האוצר ייכנע למהפכה הצרכנית של ליצמן?
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן מתגלה כבולדוזר שמשיג את שלו. הוא כופף את האוצר והשיג סורקים ממוחשבים לבתי החולים ומסמן עוד מטרות: הפחתת דמי ההשתתפות ברכישת תרופות, ותיקון העוול הצרכני שבגביית דמי השתתפות עבור רפואה מקצועית. ספק אם האוצר ירצה להסתכסך איתו
הצרה בחוק ביטוח הבריאות שקוראים לה "דמי השתתפות", עומדת לפני מהפך משמעותי לטובת צרכני הבריאות. סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הודיע השבוע לוועדת הכספים שהוא פועל להפחתת דמי ההשתתפות ברכישת תרופות הסל לפי מרשם רופא. הוא גם תמך בהצעת החוק הפרטית שתחסל את העוול הכרוך בהשתתפות המבוטח במימון עלויות הטיפולים של רופאים מקצועיים בקופות החולים במרפאות בתי החולים ובמכונים פרטיים.
דמי ההשתתפות בשני הערוצים עושקים צרכנים רבים שידם אינה משגת לשלם אותם. לוועדה נמסר כי 25% מהחולים נאלצים לוותר על תרופות שנרשמו להם. ברירת השטן שלהם היא בין לחם לתרופה בהימור על בריאותם. בהרעת מצבם חלקם נזקקים לאשפוז על חשבון המדינה שהוא יקר פי כמה מדמי ההשתתפות שהחולים לא שילמו. אבל התוצאה לא מזיזה לאיש באוצר, שהיה הגורם המסייע להכללת דמי ההשתתפות בחוק הבריאות.
גבייתם מגדילה בדלת האחורית את דמי הביטוח החודשיים והלא זולים שהחוק מחייב כל שכיר, עצמאי ואפילו גמלאי לשלם לביטוח הלאומי. קופות החולים הנהיגו את השיטה לפני המעבר לחוק, אבל בתשלום סמלי כשדמי החבר בקופה היו זולים פי כה. האוצר ניפח את התרגיל הזה בחוק הבריאות. הוא תעב את כל החוק מלכתחילה בגלל שחייב אותו לסבסד את השירותים הרפואיים. הוא לחץ שהסבסוד יוטל בחלקו ובעקיפין גם על גב החולים.
בחוק יש הנחות לחולים כרוניים ולקשישים שרובם מעוטי יכולת. הם צרכני התרופות הגדולים שעלותן מאות שקלים בחודש. אבל גם אחרי ההנחות יתרת התשלום היא מעבר ליכולתם המוגבלת. בוועדת הכספים נטען שיצרני התרופות וקופות החולים חותכים קופון שמן בשוק הזה. נמסר מצד אחד על קיומו של "קרטל" ומצד שני על פער ענק בין מחירי התרופות שהקופות משלמות לבין המחירים שהן גובות מהצרכנים.
סגן השר ליצמן הבטיח לוועדה לטפל גם בעוולות הללו במסגרת פעילותו להוזלת דמי ההשתתפות של הצרכנים. אם קיום הקרטל יתאמת, ככל שיצליח לשבור אותו ו/או להקטין את מתח הרווחים של הקופות, כך יקטן המימון שיידרש לכסות את הפער התקציבי לאחר הפחתת דמי ההשתתפות ברכישת התרופות. למלה של ליצמן יש משקל, ככל הנראה מפעילותו הנמרצת בשנתיים האחרונות. הוא מתגלה כבולדוזר שקט שמשיג את שלו.
המלכוד הצרכני של קופות החולים
לכן תמיכת ליצמן חיונית לא פחות לסילוק מהיר של העוולה השניה בחוק הבריאות, זו של גביית דמי השתתפות על טיפולים של רופאים מקצועיים ובמכונים חיצוניים. החוק מתחשב לכאורה בצרכנים. יש לו תקרה משפחתית, אבל התשלום הוא "רבעוני" כלומר בעל תוקף למשך 3 חודשים. כך לפחות הבינו המחוקקים של ועדת הכספים לפני שתמכו ברפורמה של ביטוח הבריאות הממלכתי. המכה שחטפו הצרכנים נחשפה אחרי שהחוק נכנס לתוקף.
