"שכר המגזר הציבורי עלה - במקום שכר מינימום"

שכר עובדי המגזר הציבורי, כולל הבכירים ביניהם, עלה - על חשבון העלאת שכר המינימום. כך טוען גורם בכיר במשרד האוצר. "ברור שמהרגע שנחתם הסכם השכר במגזר הציבורי אין מה לדבר אתנו על העלאת שכר המינימום", אומר ל-ynet אותו בכיר באוצר, "ההסכם יעלה מיליארדי שקלים. אין לנו כסף לעוד 'צ'ופר' שיעלה מיליארדים נוספים". 

• מה מתרחש בשוק העבודה? קרא בערוץ קריירה
  

"כרגע, עניין שכר המינימום בכלל לא נמצא על סדר היום של דיוני השולחן העגול", הוא מוסיף, "כל השיחות עוסקות עכשיו רק בהסכם השכר, שצריך לגבש את פרטי-הפרטים שלו. אבל גם אחרי שנגמור עם הסכם השכר אנחנו לא הולכים לדבר על שכר המינימום".

הסכם השכר במגזר הציבורי, שנחתם לאחרונה בין יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, לשר האוצר, יובל שטייניץ, ומנע שביתה כללית במגזר הציבורי, יביא למצב שבו השכר הנמוך ביותר במשרדי הממשלה, החברות הממשלתיות והרשויות יעלה, בפועל, ל-6.25% מעל שכר המינימום. זאת, מאחר וההסכם קובע כי שכרם של עובדי מדינה, שמועסקים במשרה חלקית ומקבלים השלמה לשכר המינימום, יעלה ל-6.2% מעל הסכום המלא שהם מקבלים, כולל ההשלמה.

ואולם, אלפי עובדים נוספים בשירות הציבורי מועסקים בשכר מינימום באמצעות נותני שירותים חיצוניים (חברות קבלן). כל אותם עובדים עניים לא יראו שקל אחד נוסף כתוצאה מהסכם השכר, ממש כמו רבבות עובדים עניים במגזר הפרטי, שרבים מהם מאוגדים בהסתדרות. העלאת שכר המינימום, לעומת זאת, תחייב את קבלני המשנה של הממשלה להעלות את שכר העובדים - ותאלץ את המדינה להוסיף להם מיליארדי שקלים. גורם בהתאחדות התעשיינים אומר גם הוא: "אף אחד לא מדבר עכשיו על העלאת שכר המינימום. לממשלה אין כסף לזה".

המינימום במגזר הציבורי שווה יותר

בעיה נוספת של האוצר עם העלאת שכר המינימום, בנוסף לעלותו, היא דרישת האוצר לשנות את הגדרת שכר המינימום במגזר הציבורי. "עובד במגזר הציבורי, שמועסק, כביכול, בשכר מינימום, מקבל תוספות שונות שאינן נחשבות לחלק משכרו. כשעובד במגזר הפרטי מקבל תוספות דומות, הן נחשבות לחלק משכרו, והוא יכול לקבל שכר בסיס של פחות משכר המינימום ובלבד שהסך הכל יגיע למינימום", מסביר אותו בכיר באוצר "לפני שנסכים לכל העלאה שהיא בשכר המינימום, אנחנו דורשים להשוות את שכר המינימום במגזר הפרטי והציבורי ולהוציא את הפרטים הללו משכר המינימום הציבורי". 

מההסתדרות נמסר בתגובה: "ההסתדרות דורשת להעלות את שכר המינימום ושואפת לעשות זאת בהסכמה עם הממשלה והמעסיקים בשיחות השולחן העגול. הנושא יעלה בשיחות השולחן העגול בקרוב. ההסתדרות לא מוכנה להוריד את הנושא מסדר היום ולא תיתן לזה לקרות". עם זאת, בהסתדרות סירבו לנקוב בתאריך יעד כלשהו שבו המו"מ בעניין אמור להסתיים.

נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, אמר: "הנושא ייפתר בדיוני פורום השולחן העגול. כשיהיה מה להודיע, נודיע".

ההעלאה הבאה - באפריל

שכר המינימום עומד כיום על 20.7 שקל לשעה. חוק שכר המינימום מחייב לשלם לעובד במשרה מלאה שכר בסיס שמגיע ל-3,850 שקל בחודש. שכר המינימום מתעדכן בכל שנה ב-1 באפריל בהתאם לשכר הממוצע במשק, ואחרי העדכון אמור לעמוד על 47% לפחות מהשכר הממוצע. השכר הממוצע עומד כרגע על 8,519 שקל בחודש למשרה מלאה, ובהנחה שזה יהיה הממוצע באפריל הקרוב, הוא אמור לעלות לכ-21.5 שקל לשעה, או כ-4,000 שקל לחודש למשרה מלאה.

במהלך מערכת הבחירות בשנת 2006, הבטיח מי שהיה יו"ר מפלגת העבודה, ח"כ עמיר פרץ, להעלות את שכר המינימום, שעמד אז על 3,300 שקל לחודש, ל-4,600 שקל לחודש למשרה מלאה (שהיו שווים באותה תקופה ל-1,000 דולר לחודש). זאת, בלא קשר לעדכוני השכר שבמסגרת החוק. ההבטחה הייתה התנאי להצטרפות העבודה לקואליציה, והממשלה, בראשות אהוד אולמרט, התחייבה בפני פרץ להעלות את השכר באופן הדרגתי במשך שלוש שנים. 

הממשלה לא קיימה את התחייבותה להעלות את השכר, ומתוך ארבע העלאות שכר מתוכננות, בוצעו רק שתיים. פרץ העלה לאחרונה הצעת חוק פרטית להעלאת שכר המינימום ל-4,600 שקל, אך היא נדחתה בשל התנגדות הממשלה. עיני הצהיר כי הוא מקווה שהצעת החוק של פרץ תעבור, אך מעריך ששכר המינימום צריך לעלות במסגרת הסכם בין עובדים למעסיקים ולא במסגרת חקיקה. לאחר שהכנסת דחתה את הצעתו של פרץ, הבטיח עיני להעלות את הנושא בפורום השולחן העגול המקיים שיחות בין הממשלה, ההסתדרות וארגוני המעסיקים, ולהביא לכך שהפורום יסכים על העלאת השכר.