איבד את הצפון: מגלים את הגליל עם ננסי ברנדס

עד גיל 27 חי ננסי ברנדס בהרי הקרפטים שברומניה. הדבר שהכי קרוב לנופי הזכרונות הרומנטיים שלו, זה צפון הארץ. ברנדס, מנצח ומעבד מוסיקלי, התחיל את הופעת הסטנד-אפ שלו מהרגע שנפגשנו. את פרסומו כקומיקאי רכש בשנים שבהן התארח בתוכנית "הטברנה" שהנחה שמעון פרנס. שם נפל לו האסימון שהוא לא רק כישרון מוסיקלי, שאף זכה בפרס האוסקר הישראלי בתחום המוסיקה לסרטים ("טיפת מזל" "אבא גנוב"), אלא גם מנפיק בדיחות במבטא רומני מובהק.

בימים אלה הוא מריץ מופע חדש, "לא לזה התכוונתי", ומגשים חלום ישן: לנגן בפסנתר, לנצח על תזמורת סימפונית, לשלב שלוש זמרות אופרה וקטעי סטנד-אפ במופע "קלאסיקומדי" שיעלה ב-17 בדצמבר בחיפה. בין החזרות האינטנסיביות, יצאנו עם הפרטנר היחיד שלו לטיולים, שלמה סיסו, ש"שולף אותי מהאטרף שאני חי בו, לטיולים שנותנים לי אוויר ודלק להמשיך". קבלו את המקומות של ננסי ברנדס, בגובה 1.90 ס"מ, שהחיים הם במה עבורו ובעיניו צריך הרבה הומור וגם טיפת מזל.

ביצי בת שלמה

"מקום שאני אוהב לחזור אליו, זה 'מחלבת שוורצמן', בבת שלמה הוותיקה. מקום עם אווירה, אותנטיות וגבינות נהדרות. הפעם מאוד התאכזבתי, כי הבנתי שהתרנגולות בלול שישבתי לידו לא הולכות להטיל ביצים לחביתת הבוקר שלי. העובדים במקום אמרו שהן מטילות רק לבעל-בית שיש לו שורשים רומניים, והיה באותו בוקר בסין. מי כמוני יודע כמה בחיים האלה יש משקל לביצים".

מקום עם אווירה וגבינות נהדרות. ברנדס בבת שלמה (צילומים: גילי מצא)

השראה ממואזין

"כמי שתרם רבות להתפתחות המוסיקה המזרחית בשנות ה-80 (למשל, כמעבד של השיר "הפרח בגני", שזכה בפסטיבל הזמר המזרחי), אני מקבל עור ברווז מתפילות במסגדים. אני מעריץ של המואזין בכפר בועיינה-נוג'ידאת, שהמסגד שלו משקיף על עמק בית נטופה. יש לי באוטו את כל הדיסקים, הרמיקסים וה'קאברים' שלו".

מקבל עור ברווז מתפילות במסגדים. בכפר בועיינה-נוג'ידאת

חצבאני רגוע

"אני אוהב לשחק באמבטיה עם הילדים שלי, שצעירים בהרבה מהנכדים שלי. הם כועסים שאני מקלקל להם את הצעצועים. אני איש של ים ומים. גרתי תקופה במגדלים על הים בצפון תל אביב. הייתי יורד כל יום לעשות 40 בריכות, עד שיום אחד שמו מים ונאלצתי להפסיק.

"נחל החצבאני הוא מקום אידאלי לאנשים שבאים עצבנים מהעיר. אני לא טיפוס ספורטיבי-תחרותי. מתאים לי הקטע של לשבת בקיאק ושהנחל יעשה את העבודה. אם אני נופל למים, בדרך כלל התחתונים נשארים יבשים. שיט שמתאים גם למי שלא יודע לשחות".

"מקום אידאלי לאנשים שבאים עצבנים מהעיר". החצבאני

קשה בלי בנות

"במלחמת יום הכיפורים הייתי מקשיב לתחנת הרדיו 'אירופה החופשית' שהיה אסור להאזין לה ברומניה הקומוניסטית. התרגשתי מסיפורי הגבורה. כשעליתי לארץ, כבר הייתי כוכב רוק ברומניה ומצאתי את עצמי חייל בטירונות בבה"ד 4. קרעתי את התחת, אבל בעיקר היה לי קשה בלי בנות. גשר בנות יעקב (המוביל לרמת הגולן), הוא מקום שהייתי חייב לעצור בו, כי שמעתי שאפילו הסורים נעצרו בו ביום הכיפורים".

נדל"ן בגולן

"כל אמן, לפי דעתי, רוצה בשלב מסויים בחייו להיכנס לעסקים. נדל"ן מאוד קוסם לי, וכמו כל רומני מצוי אני מחפש לקנות במחיר אטרקטיבי. ראיתי את הנכס הזה (בפנייה ימינה לגשר אריק), שכתוב עליו 'ארץ הגולן', והחלטתי שזהו. זו תהיה ההשקעה הראשונה שלי. אין חלונות, אבל יש ארבעה כיווני ירי. גם אם יחזירו לסורים, אני נשאר פה".

ארבעה כיווני ירי. ברמת הגולן 

דג ישו

"במסעדת כפר נחום, בצפון הכנרת, אכלתי את דג ישו. לא ידעתי שישו כל-כך טעים למרות שיש לו עצמות. העיניים שלו היו קצת פתוחות מדי לטעמי. הן הזכירו לי את השיר 'אתמול היית שונה' של שימי תבורי. באמת מקום נהדר, הכנרת, אני יכול להבין למה ישו נעמד על המים שראה אותו".

חרד מאוד למשפחה

"הבת שלי, ליאור, פגשה את בעלה בבקו"ם. היא באה להתגייס, הוא להשתמט, ומאז יש לי משפחה חרדית מאוד. הייתי מאוד חרד שזה קרה, אבל נרגעתי מאז. החתן שלי, רפי אביטן, היה הבטחה של קבוצת 'שמשון תל אביב' בכדורגל. היום יש להם שלושה ילדים והם גרים ביבניאל. הגענו דקה לפני שנכנסה השבת, שיא הלחץ. החתן שלי לבש שטריימל ענק ודפק הופעה של אגם הברבורים, עם בגדי שבת לבנים. הבת שלי, בשמלה שחורה מדהימה, נראתה מלכה.

"מאז שהיא חזרה בתשובה, אני צם ביום כיפור, לא אוכל חמץ בפסח, קם כל בוקר ואומר 'מודה אני'. פעמיים בחודש אני מבקר אותם והנכדים תמיד מחכים לי בחוץ בהתרגשות. לפעמים הבת שלי מגייסת אותי להופיע בהתנדבות, ואז אני מצנזר חלק מהבדיחות. למרות שאני חילוני במהות, אין דבר שעושה לי טוב יותר מלראות את הבת שלי, עם אור בעיניים. אני אוהב לשמח אנשים ולא אכפת לי מה יגידו כל הציניקנים, כי זו המהות שלי".

• גילי מצא עיתונאית וצלמת שצילומיה מתפרסמים בעולם
  

• לכל הסיורים במדור "מסע עם כוכבים"