ומה עם משאל על שכר המינימום?
אחרי חוק משאל העם לנסיגה משטחים בריבונות ישראל - למה שלא נעשה משאלים על חלוקת הכסף הציבורי ושכר הבכירים, מדיניות הרווחה והחינוך וחלוקת קצבאות? הצעת החוק, שאושרה השבוע בכנסת, היא רק החלטה רגעית שתשונה בעתיד
מי שעומד מאחורי חוק משאל העם משחק משחק ציני בדמוקרטיה הישראלית. את המהלך הראשון במשחק מבצעת ממשלת ישראל, בניסיון לכופף את המתנגדים לה ולהגמיש את הדמוקרטיה לטובתה. יד אחת מציגה מצג שווא של הקשבה אמיתית לרחשי הלב של כל אחד מאיתנו והיד השנייה משחקת יפה את המשחק הפוליטי.
חוק משאל העם, שאושר השבוע בכנסת, מציג מהלך חלול וריק מתוכן. הצעת החוק, שאושרה ברוב של 65 חברי כנסת, שלפיה תידרש תמיכת
רוב הציבור ו-60 ח"כים כדי לסגת משטחים בריבונות ישראל כמו רמת הגולן ומזרח ירושלים, היא פשוט מקסם שווא. מפני שמדובר בחקיקה רגילה ולא בחוק יסוד, מדובר בהחלטה רגעית. וכל רוב רגעי בהצבעה עתידית יפיל וישנה את ההחלטה.
אבל אדרבא, בואו נשחק את המשחק. נשנה את הכללים ונכניס את משאל העם כמרכיב מרכזי בחיים הדמוקרטיים בישראל.
בואו נשלב אותו ככלי ממשי ומהותי לניהול החברה הישראלית ולקביעת עתידה. אני לא רואה סיבה למה אי אפשר להנהיג משאל עם גם בנושאים חברתיים - כמו חוק בריאות ממלכתי, חלוקת הכסף הציבורי ושכר הבכירים, מדיניות הרווחה והחינוך, חלוקת קצבאות הכנסה, הפרטות, תאונות הדרכים ועוד ועוד...
שהעם יקבע
בואו נלך אל העם שיכריע האם רק העשירים בישראל יוכלו ליהנות מתרופות מצילות חיים ולהיבדל לחיים או למוות. האם הקשישים, שבנו בשתי ידיים את המדינה הזו , צריכים לחיות מהיד לפה ולחסוך בכספי התרופות כדי לאכול ולהתקיים. שהעם יחליט האם לתת עדיפות למי ששירת בצבא והגן על המולדת. שיכריע האם סטודנטים ששירתו בצה"ל יזכו גם הם בהבטחת הכנסה.
שאני ואתם נקבע עמדה נחרצת בנושא ההפרטה ונחליט האם ממשיכים במדיניות הגובה קורבנות ומרסקת משפחות אל מתחת לקו העוני והחרפה. אפשר גם לקבוע מה יהיה גובה שכר המינימום. האם יעמוד על 1,000 דולר או אפילו יותר.
אם כבר חוק, שכביכול קורא לשיתופיות, אז למה שהעם לא יכריע בהחלטות שנוגעות לחיי היומיום שלו? הרי בסופו של דבר זה נוגע לכולנו.
כמובן שהרבה יותר קל לקואליציה, לממשלה ולעומד בראשה לרוץ ריצות קצרות ולבצע מחטף - מאשר להעמיד בפני העם מנהיגות ופתרונות אמיתיים, לקבוע סדרי עדיפויות ולהיאבק למימושם, מאשר להתמודד פנים אל מול פנים עם האתגר העצום הזה של ניהול מדינת ישראל - להציב יעדים ברורים לאזרחיה, להוביל דרך ותכלית, ולנהל דמוקרטיה רחבה ואמיתית.
כדי לבצע שינוי מהותי וחוקתי היה צורך בחוק יסוד או לחילופין בחוקה. והממשלה יודעת זאת היטב. אזרחי מדינת ישראל, ממשלת ישראל לא רוצה באמת ובתמים להנהיג דמוקרטיה חדשה בישראל נוסח הפוליס ביוון, לא באמת אכפת לה מה העם רוצה. זה רק עוד אחד ממקסמי השווא שלה. בואו לא נהיה תמימים.
לסיום, הנה נקודה למחשבה עבור הממשלה והציבור בישראל: אני סבור שעלינו לקיים משאל - עם בשאלת מרחב השימוש במשאל העם ככלי בחיי היומיום שלנו.
דני עטר, יו"ר המועצה האזורית גלבוע