קופות החולים הודיעו כי הכוונה היא ל"רבעון קלנדרי". כלומר - התוקף מוגבל לתקופות הנוקשות של לוח השנה, שמתחילות בראשון של חודשי ינואר, אפריל, יולי ואוקטובר. כאן ארב לצרכנים מלכוד. למשל, מי שנזקקו לטיפולים מהשבוע האחרון של מרס שילמו בפועל דמי השתתפות עבור ימים ספורים, כי ב-1 באפריל הם נדרשו לשלם גם עבור רבעון נוסף. אלפי צרכנים נפלו בפח הזה והתשלום הכפול העיק על כיסיהם.
הקופות התעקשו על הגבייה ה"קלנדארית" למרות המחאות מהציבור. עברו שנים עד שהזעקה הגיעה לכנסת. השבוע קידם הבית בקריאה ראשונה את הצעת החוק לתיקון העוולה שהוגשה ביוזמת ראשי ועדות הכספים ופניות הציבור הח"כים משה גפני ואורי מקלב (יהדות התורה) ויו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אזולאי (ש"ס). הצעתם קובעת שגביית דמי ההשתתפות תהיה עבור תקופה בת 3 חודשים נטו, מיום קבלת הטיפול הראשון.
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בראשות ח"כ חיים כץ (ליכוד) מריצה את החוק, חרף מחאת קופות החולים. הן טענו כי שינוי הגדרת הרבעון יעלה להן ב-80 מיליון שקל. בוועדה סבורים כי גם אם יש עלות להתאמת המחשבים כטענת הקופות, היא זניחה מול ההפסד המוצהר. לח"כים נראה שרובו נובע מעצם השינוי אשר ימנע את תשלומי היתר של דמי ההשתתפות הכפולים, כך שהפסדי הקופות יהיו הרווח של הצרכנים.
חיזוק השירותים ביישובי הפריפרייה
ידו של ליצמן על דופק הציבור. הוא מרבה לחרוש את השטח, כולל ביקורי פתע במוסדות הבריאות. הוא מעדיף לפעול לפי מידע שהשיג ממקור ראשון. התנהלותו הנחושה מזכירה למשרד את השר החרדי הקודם, נסים דהן מש"ס. שניהם מפריכים את הסברה כי בראש משרד מקצועי חייב לעמוד בעל מקצוע תואם. הופעתו בוועדת הכספים זכתה למחמאות וחיבוקים מקיר לקיר שלא נפלו בחלקו כשעמד בראש הוועדה עד לפני שנתיים.
בעיקר זוכרים לו את הכללת טיפולי השיניים חינם לילדים בסל הבריאות למרות המאמצים לטרפד אותם. השבוע הודיע על כוונתו להרחיב את חוג הזכאים לטיפולים עד גיל 18 נוכח הדרישה מהקופות. הוא דיבר גם על חיזוק השירותים ביישובי פריפריה הרחוקים מבתי החולים כך שהצרכנים יקבלו במקומם חלק מהטיפולים, בעיקר בחירום. כך הסדיר לכל בתי החולים סורקים ממוחשבים מדגם MRI, כשלא מזמן האוצר התקמצן גם בקטע הזה.
ציניקנים יטענו שהאוצר נוטה ללכת לקראתו, לא מעט בגלל היותו האיש החזק בסיעת יהדות התורה ואחד המובילים את הגוש החרדי בממשלה. יתכן, אבל מפירות מאמציו לשפר את החקיקה הצרכנית והשירותים נהנים כל צרכני הבריאות שנדפקים ולא רק בוחריו החרדיים כפי שנטען נגדו בעבר. אם עלה בידו לכופף את האוצר כמו בפרשת הסורקים, זה רק מוכיח כי שיקולי האוצר אינם נובעים תמיד מהדאגה לקופה הציבורית.
ברוח זו נראה כי יש משקל רב לתמיכתו גם בחוק לביטול הגביה ה"קלנדארית" של דמי ההשתתפות בטיפולים של רופא מקצועי. גם היא תהיה לטובת כלל הצרכנים, ולא רק בגלל שיוזמיו הם חבריו לסיעה, בעיקר יו"ר ועדת הכספים. ספק אם האוצר יסתכסך אתם על כיסוי עלות החוק. כי שם המשחק הוא לא כלכלה נכונה, ואם מדובר במיקח וממכר פוליטי, ידו של פוליטיקאי ממולח דוגמת סגן השר ליצמן, עשויה להיות על העליונה.
לפנייה לכתב/ת 
