בית הדין לארוּס: אתה יהודי, אך שוטה - שלם קנס
סלוה קלצקין מכפר-סבא קיבל סוף סוף את האישור מבית הדין רבני כי הוא יהודי. אבל הרבנים סגרו איתו חשבון וקנסו אותו ב-5,000 שקלים. "למרות התנהלותו היהירה, עזת הפנים והגסה של המבקש, לא שקטנו על שמרינו והשתדלנו לברר העובדות"
אישור היהדות הגיע - רק אחרי פרסום הידיעה: יומיים לאחר חשיפת סיפורו של סלוה קלצקין ב-ynet, על סדרת הקשיים שעבר כדי לקבל את אישור בית הדין הרבני המאשר את יהדותו כדי שיוכל להתחתן עם בחירת ליבו נטע לוין, הוא קיבל ביום שלישי את האישור המיוחל.
ארבעה חודשים של מאבק עיקש, טרטורים ודרישות אינסופיות להציג מסמכים ואישורים שונים, הסתיימו בהחלטה שקובעת כי הוא אכן יהודי, לא לפני שהדיינים תקפו אותו באופן יוצא דופן על כך שהעז לפנות לתקשורת ולבקש את עזרתה של חברת הכנסת אנסטסיה מיכאלי. לקינוח, זכה קלצקין גם ל"נדוניה" מפתיעה - "קנס" בסך 5,000 שקל, מעין עונש על ההוצאות הרבות שהתיק שלו גרם לדיינים, סכום אותו הוא מחויב להעביר למרכז גביית הקנסות במשרד המשפטים.
החתונה בחודש הבא. סלוה ונטע
קלצקין, בן 27 מכפר-סבא - שעלה לארץ מבריה"מ לשעבר כילד, פנה בחודש יולי לבית הדין הרבני בנתניה, על מנת לקבל אישור יהדות, כדי לפתוח תיק נישואים, לקראת חתונתו ב-10 בנובמבר. בחודשים האחרונים הוא הציג לבית הדין, ערכאה משפטית בעלת סמכויות מהמדינה, תעודות רשמיות המוכיחות את יהדותו ויהדות אמו, וכן מסמכים מ"יד ושם" המציגים את עברה הטראגי של משפחתו בשואה.
הדיינים סגרו עימו חשבון בהחלטתם: "בית הדין אינו מבקש תודה והערכה על המאמצים והשעות שהושקעו בבירור האמת. עם זאת, בית הדין לא יכול להתעלם מהבליסטראות, הזלזול, הדעה הקדומה שהפגין המבקש כלפי מערכת בתי הדין ככלל ונגד בית הדין הרבני בנתניה בפרט".
הארוּס הושווה לשוטה
כדי להדגים דברים אלו, הדיינים הציגו משל בו הושווה קלצקין לשוטה. הם הביאו ציטוט ממסכת עבודה זרה בתלמוד הבבלי, וכתבו: "אף אם נאמר מפני ששוטה זה נהג שלא כהוגן, אין לנו לאבד את אמונתינו". הדיינים גם מתחו ביקורת על התלונות שהוגשו נגד התנהלותם: "עלינו להדגיש, שלמרות התנהלותו היהירה, עזת הפנים והגסה של המבקש, שמצד אחד שולח מכתב תלונה להנהלת בתי הדין ולגורמים ממלכתיים באמצעות מספר גורמים, ומצד שני לא מסייע לבית הדין לקדם את הבירור, לא שקטנו על שמרינו והשתדלנו בדרכים שונות לבדוק המסמכים ולברר העובדות.
"במהלך התקופה שבה מטפל בית הדין בתיק, פנה המבקש במכתב ובתלונה לגורמים שונים בהנהלת בתי הדין. ההנהלה ומזכיר בית הדין הרבני בנתניה, קיבלו טרוניות ופניות של אישי ציבור, חברי כנסת ועיתונאים, מדוע בית הדין לא מוציא אישור יהדות למבקש. אין ספק שהמבקש ניסה להלך איימים על בין הדין בכלל, ועלי בפרט, באיומים להגשת תלונות, באם לא יינתן לו פסק הדין המאשר את יהדותו", כתב הדיין שלמה שפירא.
בבית הדין הרבני גם ציינו כי בתחילת שנות ה-90, בזמן העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר, לא היה פיקוח ועלו גם לא יהודים לארץ. "אין ספק שליוצאים לישראל היה עניין שיירשם בתעודותיהם שהם יהודים, ולפיכך אנחנו לא יכולים לסמוך על תעודות אלו, בכדי להוכיח יהדות". בנוסף הם מתחו בקור על משרד הפנים: "יש לציין שעד היום אין סומכים במשרד הפנים על קביעת היהדות שנעשתה באופן לא מקצועי בתחילת שנות ה-90".
קלצקין, עורך דין מכפר סבא שהתעקש כנצר למשפחה שניצלה בשואה לקיים טקס נישואין כהלכתו על אף היותו חילוני, מתכוון לערער על ההחלטה להשית עליו את הסכום לתשלום לבית הדין העליון.
החתן המיועד, שקיבל לאורך מאבקו סיוע מארגון שורשים, אמר לאחר שקיבל את האישור כי הוא יהודי: "בית הדין העניש אותי על זה שאני רוצה וביקשתי להינשא כיהודי, ולא נסעתי להתחתן בקפריסין באופן אזרחי, ועל כך שבחרתי להילחם בבירוקרטיה. לא היה כל ספק בדבר יהדותי ולא היה כל צורך והיגיון לגרור אותי להליכים במשך ארבעה חודשים, תוך העמדת דרישות
לא ריאליות ולא רלוונטיות כלל וכלל. בית הדין העניש אותי בגלל שהיתה לי האפשרות לפנות לתקשורת ולספר את הסיפור שלי. בית הדין העניש אותי בגלל שביקשתי להמשיך את השושלת הארוכה של משפחתי ולשמור על צביונה היהודי בכך שאתחתן כדת וכדין".
אחרי שקיבל את האישור, הוא אומר כי יסייע למי שנתקל במקרה דומה: "איזו זכות יש לאנשים בבית הדין לפקפק בשושלת משפחתי?! ראשו של סבא ז"ל שלי הפך כולו שיער שיבה כבר בגין 20, בגלל שבכל זמן ילדותו נאלץ להיות נרדף ולהתחבא בזמן המלחמה. אמשיך להילחם בכל דרך אפשרית על מנת להעלות את הסוגיה על סדר היום הציבורי, תוך ניסיון לשנות את המצב הקיים ולהפסיק את ההפליה הבוטה לה זוכים עולי ברית המועצות לשעבר בבתי הדין הרבניים".
חשוב לציין: נימוקי החלטות של בית דין רבני בישראל, לא מועברות אפילו לצדדים בתיק, וכל הפרוטוקולים של בית הדין, הינם חסויים. במקרה זה, הדיינים החליטו לחרוג מהמקובל, שלחו לקלצקין את הנימוקים, והתירו את הפרסום, "מכיוון שקלצקין חושד בנו".