נגד מאגר הפדופילים: "לשקם, לא לקעקע אות קין"

"הגוגל של הפדופילים" מעורר תרעומת בקרב אלה שתפקידם להגן עליהם ולייצג אותם. אתר האינטרנט "תנו לגדול בשקט", הכולל מאגר נתונים עם מידע על מאות פדופילים, נאשמים וחשודים בעבירות מין בקרב קטינים בישראל, "לא תורם דבר לאינטרס הציבורי חוץ מאשר לבזות אותם", טענה בשיחה עם ynet עו"ד נוגה ויזל המייצגת פדופילים ועברייני מין.

ויזל הביעה מורת רוח, בעיקר בשל טענתה כי "האתר מפרסם שמות של אנשים שטרם הורשעו, שהינם חשודים או נאשמים וחזקת החפות עומדת לזכותם. האם האתר שם את עצמו במקום בית משפט? האצבע המאשימה צריכה להיות מופנית לרשויות אכיפת החוק בלבד, כי הם אלו שלא מטפלים בבעיה".

המידע שבאתר נאסף ממאות ידיעות, פסקי דין וגזרי דין 

האתר מאפשר לכל הורה לחפש במאגר הנתונים ולבדוק אם בסביבת מקום מגוריו מסתובב פדופיל שמהווה סכנה לילדיו, אולם לטענת ויזל הפרסום באתר הוא משפיל, נוראי ומבזה. "מדובר באנשים שהורשעו וסיימו לרצות את עונשם. אולי כל אדם שהורשע בפלילים וריצה את עונשו יעמוד בכיכר העיר ונסקול אותו באבנים? או שמא טוב יותר לקעקע על מצחו אות קין".

ויזל מציעה פתרון אחר - מנגנון שיקומי "אשר משלב בין טיפול כימי תרופתי, לטיפול התנהגותי ופסיכולוגי". לדבריה, "פדופילים רבים חוו התעללות מינית בילדותם, בתקופת עיצוב הזהות המינית, כך שמעבר למרכיב הביולוגי, זה מה שהם יודעים וחווים כאהבה וסיפוק צורך מיני. פדופיליה זו בעיה רבת מישורים ויש לטפל בה ככזו.

"כמו שמטפלים היום בנטייה לאלימות או בהתמכרות לסמים, כך חייבת המדינה להתייצב ולספק פתרונות ארוכי טווח ולא רק מנגנון אכיפה שירחיק את אותם אנשים מהחברה לתקופה זו או אחרת". לדבריה, כליאה של פדופילים היא כמו " פלסטר על יד שבורה. פדופיל יכול לשלוט בעצמו ברמה הקוגניטיבית, אך מספיק ילד אחד שיעורר רגש מיני והפדופיל עלול לחזור לסורו".

משרד המשפטים: התפקיד של המדינה

ויזל גם מתנגדת לטיפול תרופתי וסירוס כימי של המורשעים. "כאשר אנו משתמשים בתרופות על פדופילים, אנו למעשה דנים אותם לחיים של סבל גופני ובעיות בריאותיות רבות, אך ורק בשל הדחף המיני שלהם והרצון שלנו כחברה לשלוט בהם, מבלי לחשוב על איכות חייהם. אז מה הפלא שפדופילים רבים בוחרים פשוט שלא להשתקם"?

בתשובה לשאלת ynet נמסר ממשרד המשפטים,

כי "לפי חוק הגנה על הציבור מפני עברייני מין, קיים מאגר של עברייני מין הנגיש לאנשי המקצוע המפקחים עליהם, כמו גם למשטרה. לדעת מומחים בתחום, חשיפת פרטיהם של עברייני המין לציבור אף מגבירה את המסוכנות שלהם, משום שהיא מקשה על שיקומם ומורידה אותם למחתרת, דבר אשר מקשה על הפיקוח עליהם.

"דווקא משום שזהו תפקידה של המדינה ולא של הציבור הרחב, לפעול למניעת עבריינות מין, הרי שלדעת כל משרדי הממשלה הנוגעים לדבר, אין מקום לחשיפת המאגר הקיים לציבור, ולראיה - הצעות חוק פרטיות שונות, אשר ניסו בעבר ליזום את הקמתו של מאגר שכזה נדחו".