מישהו פה משבדיה?
כולם מחפשים את סטיג לרסון הבא, או לחלופין את דויד גרוסמן, ובעיקר מדחיקים את הספר האלקטרוני. אנשי ענף הספרים והמו"לות חזרו מיריד פרנקפורט המסורתי עם חוויות, מסקנות ובעיקר - קשרים חדשים
"השנה היתה הרבה התעניינות במותחנים סקנדינביים. באחת הסוכנויות סיפרו לנו שהם הצליחו למכור, ולא רק לישראל, סופרי מתח שוודים שאיש לא התעניין בהם שנים", כך מספרת איריס מור, עורכת ראשית בהוצאת כתר, שכמו רבים מענף הספרים והמו"לות שהתה החודש ביריד פרנקפורט הגדול.
הי, מצאתי פה סופר שבדי חדש (צילומים: Gettyimages)
מעל ל-7,000 נציגים מ-111 מדינות נכחו ביריד, שבמשך שנים היווה זירה שבה התבצעו עסקאות של קניית זכויות תרגום, אך כיום, בעידן המחשב, המצב מעט שונה, אם כי הרעיון הבסיסי נותר בעינו. עדיין מגיעים לשם כדי למכור, לקנות, וכדי לעשות מינגלינג, כמו בכל תחום.
מחפשים את הדרקון הבא
ההיסטריה סביב המותחנים השבדיים נובעת מההצלחה העצומה של "טרילוגיית המילניום" מאת סטיג לרסון. ארנית כהן ברק, עורכת הסדרה לספרות יפה בהוצאת מודן שהוציאה את ספריו של לרסון, אומרת: "ממשיכים לצאת המון ספרי מתח שמנסים לחקות את ההצלחה של לרסון, ולכן מותחנים שבדים הם מאוד באופנה.
"אפילו הבנתי שסופר שפנה לאחת ההוצאות רק יום לפני היריד נמכר רק על סמך העטיפה של הספר לכמה שווקים גדולים. זה מזכיר את התופעה שהיתה אחרי ההצלחה של 'צופן דה ווינצ'י' - כולם רצו לייצר את ספרי ההמשך".
מתי גרוסמן צריך לנאום?
פרט לסטיג לרסון, שני הכוכבים הגדולים של היריד היו הסופר דויד גרוסמן והספר האלקטרוני. "לא מעט שיחות במסדרונות היריד השנה נסבו על הספרות הישראלית ועל האירוע שבו עמד דוד גרוסמן לקבל את פרס השלום", מספר משה סקאל שגם נכח ביריד השנה. "ליד דוכן הנקניקיות התחילה גברת גרמנייה אחת לגלגל אתי שיחה וידיה רטטו כששמעה שאני ישראלי ושלפיכך יש אולי סיכוי שאני מכיר את גרוסמן".
ירון סדן, מנכ"ל הוצאת עם עובד: "אין ספק שהנושא החם של היריד היה הספר האלקטרוני שקיבל תאוצה מרשימה בשנה האחרונה. הנושא נמצא במקום גבוה בסדר היום של בעלי הזכויות ושל רוכשי הזכויות. כבר כמה שנים עוסקים בנושא, אבל נראה שהשנה חלה תפנית".
גם אברהם קנטור מהוצאת הקיבוץ המאוחד התייחס לנושא: "יש דבר אחד שכולם מתייחסים אליו והוא הספר האלקטרוני, התפתחותו והמקום שהוא הולך ותופס בשוק הספרים העולמי. במהלך היריד התרחשו אפילו עימותים על הרקע הזה. איגוד המו"לים הצרפתי בראשותו של גאלימר הודיע כי הוא מחרים את סוכנות ויילי הגדולה על רקע דרישותיה בעניין זה וסוכנות ויילי נסוגה בה".
בשביל מה צריך את זה בכלל?
"נסיעה ליריד הספרים היא מבחינתי הזדמנות לפגוש בטעמם הספרותי והמו"לי של קולגות מארצות אחרות, ולאו דווקא ימים של התנהלות מסחרית וסגירת עסקאות," מספרת שרי גוטמן, מו"לית ועורכת ראשית של הוצאת "אחוזת בית". "כל ההזמנות, התחרות, המשאים ומתנים, והמכרזים שמסביב לכתב יד כזה או אחר, מתרחשים כיום דרך מיילים וטלפון, ולשם כך אין שום צורך לנסוע לירידים. הטעם היחיד מבחינתי הוא בגילוי של הבלתי צפוי".
מנסים לגלות את הבלתי צפוי
ואכן החיפוש אחר רב-המכר הבא, אחר יצירת-המופת שטרם תורגמה, מצליח למשוך מדי שנה את העוסקים במלאכה. "נכון להניח שבעידן האינטרנט המהיר ירידים מהסוג הזה איבדו חלק מהכוח שלהם", מסבירה איריס מור, עורכת ראשית בהוצאת "כתר". "את רוב ההצעות ראינו לפני היריד".
"הספר הכי נפוץ בפרנקפורט השנה היה הקטלוג עב הכרס של היריד עצמו", אומר הסופר משה סקאל שגם ביקר ביריד השנה. אורנית כהן ברק מוסיפה: "השנה גם היתה תחושה שהספרים הוצגו ממש בסמוך ליריד ולאחר תקופה ארוכה של יובש פתאום היה שיטפון של ספרים שקשה באמת לבדוק אותם ברצינות בטווח זמן כל כך קצר. לפעמים יש תחושה שנעשה שימוש קצת מרחיק לכת בעניין של יצירת באזז סביב ספר כדי למכור אותו יותר מתוך אווירת לחץ ופחות בשל איכותו".
פרנקפורט. קונים לפי הספר
גוטמן: "כשאני מעוניינת אני מציעה יותר כסף. במיילים ובשיחות אני סופגת מידע. מובן שלא אוכל לספר מה הם כתבי היד או הספרים שבהם נתקלתי הפעם בשיחות כאלה, אבל זו בדיוק הדרך שבה הגעתי בירידים הקודמים לספרים של סבסטיאן בארי, מירנדה ג'ולי, מא ג'יאן ובספריהם של תום מקארתי, מרטין איימיס, ועוד רבים וטובים שנמצאים אצלנו כרגע בעבודה".
על אף הסודיות האופפת את הרכישות שביצעו ההוצאות, שרי גוטמן בחרה להצביע דווקא על שני ספרים שרצתה
מאוד, אבל אחרים קנו את הזכויות שלהם לעברית: "שני הספרים של האנס קיילסון, פסיכיאטר גרמני (בן מאה) שעכשיו מוציאים שוב את ספריו לאור, וספר עיון על המתרחש בצפון קוריאה שנשלח אלי אישית לפני די הרבה זמן, ולצערי חלף מתחת לרדאר שלי".
"בשביל מה עדיין צריך את זה? היריד חשוב בעיקר לצורך העמקת קשרים ויצירת הכרויות חדשות בתעשייה", מוסיף ירון סדן. "היריד הזה הוא רלוונטי תמיד," מציין קנטור, "השאלה היא רק אם המו"ל יודע לעשות בו שימוש או לא.
"אפשר להגיע לשם, לסייר בין הדוכנים, ולחפש דברים מעניינים, וגם זה לפעמים מצליח, במיוחד בתחומים שבהם מראה הספר יכול להכריע כמו אלבומים או ספרים מצוירים. אבל אני חושב שכדי להפיק מן היריד את מלוא התועלת יש להשקיע עבודת הכנה רבה לפניו".