מצעד התביעות הקטנות וההזויות לשנת 2010
אל בתי המשפט לתביעות קטנות ברחבי הארץ מגיעות במהלך השנה לא מעט תביעות שיגרמו לכם להרים גבה תוך פליאה "מה לנושא כזה ולבית המשפט?!". אך בפועל, גם התביעות המוזרות נידונות בכובד ראש. קבלו אוסף של תביעות יוצאות דופן ממהלך השנה החולפת - מעץ אבוקדו ועד חמוסה שובבה במיוחד
"תביעות קטנות". מה האסוציאציה הראשונה שעולה לכם בראש? איחורים בטיסות? ספאם שממלא את תיבת הדואר האלקטרוני שלכם? שוכר שמתחמק מתשלום שכר דירה? חברת סלולרי שגובה כספים על שירותים שלא ביקשתם? ג'וק באוכל? צדקתם. אלו רק חלק מבין הנושאים הנפוצים שנידונים מידי יום בבתי המשפט לתביעות קטנות.
יחד איתם, מדי פעם נדרשים השופטים לדון בסוגיות קצת שונות, שלגביהן יכולה להישאל השאלה: "מה לנושא כזה ולבית המשפט?!". התשובה, כפי שאתם ודאי מנחשים, היא שלפעמים בהחלט יש מקום לתבוע. ולא רק שתביעות שנראות הזויות משהו - גם אם לא בעיני כולם - נידונות בכובד ראש, אלא שלפעמים, הן מתקבלות ומזכות את התובעים בפיצויים.
אז מה עוד לא ראינו ומה עוד לא היה לנו? לאחר התביעות ההזויות שכיכבו בשנת 2009, אנו מביאים בפניכם את מצעד התביעות ההזויות של שנת 2010, שנה בדיוק לאחר המצעד הקודם.
ענפי האבוקדו גלשו, השכן יפצה
תביעות הקשורות לסכסוכי שכנים הן די נפוצות, אבל מחלוקות הנוגעות לעניינים שוליים, לכאורה, כמו ענפים של עץ אבוקדו, לא מגיעות כל יום אל בתי המשפט.
בית המשפט לתביעות קטנות בטבריה דן בתביעה שעניינה בעץ אבוקדו שנטוע בחלקת הנתבע, ואשר ענפיו גלשו מעבר לקו הגבול, בין חלקתו של הנתבע לבין חלקתו של בית משותף אשר בו גר התובע.
לטענת התובע, הענפים של עץ האבוקדו גולשים מעבר לגדר בין שתי החלקות, עלים של העץ נופלים כל הזמן למרפסת שלו, הפרי והפריחה של העץ נושרים אף הם למרפסת, והדבר מפריע לו מאוד. בשל עגמת הנפש שנגרמה לו, ביקש התובע פיצוי של 8,000 שקל.
הנתבע טען, כי התובע מטריד אותו בכל פעם בטענות שווא חדשות. בנוסף, טען הנתבע כי הוא מקפיד לגזום את העצים בחלקתו, אך לפעמים יש נשירה טבעית, והדבר אינו מהווה מטרד או גורם עגמת נפש לתובע.
השופטת רים נדאף עיינה בתמונות שהוצגו לבית המשפט, וקבעה כי ניתן לראות שענפים מעץ האבוקדו גלשו מעבר לגבול של הנתבע מעבר לחלקה של הבית המשותף שבו גר התובע עד לכריתת גזע העץ לאחרונה. "קיימת חובה על הנתבע לדאוג לגיזום העצים בחלקתו באופן שימנע את גלישתם מעבר לגדר הגבול בין שתי החלקות, ובאופן שיצמצם עד כמה שניתן את נשירת העלים והפרחים של העצים לתוך שטחי השכנים", כתבה השופטת בפסק הדין.
עם זאת, נקבע כי לא מדובר במטרד מהותי או משמעותי, ויש לפסוק לתובע פיצוי של 800 שקל בלבד בשל מטרד ליחיד שגרם לעגמת נפש (ת"ק 9126-09-09 חרמש נ' רז יחיאל).
נעלבה ממולדת, ותקבל פיצוי
עניין שונה לגמרי, אשר נוגע לעבודה ועלבון, נדון בבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע. בית המשפט דן בתביעה על סך 5,000 שקל שהגישה דבורה נאורי, אשר קיבלה כתב מינוי מטעם מפלגת מולדת-האיחוד הלאומי, לשמש כסגן יו"ר קלפי כנגד המפלגה. לטענת נאורי, כאשר הגיעה בבוקר הבחירות התברר לה, כי יש במקום סגן אחר מטעם המפלגה. על כן, היא הגישה תביעה במסגרתה תבעה שכר עבודה של יום שלם, השפלה ועוגמת נפש שנגרמו לה עקב כך.
