מבחני הערכה בינ"ל למורים: "הפערים יעמיקו"

משנת 2013 יעברו המורים בבתי-הספר מבחני מדידה והערכה, שבהם ייבדקו הישגיהם המקצועיים. בפגישה שנערכה אתמול (יום א') בין שר החינוך, גדעון סער, למזכ"ל ארגון ה-OECD, אנחל גורייה, סוכם כי ישראל תצטרף למבחני ה-TALIS, הבוחנים את תפקודם של המורים בבתי הספר. בכירים במערכת החינוך ובהשכלה הגבוהה לא ראו את ההחלטה בעין יפה.

במשרד החינוך הסבירו כי המבחנים נערכים במסגרת מנהלת החינוך ב-OECD, ונועדו לסייע למקבלי ההחלטות לגבש ידע

ורעיונות בנוגע לשגרות הוראה יעילות. לדבריהם, המבחנים יאפשרו גם להטמיע תרבות של למידה ופיתוח מקצועי. במשרד אמרו כי מדידת המורה והערכתו המקצועית תכלול איסוף מידע על שיטות ההוראה של המורים, האמונות והעמדות שלהם, משוב שהם מקבלים על עבודתם, האקלים הכיתתי והבית-ספרי ושביעות רצונם של המורים מהעבודה.

במסגרת המחקר יועברו שאלונים למנהלים ולמדגם מייצג ואקראי של מורים בכ-200 חטיבות ביניים. בנוסף, ישראל תשתתף במחקר וידאו ניסיוני, שיתמקד בצילומי שיעורים במתמטיקה ויכלול גם ראיונות מצולמים עם המורים והתלמידים.

נתניהו וגורייה. "זה יהיה כלי לפיטורים" (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)

הכוונה לקיים את בחינות ההערכה עוררה מורת רוח בקרב מומחים לחינוך, הטוענים כי הכוונות הטובות עלולות להתברר כהרסניות למערכת החינוך. נשיאת המכללה האקדמית בית ברל ויו"ר ועד ראשי המכללות לחינוך, פרופ' תמר אריאב, אומרת כי מדובר בנושא רגיש שעלול לגרור תוצאות בלתי צפויות: "שכר המורים ברוב מדינות ה-OECD גבוה יותר מבישראל, וממוצע התלמידים בכיתה נמוך משמעותית, ולכן יש מדדים המתאימים ל-OECD אך לא מתאימים לישראל".

איך מודדים חינוך למעורבות?

פרופ' אריאב מתעקשת שעם כל הכבוד ל-OECD, לא כל החלטה של הארגון היא תורה מסיני. "ככלל, הרעיון שישראל תצטרף למחקר TALIS הוא טוב וחשוב. יחד עם זאת יש לזכור שנושא הערכת המורים במסגרת מבחנים אלו הוא שנוי במחלוקת בקהילה האקדמית והמחקרית ובקרב מקבלי ההחלטות, ולכן יש להתייחס לכך בזהירות רבה. נכון שחשוב שיהיה תהליך של פיקוח והערכה על תפקוד המורה, אבל החשש הוא שאנחנו עלולים להידרדר למדרון חלקלק שבו המדדים יהפכו לכלי המשמש לפיטורי מורים וקיצוצי שכר", היא מזהירה. "החברה שלנו מאופיינת בפערים כלכליים וחברתיים, ומבחן מהסוג הזה עלול לשבש את העבודה הבית-ספרית ולגרום לתחרות לא בריאה בין המורים".

גם ראש החוג לחינוך במכללת סמינר הקיבוצים, ד"ר ניר מיכאלי, מתח ביקורת על היוזמה. לדבריו, עריכת מבחנים כאלה היא נדבך נוסף בקידוש תהליכי המדידה וההישגיות, בדרך להפיכת המורים לפועלי ייצור בבתי חרושת לציונים. "אנחנו רוצים לראות את דמות המורה כאדם יצירתי בעל עולם של ידע והעשרה, ולא כאדם המוטרד בצורך להגיע לתוצאות ו'לספק את הסחורה'", הוא אומר. "החשש הוא שמבחנים מהסוג הזה יגרמו להעמקת הפערים בין בתי הספר, שכן המורים ישאפו ללמד בבתי הספר המצטיינים כדי לספק תוצאות טובות במדדים".

המשנה לנשיאת מכללת לוינסקי, ד"ר אריאל חורין, אמרה גם היא כי "לא כל דבר בחינוך ניתן למדידה ולאפיון כמותי וישיר, מאחר שתהליך החינוך הוא רב-ממדי והוא פונקציה של גורמים מורכבים רבים, ובכלל זה איכות המורים, מבנה תוכנית הלימודים, דרכי ההוראה ואקלים הלמידה בכיתה". היא גם מוסיפה תהייה: "כיצד 'יימדד' מחנך מחנך שפיתח מוטיבציה למעורבות חברתית ולאכפתיות?".

"המורים יידעו שיש בקרה, החלשים ייפלטו"

נשיא מכללת אחוה, פרופ' אלי זמסקי, דווקא קידם בברכה את היוזמה. לדבריו, אם ישראל רוצה באמת להצטרף לקבוצת ה-OECD, עליה ליישר קו ראשית עם הסטנדרטים הבינלאומיים של מדינותיה. "יש קושי גדול לקבוע סטנדרטים לשאלה מי מורה טוב ומי לא, אבל עצם הכנסת תהליכי המדידה תשפר לעין ערוך את מערכת החינוך, כי המורים יידעו שיש בקרה, ומי שלא טוב ייפלט מהמערכת". פרופ' זמסקי הדגיש כי "ארגון שלא מתנהל על פי פרמטרים של ניהול איכותי וניתוח של החולשות והחוזקות של עובדיו, הוא ארגון רקוב, והערכת המורים באה להבטיח בקרה ואיכות של המורים".

מארגון המורים נמסר בתגובה להחלטה כי "שוב הופכים את המורים בישראל לשפני ניסיון. קודם שהממשלה תקטין את

מספר התלמידים בכיתות כפי שהתחייבה למספר מירבי של 32 תלמידים בכיתה, ובכך תאפשר יחס אישי לכל תלמיד. על הממשלה אף להעלות את שכר המורים כמקובל בעולם לגבי עובדי הוראה. רק לאחר הטיפול בבעיות אלה וביצוען הלכה למעשה, ולו רק כדי להתקרב במקצת למצב במדינות ה-OECD, ניתן יהיה להעריך את עבודת המורים באותם כלים כמו במדינות OECD. חייבים לטפל ביסודות ובמהות ולא בגימיקים או ספינים לשם קבלת כותרות".

שר החינוך, גדעון סער, אמר כי "ה-OECD מצדד בכיווני המדיניות שלנו גם בחינוך וגם בהשכלה הגבוהה. המעורבות שלנו במחקרים הבינלאומיים, במבחנים הבינלאומיים ובפעילות ה-OECD מתרחבת. המדדים האלה מסייעים לנו לשפר את מערכת החינוך שלנו".