התושבים נלחמו נגד המגדל - וניצחו (כמעט)
תושבי שכונה בראשון לציון גילו יום אחד שבקרוב יתנוסס מעל בתיהם מגדל בן 28 קומות, ויצאו למאבק. המגדל שרד, אך הם הצליחו למזער נזקים. "בשום אופן אסור להישאר בבית ולקטר", הם אומרים. איך תצליחו גם אתם להביס את היזם?
היום זה יכול לקרות לכל אחד: מגדל מגורים שיתנשא יום אחד מעל השכונה שלנו ויצל עליה. לרוב זה נגמר בתביעות על ירידת ערך (מה שידוע כסעיף 197). בשכונת אברמוביץ' בראשון לציון זה נגמר אחרת.
הסיפור הזה הוא לקח בעידן הנוכחי בו קמות לבקרים מפלצות נדל"ן מתחת לאפינו. בחודשים האחרונים פעילי שכונת אברמוביץ' היו עסוקים במאבק נחוש למען שמירה על איכות חייהם. היעד: מגדל דיור מוגן העתיד לקום במתחם "ראשון סנטר" הסמוך.
כבר ב-2006 הקימו התושבים קבוצת פעולה נגד המגדל. קבוצה מגוונת, שהגרעין שלה מורכב מיוזמיה, ד"ר עינת הולנדר ורן לוי, אקדמאים צעירים בשנות ה-30 לחייהם. הקבוצה אחראית בין היתר לשדרוג אסתטי ותשתיתי שבוצע בשכונה בתקופת כהונתו של ראש העיר הקודם, מאיר ניצן, למאבק בנושא מטרדי הפאבים הממוקמים במרכז העיר ועוד.
פעילי השכונה שניצחו (מימין): עינת הולנדר, שרה אשכנזי ושמואל הרשקוביץ' (צילום: יריב כץ)
לא רחוק משם בשכונה אחרת בראשון לציון, אחוזת חוף, המאבק עדיין נמשך: התושבים נלחמים נגד הקמת מפעל בטון, 100 מטר מביתם. ראש העיר הנוכחי, דב צור, מבטיח למצוא למפעל מקום חלופי, אבל בינתיים לא נעשה דבר ובניית המפעל הולכת ומתקדמת. כאן, לעומת זאת, ההתארגנות הייתה מוקדמת ויכולה ללמד אותנו משהו על הדרך לעשות זאת נכון.
המגדל בשכונת אברמוביץ' אמור היה במקור להגיע לגובה של 19 קומות, ולהכיל 122 יחידות דיור. הפעילים התלוננו בפני הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה על נזקי צפיפות, הגברת מצוקת חניה, תנועה ונגישות, פגיעה באיכות הסביבה, סכנת הפיכת הבניין ל"פיל לבן", נזקים צפויים כתוצאה מהשימושים המסחריים במבנה ועוד. בעקבות ההתנגדות, ודיון שהתקיים בפני הוועדה בו הבהירו הנציגים את טענותיהם, הביאה הוועדה בחשבון במסגרת שיקוליה את עמדת התושבים ובסופו של דבר נראה היה שהתכנית בוטלה.
אולם השנה הפקיד היזם, מוטי שעבני, תכנית חדשה להקמת מגדל דיור מוגן באותו מתחם, גרועה יותר מבחינת התושבים: 28 קומות ו-180 יחידות דיור. הפעילים התדפקו על דלתות תושבי השכונה, שמעו על עמדותיהם בנוגע למגדל העתיד לקום באזור מגוריהם, צירפו למאבקם עשרות רבות של תושבים ואיחדו מספר התארגנויות נוספות שקמו נגד המגדל.
בהמשך נפגשו נציגי הקבוצה עם ראש העיר דב צור, אך התאכזבו לשמוע שעיריית ראשל"צ והוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תומכות בתכנית. לפיכך, הוגשה לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה התנגדות מסודרת ונחרצת, מגובה בחתימותיהם של כ-250 מדיירי האזור.
