נתניהו רוצה לשלוט בתוצאות של מכרזי הממשלה

מה יקרה כשראש הממשלה לא יהיה מרוצה מתוצאותיו של מכרז מסוים? הוא יוכל לשנות אותו. זאת לפחות התוכנית של ראש הממשלה בנימין נתניהו. ל"ממון" נודע שנתניהו מבקש לתקן את חוק המכרזים, כך שיוכל לעקוף את ועדות המכרזים הממשלתיות.

• נתניהו יכריע בגורל מתקן ההתפלה באשדוד
  
• הממשלה אישרה את מתקן ההתפלה בשורק
  
• נתניהו רתח: למה מקורות רוצה יותר כסף על התפלה?
  

"לא סתם יש הפרדה בין דרג מקצועי לדרג פוליטי בנושאים הללו. אלה הם שיקולים שצריכים להיות מקצועיים ולא פוליטיים־מדיניים. החלטה כזו היא ראשיתו של מדרון חלקלק בנושא", הזהיר אתמול גורם ממשלתי.

המשבר סביב מתקן ההתפלה באשדוד נמשך כבר יותר משנה. למרות משבר המים החריף והמתמשך מתקשות המדינה וחברת מקורות להגיע להסכמה כספית שתאפשר סוף סוף את הקמת המתקן. מקורות קיבלה כבר לפני שנים מהמדינה הבטחה להקים את המתקן בהליך פטור ממכרז, כפיצוי על החלטת הממשלה לבצע בה שינוי מבני.

בבסיס המחלוקת נמצאת השאלה כמה כסף תשלם המדינה, מכיסם של צרכני המים, על המים המותפלים שתייצר מקורות. מאחר שמדובר בהליך פטור ממכרז, הוחלט שהמדינה תקבע מחיר בהתאם לסכום שבו תרכוש מים מזכיין פרטי בהליך המכרז להקמת מתקן ההתפלה באזור שורק. אלא שהמחיר שקבעה ועדת המכרזים הבינמשרדית לנושא נראה למקורות נמוך מדי. גם הנחיה שנתן נתניהו לפני מספר חודשים לגבאי לפתור את המחלוקת לא הביאה לסיומו.

בישיבת הממשלה ביום ראשון שעסקה במשק המים עלה הנושא שוב. שר התשתיות עוזי לנדאו, שמאז כניסתו לתפקיד מדגיש את הקשיים בהם נתקלים השרים מול רשויות ממשלתיות וגופים אחרים, אמר בדיון ש"אנחנו נמצאים במשבר מתמשך, שנגרם כיוון שבעבר מתקני התפלה לא הוקמו. המתקן שאמורה הייתה מקורות להקים באשדוד, מעוכב כבר שנה. אנו השרים, בבואנו לממש את החלטות הממשלה, מוצאים עצמנו פעם אחר פעם עם משקולות לרגלינו ואזיקים לידינו כאשר צריך לפעול במהירות".

לנדאו הסביר שהמחלוקת כעת עומדת על הפרש של כ־100 מיליון שקל, שייפרסו על פני עשור. נתניהו אמר ש"בשביל 100 מיליון שקל לעשר שנים, לא יהיו לאזרחי ישראל עוד 100 מיליון ליטר מעוקבים בשנה?", והורה לגבאי לבחון חקיקת חוק שיאפשר לו ולממשלה לעשות "אובר-רולינג" להחלטות ועדות מכרזים. גורמים במשק המים אומרים שהסכום גבוה הרבה יותר ועומד על כ-600 מיליון שקל.

אולם גם אם מדובר בפתרון בעיה בוערת, הרי שחוק כזה עלול לפגוע קשות בחוק המכרזים ובהליכים תקינים של קבלת החלטות. כך למשל יכולה הייתה הממשלה לפסול את החלטת ועדת המכרזים להוציא מידי זכיינית הרכבת הקלה בתל אביב את הזיכיון למרות שזו לא עמדה בתנאים שנקבעו לה. במקרה אחר תוכל הממשלה "משיקולי מדיניות", להעדיף יצרן ממדינה מסוימת שבה יש לנו אינטרסים מדיניים על פני יצרן זול יותר ממדינה אחרת.

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "במהלך דיון בממשלה בנושא הקמת מתקן התפלת מים באשדוד באמצעות חברת מקורות, דווח לראש הממשלה כי הקמת המתקן מתעכבת בשל מחלוקת בין ועדת המכרזים למשרדי הממשלה הנוגעים בדבר. בשל כך, הנחה ראש הממשלה את מנכ"ל משרדו לבחון את המתכונת החוקית שבה, במצב של מחלוקות כמו זאת, תוכל הממשלה, שהיא הגוף הנושא בסמכות ובאחריות העליונה, להפעיל גם שיקולי מדיניות, מעבר לשיקולי ועדת המכרזים, ושאינם מתמקדים במחיר בלבד".

הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"