דברים שלא ראוי היה שיאמרו

אני מבקש להבהיר שני דברים. האחד, ביחס לנסיבות שבהן נאמרו הדברים: הם נאמרו דקות ספורות לאחר שאני ועמיתי להפגנה נתבקשנו לחזור לאושוויץ. דברים אלה ודומים להם הוטחו כלפי המפגינים בשייח ג'ראח שוב ושוב. דברים אלה לא נכללו

 בסרטון שהופץ, ככל הנראה מכיוון שאין הם חדשותיים יותר, שהרי הם מוטחים כיום כעניין שבשגרה לא רק במפגינים אלא אף באנשי צבא ומשטרה.

הדבר השני חשוב יותר. האמירה הבוטה שלי כלפי התנ"ך נאמרה בתגובה ישירה לשימוש המניפולטיבי והציני בתנ"ך מצידה של דמות בולטת בין המתנחלים בשייח ג'ראח, לצורך הצדקת נישול פלסטינים מבתיהם. ואכן, אמירתי זו, שנאמרה בעידנא דריתחא, איננה הביטוי היחיד או הנפוץ לחילול קודשי ישראל.

הביטוי הנפוץ יותר לחילול קודשי ישראל הוא השימוש היומיומי בתנ"ך לצרכים פוליטיים סקטוריאליים, כמו הצדקת גירוש אנשים מבתיהם, הצדקת אפליה שיטתית כנגד ערבים בדיור ותעסוקה ושימוש בתנ"ך כהצדקה להשגת פתרון דיור נוח במרכז ירושלים על חשבונן של משפחות פלסטיניות.

לי נראה שאמירה שלפיה התנ"ך מצווה על יהודי שלא להשכיר את דירתו לערבי או לנשל אדם מביתו רק משום היותו ערבי, היא אמירה שיש בה פגיעה קשה בתנ"ך ובמה שהוא מסמל, במידה שאינה פחותה מן הפגיעה שנבעה מההתבטאות המצערת שלי. שהרי התורה עצמה קובעת כי "משפט אחד יהיה לכם כגר כאזרח יהיה". זאת ועוד התורה גם מצווה עלינו "ואהבתם את הגר, כי גרים הייתם בארץ מצריים”.

יש רבים שסברו וסוברים כי חלק מהסיבה להתנכרות הציבור החילוני מן המקורות הדתיים היא השימוש לרעה שנעשה במקורות

 דתיים אלה לצורך חקיקה דתית. הנושא שנוי במחלוקת בציבוריות הישראלית ועם זאת טענה זו איננה נראית בלתי סבירה והיא משתקפת לא אחת בשיח הציבורי.

אין לי ספק כי השימוש בתנ"ך לצרכים פוליטיים-סקטוריאליים ולקידום אג'נדה פוליטית מזיק לא רק לחברה הישראלית, אלא גם לעם היהודי באשר הוא ומרחיק את הציבור שאיננו מזדהה עם האג'נדה הפוליטית הזו מן הטקסט המכונן של הלאומיות היהודית. ועם כל זאת אסיים היכן שפתחתי - צר לי שהשתמשתי בביטוי הפוגעני.

פרופ' אלון הראל, הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית