תערוכה מקוונת: נרות חנוכה עתיקים
ממה היו עשויים הנרות בתקופת המקרא? ואיך היו מאירים בתקופת החשמונאים? תערוכה מקוונת של רשות העתיקות מזמינה אתכם להציץ על הנרות של פעם
חג החנוכה שמתחיל הערב הוא בראש ובראשונה חג של אור: אור שמסמל את הניצחון החשמונאי על היוונים, את הקדושה של המקדש המטוהר ואת סיפור הנס של פך השמן.
חג האורים
חג החנוכה: בין הסיפור ההיסטורי לסיפור אגדה
ד"ר עידו חברוני
חג החנוכה, הצעיר מבין החגים היהודיים, סובל מ"פיצול אישיות": העדר מקור סמכותי ברור המתאר את ייסודו של החג, הביא לכך שלעיתים הוא מוצג כמאבק פוליטי ולעיתים כנס פלאי. עידו חברוני צולל אל ההיסטוריה של חג האורים
בחג האורים, מצווה להדליק נרות בפתח הבית כדי שהעוברים והשבים יוכלו לראותם, וכדי להאיר את האפלה של חודשי החורף ולהזכיר שהאור והטוב ישובו עם בוא האביב.
תערוכה חדשה של רשות העתיקות שעלתה לרשת בימים אלו לכבוד החג, מציגה נרות שהתגלו בחפירות בישראל מתקופת המקרא ועד לתקופה האיסלאמית המאוחרת, ששונים במידה רבה מהנרות שאנחנו מכירים כיום.
בתקופת המקרא, ובימי המשנה והתלמוד המונח "נר" שימש לציון כלי שבדרך כלל היה עשוי מחרס, ואשר בו היו שמים את חומר הבעירה ואת הפתיל. בתחילה השתמשו בקערית קטנה מחרס כמכל לשמן (בדרך כלל שמן זית), והפתיל עצמו היה עשוי לרוב מפשתן.
לאורך השנים הלכה צורת הנרות והשתנתה, ובמשך תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופה הפרסית (3500 עד 300 לפני הספירה) היה נפוץ בארץ ישראל "הנר הפתוח", שהיה נר חרס דמוי קערית, פשוט וללא עיטור.
בימי החשמונאים ומאוחר יותר בתקופה הרומית, הביזנטית והאסלאמית החלו לייצר בארץ נר מסוג אחר, "הנר הסגור", שהיה מורכב משני חלקים נפרדים וכלל שני פתחים: אחד ליציקת שמן והאחר להנחת הפתיל. נר זה מאופיין בעיטור בחריתה, בתבליט או בטביעה בחלקו העליון.
נרות השמן סיפקו מאור זמין, נייד ומבוקר במשך אלפי שנים – למעשה עד להמצאת החשמל. באתר רשות העתיקות תוכלו להתרשם משלל הנרות המייצגים את התפתחות הנר לאורך הזמן בארץ ישראל.
לפנייה לכתב/ת 
נר שומרוני, התקופה הרומית
צילום: באדיבות רשות העתיקות
