7 מ-17 הנרצחות - ערביות: "שהממשלה תתעורר"
כמעט מחצית הנשים שנרצחו השנה בידי בעליהן היו ערביות, ובמגזר חוששים שווהיבה זועבי לא תהיה האחרונה: "המדינה לא משקיעה מספיק, לא נוכל למנוע לבד את הרצח הבא". בויצ"ו מדווחים על עלייה של 30% בפניות לעזרה
רצח ווהיבה חוסני זועבי בכפר נאעורה בליל שבת הביא את מספר הנשים שנרצחו השנה בידי בעליהן ל-17 - שתיים יותר מבשנה שעברה כולה. שבע מתוך הנשים שנרצחו השנה - כמעט מחצית - היו ערביות, ובמגזר מאשימים: "הממשלה חייבת להתעורר, אנחנו לא יכולים למנוע לבד את הרצח הבא".
"המדינה לא משקיעה מספיק בחברה הערבית", פוסק יו"ר תא העובדים הסוציאליים ביישובים הערביים, אמיל סמאן. "מצפון ועד דרום יש רק עשרה מרכזים לטיפול באלימות שאמורים לספק מענה לכל החברה הערבית. הממשלה צריכה להכריז על מצב חירום, לכנס ועדה מיוחדת של מנכ"לי כל המשרדים הנוגעים בדבר, ולהשקיע תקציבים בתוכנית חוצה תחומים", אמר.
זירת הרצח, אתמול בכפר נאעורה (צילום: אתר פאנט)
בין 17 הנשים שנרצחו השנה היו גם שלוש יוצאות אתיופיה וארבע מחבר העמים לשעבר. בארגון ויצ"ו דיווחו כי בעקבות גל הרציחות האחרון של נשים, שגבה קורבנות בין השאר גם בראשון לציון ובפתח-תקווה,
חלה עלייה של כ-30% במספר הנשים הפונות אל קו החירום שלו.
אמיל סמאן מודה כי אין הסבר לעלייה במספר הנשים הפונות לעזרה, וקורא לממשלה לפעול: "האלימות בחברה הערבית מתפשטת, ולצערי לא רק בנוגע לרצח נשים. אני מוצא אותנו, העובדים הסוציאלים מהמגזר, חסרי אונים. עד שלא יהיה שיתוף פעולה בין כל המערכות - לא נוכל למנוע את הרצח הבא. שירותי הרווחה לא תמיד יכולים לדעת על מצבם של בני הזוג, ושירותי הבריאות והמשטרה לא מעבירים את כל המידע הדרוש".
הערבים מפרנסים, הערביות נאלצות לחזור
בויצ"ו נערכים בימים אלה ליום הבינלאומי למאבק באלימות נגד נשים, שיצוין ב-25 בנובמבר. גם השנה יערוך הארגון תהלוכה לציון רצח הנשים, שבה יינשאו ארונות קבורה. האחראית על תחום האלימות בויצ"ו, נורית קאופמן, סיפרה כי ארונות הקבורה מהתהלוכה בשנה שעברה לא יספיקו הפעם: "כל רצח אשה הוא מעשה נורא, ואנחנו תוהים אם זה נכון לפרסם את כל הפרטים ולעורר רעש תקשורתי סביב כל מקרה, כי מצד אחד חשוב שזה יהיה בתודעה, ומצד שני - אולי באופן מעוות זה נותן רעיונות לבעלים לרצוח את נשותיהם".
סמאן וקאופמן מסכימים כי הגורם הכלכלי הוא סיבה מרכזית להימשכות האלימות נגד נשים, כשנשים מוכות מעדיפות לשוב הביתה, אל הבעל האלים, משום שהוא מפרנס אותן. "אשה מוכה מקבלת אמנם סיוע ממשרד השיכון לשכר דירה אחרי
שהיא יוצאת ממקלט לנשים מוכות, אבל הסכום נמוך מאוד, וזה בהחלט לא מספיק כדי להשתקם", אומרת קאופמן. בויצ"ו מנסים זה יותר משנה לקדם חוק שיורה לספק הבטחת הכנסה לנשים מוכות.
סמאן אומר כי די להביט בדו"ח העוני האחרון כדי להבין את מצבה של החברה הערבית: "נשים ערביות לא עובדות כמעט. 70% מהמפרנסים הם גברים, והעוני מתפשט. אנחנו ברווחה צריכים תקציב יותר גדול כדי לגייס יותר עובדים סוציאלים מהמגזר, ולפתח יותר תוכניות ומרכזים. אבל רווחה לבד לא מספיקה, זה צריך להתחיל מהשקעה בחינוך, דרך שירותי בריאות ומשטרה. מדובר במגפה מזעזעת שמתפשטת והממשלה חייבת להתעורר. אנחנו לא יכולים למנוע לבד את הרצח הבא".