נציג המפלגה הודה למעשה, כי רק יומיים לפני הבחירות ולאחר שכבר חולקו כתבי מינוי מטעמה לנציגים כולל התובעת, הם החליפו את נציגם בוועדת הבחירות אשר חילק כתבי מינוי לאנשים אחרים. עם זאת, נציג המפלגה הסביר, כי לפנים משורת הדין הם ניסו למצוא עבודה לתובעת ושילמו לה 350 שקל ברוטו, כרצון טוב עבור שעות העבודה, משעה 08:15 עד השעה 12:00.
השופט אור אדם מבית המשפט לתביעות קטנות בבאר-שבע קבע, כי מצד אחד המפלגה אכן התרשלה בכך ששני נציגים מונו לאותו תפקיד, ומצד שני התביעה על סך 5,000 שקל היא מופרזת בעיקר בהתחשב בכך שהמפלגה עשתה מאמצים רבים בכל זאת לאפשר עבודה לתובעת.
עם זאת, השופט קבע כי הוא מקבל את טענת התובעת, כי הגיעה לעבודה כבר בשעה 06:30, וכי נגרמה לה עוגמת נפש עקב העובדה שהתברר כי מונה על ידי מולדת סגן אחר לאותה קלפי. בשל כך, על דרך האומדן נפסק לתובעת פיצוי של 950 שקל. כמו כן, מולדת חויבה לשלם לתובעת הוצאות של 300 שקל (ת"ק 339-09 דבורה נאורי נ' מפלגת מולדת האיחוד לאומי (ט) אלי שמואלי ואח').
החמוסה קפצה לכביש - רוכב האופניים לא יפוצה
ואם התביעות האלו נראות לכם מוזרות ולא מתאימות להתברר בין כתלי ביהמ"ש, קראו מה קורה כשנתקלים בחמוס...
בית המשפט לתביעות קטנות בתל-אביב דן בתביעה שהוגשה על ידי רוכב אופניים, אשר רכב על אופניו בשדרות רוטשילד בעיר ב-15 במאי 2009, כאשר לפתע קפצה מולו אל תוך מסלול הרכיבה חיה ש"נראתה לו כמו עכבר גדול". התובע נבהל, בלם את אופניו וכתוצאה מהבלימה נפל מהאופניים ונחבל בידיו ובראשו. לאחר מספר שניות הופיע במקום האירוע הנתבע, אשר טען בפני התובע כי הוא בעלי החיה. הנתבע ניסה להתחמק מאחריותו לאירוע בטענות שונות.
הנתבע הודה בכתב הגנתו, כי הוא הבעלים של החיה, הקרויה חמוס, אשר קפצה אל עבר התובע. יחד עם זאת, טען הנתבע, כי הוא לא אחראי לנפילתו של התובע מאופניו, וכי לא מדובר בחיה מסוכנת, אלא בחיית מחמד שגודלה כ-40 סנטימטר ומשקלה כ-230 גרם, ולפיכך לא חלה עליו כל חובה לקשור אותה שעה שהוא מטייל איתה ברשות הרבים.
השופטת מלכה ספינזי פנתה להגדת חמוס ב"ויקיפדיה", לפיה מדובר בסוג של טורף קטן ממשפחת הסמורים. בהתאם לכך נקבע, כי אי קשירת החמוסה ברשות הרבים כאשר מטבע הדברים ידוע כי החמוסה נוטה לקפץ בכלל והיא בעלת שיניים טורפות בפרט, באה בגדר התרשלות על פי פקודת הנזיקין.
על כן נפסק, כי הנתבע אחראי לנזקו של התובע, אך מכיון שהתובע לא צרף לתביעה מסמך רפואי המעיד כי נגרם לו נזק מהנפילה, ולא הוכיח כי בפועל נגרם לו נזק ממשי, התביעה נדחתה (ת"ק 1919-07-09 הולר נ' דוביצקי).
ולסיכום
אם במקרה נתקלתם ברחוב בחמוס שקפץ עליכם וגרם לכם נזק, או שיש לכם שכן שעצי הפרי שלו מפריעים את שלוותכם, אין לכם מה להילחץ מכך שלא מדובר בתקלה בסלולרי או בהמתנה לשווא לטכנאי הטלוויזיה. אם יש לכם "קייס", בית המשפט יקשיב לכם בכובד ראש, וייתכן שאף יפסוק לכם פיצויים.
כמובן, שתצטרכו להוכיח, שהצד הנתבע הוא שגרם לכם לנזק הנטען, וכי יש מקום לפסוק לכם את סכום הפיצויים המבוקש על ידכם.
עו"ד אורנית אבני-גורטלר , עוסקת בכתיבה ועריכה משפטית.
*יובהר, כי המידע המוצג בכתבה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחברת אינה נושאת באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
לפנייה לכתב/ת 
_a.jpg "צילום: ירון ברנר")
