המסגד יהרוס את האחדות בין הפלגים ברהט?

הסערה סביב הריסת המסגד באישון לילה ברהט עוד לא שככה, אבל כבר הערב (יום א') הספיקו פעילי הפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית בעיר הבדואית להקים יסודות למבנה חדש לבית התפילה.

סביב המסגד, שנבנה ללא היתר בשטח ששימש מעבר מגרש כדורגל, התרחשו אירועים שהיו תוצר של מאבקים פנימיים בתוך התנועה האיסלאמית וסכסוכים פוליטיים ביניהם. למרות זאת, ניסה נציג הפלג הצפוני ברהט ואחד ממקימי המסגד, יוסוף אבו-ג'ומה, לשדר מצג אחדות. הוא אמר כי "כשהפלג הצפוני הקיצוני יותר מאוחד עם הדרומי והמתון, המציאות היא אחרת".

הדגל הונף, ועבודות הבנייה של המסגד כבר החלו (צילום: הרצל יוסף)

ראש עיריית רהט, פאיז אבו-סהיבן, נמנה על אנשי הפלג הדרומי. הוא מצוי כיום בצומת דרכים קריטית בקריירה הפוליטית הקצרה שלו. כעת עלולה סערת המסגד לגבות ממנו מחיר אישי כבד, בעקבות חצי הביקורת הנוקבים שהוא סופג מאנשי הפלג הצפוני, יחד עם המשטרה ומינהל מקרקעי ישראל.

מבקריו של אבו-סהיבן ניסו לציירו כ"ברוך מרזל" של רהט שהורס מסגדים - בשל העובדה שהעירייה הייתה זו שהוציאה את צו ההריסה הראשוני למבנה שהוקם בניגוד לחוק. בהמשך ביקש אבו-סהיבן למשוך את הצו, ואולם מינהל מקרקעי ישראל המשיך בפעולות האכיפה. הלילה הוא גם טען שהמדינה עושה "פשע נגד אוכלוסיה שלמה".

האירועים על סיפון ה"מרמרה" במשט הטורקי לעזה במאי האחרון סייעו ליצור אחדות שורות בין שני פלגי התנועה האיסלאמית החצויים. השייח חמאד אבו-דעאבוס מהפלג הדרומי נבחר לעמוד בראשו לאחר שהיה בספינה הטורקית יחד עם ראש הפלג הצפוני, ראאד סלאח.

אלא שכעת, מאיימת פרשת המסגד למוטט את אותו מפגן אחדות, בעקבות החשש בפלג הדרומי מפני אובדן מעמד הארגון ואחיזתו ברהט. העיר הבדואית הדרומית נחשבת לאחת החשובות ביותר לתנועה האיסלאמית, ובין חברי שני המחנות בה שורר מתח רב.

ראש העיר אבו-סהיבן ניסה לטעון כי הסכסוך כלל אינו קיים, אבל במבחן המציאות - נראה כי התמונה שונה בתכלית. לאחר שבליל הריסת המסגד הוא סולק באלימות, בקללות ובאיומים על-ידי התושבים שהגיעו למקום.

"מתחו עלי ביקורת קשה, אבל התושבים צריכים להבין שזה רק מפני שאכפתי את החוק. לא עשיתי שום טעות, אבל אני לא יודע איך פותרים את הבעיה הזו".

המסגד, שבנייתו כבר נמצאת בשיאה, צפוי להיהרס שוב. בקרב תושבי רהט יש גם מי שאינם סבורים שהפרשה היא בבואה של סכסוך פוליטי, אלא ביטוי לבעיה כללית וחמורה יותר של המדינה - שאינה יודעת כיצד לנהוג באזרחיה הבדואים. הם סבורים כי הפרשה רק מעצימה את הניכור בין בני המגזר הבדואי בנגב לבין המדינה ורשויותיה.