בינתיים נוצר מגע בין נציגי השכונה לבין היזם ואנשיו, אך הדיאלוג הגיע למבוי סתום. ברגע האחרון, כאשר הדיון בוועדה המחוזית בפתח, גייסו הפעילים את עו"ד זיו כספי ממשרדי גינדי-כספי בראשל"צ, המתמחה בתחומי התכנון והבנייה. עו"ד כספי מייצג לרוב דווקא את היזמים, אך הפעם מצא את עצמו מייצג את הצד השני של המתרס. לאחר הבאת כל הנתונים והשיקולים בחשבון, ובהתחשב בכך שהתכנית עברה את הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה (והוחזרה לוועדה המחוזית רק לבדיקה חוזרת/ "סגירת קצוות)", ניהל עו"ד כספי מרתון דיונים מול היזם שעבני. בעקבותיו הגיעו הצדדים לוועדה המחוזית ביוני השנה, תוך זמן קצר, עם הסדר פשרה: הסרת התנגדות התושבים לתכנית בתמורה לצמצום נזקי הקמת המגדל.
הפשרה התקבלה. נקבע בין השאר כי במבנה לא יוקמו אולמות אירועים, פאבים, ובתי עסק ציבוריים כלשהם שהינם עתירי רעש. לתושביהם של יותר מ-20 בניינים ברחובות ויצמן, הלפרין, אוסישקין והרצל, תינתן אפשרות חניה על בסיס מקום פנוי בחניון המתחם בשעות הערב ובסופי שבוע, והיזם יבצע שיפוץ במסגרת תמ"א 38 בבניינים הישנים הגובלים במתחם. ארבעה בניינים סמוכים יזכו לזיגוג כפול בחלונות הפונים אל המתחם. קשישים תושבי השכונה יקבלו 10% הנחה מדמי הפיקדון שייגבה מדיירי המתחם החדש.
חברה חיצונית שעל זהותה הוסכם מראש, תבדוק את היקף הפגיעה בבניינים הסמוכים כתוצאה מהצל שייצור המגדל. בדירות בהן ההצללה תהיה על יותר מ-25% משטחן יינתן פתרון, כגון החלפת קולטי שמש או כל פתרון מקצועי אחר. נציגי התושבים יהיו גם שותפים בתכנון הגינה שתוקם במתחם.
אבל זו רק ההתחלה. לוועד הפעולה נודע כי יש עוד מגדלים המתוכננים בשכונה, והם מתכוונים להתנגד גם להם.
"הלקח הגדול הוא לא לוותר", אומרת ד"ר עינת הולנדר, "לעבוד קשה גם בהתנדבות ולמזער נזקים ופגיעה באיכות חיים. זה השתלם בסופו של דבר ומוכיח שאפשר גם להרוויח, למרות שהרבה מהדיירים לא האמינו בזה. בשום אופן לא לשבת בבית ולקטר" כ
תילחמו גם אתם:
גם אתם גיליתם שיזם עומד לבנות בשכונה שלכם מגדל בן 20 קומות? כך תוכלו להתמודד עם הפגיעה האפשרית.
אספו מידע מהרשויות: בידקו האם לבניין תוכנית בניין עיר (תב"ע) מאושרת, והאם הוא עומד בחריגות שניתנו לו.
פנו לעירייה: אם הבנייה סוטה מהתוכניות המאושרות, דרשו מהעירייה צו להפסקת העבודות, והבהירו שתתבעו ממנה את נזקיכם.
עתרו לבית המשפט לעניינים מנהליים: אם העירייה וועדות התכנון לא פעלו, תוכלו לפנות בעצמכם לבית המשפט, עד 54 ימים מהחלטת הרשויות שלא לפעול נגד הפרויקט.
הגישו התנגדויות: כשיזם רוצה לבנות בית שיהיה גבוה בהרבה משאר הבתים בסביבה עליו לבקש שינוי בתב"ע, שתופקד להתנגדויות הציבור. התנגדות תוגש תוך 60 יום מיום ההודעה על הפקדת התוכנית, בליווי תצהיר והנמקות שונות. על התושבים להבין את המשמעויות, לכנס אסיפת דיירים ולערוך התנגדות מנומקת.
נהלו מו"מ עם היזם: לעתים יזם יעדיף להתפשר עם התושבים כדי לחסוך לעצמו עיכובים בפרויקט.
נכתב בסיוע עו"ד זיו כספי, ממשרד עו"ד גינדי-כספי.
הכתבה פורסמה הבוקר במוסף "ממון" של "ידיעות אחרונות"
לפנייה לכתב/ת 
קשישי השכונה יקבלו הנחה בדיור המוגן
צילום: Index Open
מומלצים
