות והתשובות

משרד הפנים פרסם היום (ג'), בעקבות פניית ynet, את רשימת היישובים שאושרה להם הגדלת הארנונה למפרע לשנת 2010. בגבעתיים, למשל, תתייקר הארנונה ב-8%, ברעננה ב-5.5%, ואילו ביתר הרשויות בשיעור של 1%-5%. אך איך זה שהמס בגבעתיים, לדוגמה, עולה ברמה כה גבוהה יחסית לעומת ערים אחרות? ומי אישר לגבעתיים לייקר את הארנונה? כל התשובות לפניכם. 

מהי הארנונה ולמה היא משמשת?

הארנונה משמשת כבסיס התקציב השוטף של הרשות המקומית לכיסוי הוצאות שוטפות, כגון פינוי אשפה, תחזוקה ותיקונים, שמירה ואבטחה ועוד.

ואולם, מיסי הארנונה הפכו בשנים האחרונות לנטל גובר והולך על בעלי ומחזיקי הדירות ובעיקר על בעלי העסקים. הרשויות המקומיות שנקלעו למצב כרוני של גרעון תזרימי, מצאו פיתרון יצירתי להתמודד איתו – העלאת חיובי הארנונה. הרשויות טוענות שכמו שאינן מעלות ארנונה בשנים רווחיות, כך אינן מפחיתות אותה בשנים שחונות. יתר על כן, אף אם רצו להפחית את נטל הארנונה, ידיהן כבולות.

עד שנת 1985 היה לרשויות חופש פעולה לקבוע שיעורי ארנונה כפי שחפצו וכמעט ללא מגבלה, אולם החל משנה זו, נקבע בחוק כי הרשויות לא יהיו חופשיות להעלות את שיעורי הארנונה, אלא בשיעור שנקבע מדי שנה על ידי הממשלה, שתואם לגובה האינפלציה.

מאוחר יותר הוסיפה הממשלה הגבלה נוספת של תעריפי מינימום ומקסימום ואף הגבילה בחוק את האפשרות למתן הנחות. עובדה זו מלמדת, כי יש להתייחס בספקנות להבטחות למיניהן שמפזרים בעניין ראשי רשויות או פונקציונרים נוספים ברשות, לפני בחירות, או במטרה למשוך עסקים מסוימים לעירם. כך למשל, זכור מקרה בו התפרסמה בעיתון ידיעה על פיה גזבר של רשות במרכז הארץ, הבטיח פטור של שנתיים, לכל מפעל היי-טק שיעבור לעירו. ההבטחה נותרה בלי כיסוי, לא מפני שחזר בו, אלא, מפני שידיו היו כבולות על פי חוק.  

מדי שנה בשנה נקבעת בחקיקה העלאה כלל ארצית של הארנונה, והיא אמורה לחול על כלל הרשויות. העלאה הזו מחושבת על פי נוסחה שנקבעה בחוק וקושרת בינה לבין מדד המחירים לצרכן ומדד השכר הציבורי. השנה נקבעה עלייה כלל ארצית של 1.63%. ואולם, ההעלאה הזו אינה מספקת עבור רשויות רבות, והן אינן רשאיות להעלות את הארנונה על דעת עצמן גם אן יש להם נימוקים תקציבים כבדי משקל להעלותה מעבר לקבוע בחוק.

אז איך זה שבכל זאת הארנונה עולה ביותר מ-1.63% שנקבעו בחוק?

יש רשויות המצליחות להעלות את תשלומי הארנונה מבלי לבקש אישור בכל מיני דרכים מתוחכמות, ביניהן שינוי סיווגים או שינוי שם סיווג, שינוי איזורים וכו'. זו דרך אסורה לחלוטין ויש לבדוק בעיון רב את חיובי הארנונה כדי לגלות חריגות מסוג זה.

לעומת זאת ניתן להיתקל בבקשות שמהותן שינוי באזורים, בסיווג או בשיטת המדידה ופה אפשר למצוא לעיתים עליה של עשרות אחוזים. למשל - אזור מסוים בישוב, הנחשב לאיזור ב' (איזור יותר עני), מוכנס על ידי הרשות המקומית לאזור א', וכך עולים החיובים בשיעור היחס בין תעריפי איזור א' ל-ב' מבלי שבפועל שונו התעריפים עצמם.   

למה הארנונה עולה רטרואקטיבית?

ומה בנוגע לאלה ששילמו את מלוא חובות הארנונה שלהם מראש – האם גם הם יחויבו בהעלאת המחיר?

כן. כפי שצוין, הארנונה מוטלת באופן שנתי ולכן אם נקבע שיעור העלאה נוסף הוא חל מתחילת השנה. 

הכותב הוא עו"ד מיכאל רוזן, המתמחה במיסוי עירוני, חיובי ארנונה והיטלים