הכבאים רצו תקציב, האוצר דרש רפורמה

בשירותי הכיבוי התריעו פעמים רבות ממחסור בתקציב וכך גם משרד הפנים. אך רק במאי 2010 הציג משרד הפנים גם דרישה תקציבית, לצמצום מחסור מיידי. גם אחרי שהציגו את דרישותיהם, קיבלו מעט מדי ומאוחר מדי. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה על היערכות שירותי הכבאות וההצלה לעת חירום, שפורסם בצהריים (יום ד').

עוד כתבות וניתוחים מדו"ח המבקר:

• המבקר: ממשלת ישראל הפקירה את אזרחיה
• התוצאה: אין כבאים, אין רכבי כיבוי, אין קשר
• אלוף פיקוד העורף: חסר ציוד כיבוי? לא ידעתי 
  

למבקר המדינה אין ספק כי היכולת לשיפור היערכותם של שירותי הכבאות לעת חירום תלויה בעיקר בהקצאת התקציבים הנדרשים להם ובביצוע שינוי ארגוני, אולם משרד האוצר התנה את המענה התקציבי בביצוע רפורמה ארגונית. "מאחר שמשרד האוצר התנה את הקצאת התקציבים הנדרשים בביצוע הרפורמה הארגונית ובמועד הביקורת טרם בוצעה הרפורמה האמורה, הפערים החמורים בנושא היערכות שירותי הכבאות לעת חירום נותרו בעינם, והטיפול בנושא זה נקלע למצב בלתי נסבל של היעדר פתרון".  

"לא גובשה תוכנית לטיפול בפערים". מתנדב בשריפה (צילום: מתי אלמליח) 

גם משרד הפנים נושא באחריות לכשל התקציבי, שכן "לא השכיל לפעול לגיבוש תוכנית מוסכמת שתאפשר לטפל בדחיפות בפערים חמורים בשירותי הכבאות". משרד הפנים הציג אמנם מספר פעמים בשלוש השנים האחרונות דרישות לתקציבים כוללים לשגרה ולחירום, אך רק במאי השנה נזכר להציג דרישה תקציבית מצומצמת לטיפול במחסור באופן מיידי.

המחנק התקציבי היה עלול לעלות בחיי אדם, ונושא זה התברר במלוא חומרתו במהלך מבצע "עופרת יצוקה". וכך קובע המבקר: "נוכח המחסור במשאבים במערך הכבאות, הרי שאילו היו נורות רקטות במהלך המבצע גם לצפון הארץ ולמרכזה, לא ניתן היה לתגבר את שירותי הכבאות בדרום, והמחסור במשאבים היה עלול לגרום לפגיעה ניכרת ביכולותיהם המבצעיות של שירותי הכבאות בתחום החילוץ וההצלה עד כדי סיכון חיים ממשי של האוכלוסייה בעורף".

"הבעיות החמורות נותרו בעינן"

משרד האוצר אמר בתגובה כי "לעניין צרכים תקציביים ייעודיים שעלו בזמן מבצע עופרת יצוקה, הליכים רשמיים לא עיכבו את תפקוד מערך הכבאות. כבר ביום הראשון של המבצע סוכם בין נציב הכבאות לבין אגף התקציבים במשרד האוצר על מענה לצרכים הדחופים של מערך הכבאות, וביניהם מעבר למתכונת עבודה במשמרות של 24/24".

כל הדיונים בנושא התקציב לא הובילו לפתרון מעשי. באוקטובר 2009 נדונו הסוגיות בנושא התקציב אצל מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אייל גבאי, ואילו רק חודשיים לאחר מכן אצל ראש הממשלה עצמו. בדיון הזה, אמר שר האוצר כי לא ייתן יותר כספים לשיפור מערך הכבאות הקיים, והתנה שוב העברת תקציב ברפורמה ארגונית: "ברור לכולם שמצב הכבאות לא טוב, אבל אם הכוונה ללכת לרפורמה - משרד האוצר מעוניין לעזור... אם מדובר רק על שיפור המערך הקיים, נעשה כבר מעל ומעבר". בסופו של דבר, קובע המבקר כי "גם לאחר דיונים אלו לא חלה התקדמות ממשית בנושא והבעיות החמורות בשירותי הכבאות נותרו בעינן".

רק אחרי פניית צוות משרד מבקר המדינה, הגיש שר הפנים, אלי ישי, במאי השנה הצעה למזכירות הממשלה לתוספת תקציבית של כ-665 מיליון שקל על מנת להשלים את הפערים הקיימים: לממן גיוס כבאים, רכש ציוד וכלי רכב, בניית תחנות כיבוי חדשות ושדרוג תחנות קיימות, שיפור במערכת הקשר והמחשוב וכן הקמת בית ספר לכבאות והקמת אגף מבצעים ומוקד ארצי.

ביולי 2010 קיבלה הממשלה החלטה בנושא שיפור מערך הכבאות. היא הורתה לנציבות הכבאות להשלים את החוסרים המהותיים במערך הכבאות, בציוד ובכוח אדם, בעלות של 100 מליון שקל מתקציבים שמשרד הפנים ומשרד האוצר אמורים להעביר לה. עוד החליטה הממשלה, כי עד סוף 2012 יושלם תהליך הקמת רשות ארצית לכבאות והצלה. אך יש תנאי: עם ההתקדמות בהקמת הרשות יושלמו החוסרים של מערך הכבאות.

לינדנשטראוס כתב כי אמנם החלטת ממשלת נתניהו בעניין שיפור מערך הכבאות היא צעד משמעותי לשיפור החיוני הנדרש בהיערכות שירותי הכבאות וההצלה, אולם מבחנה היחיד של ההחלטה נעוץ ביישומה. הוא קרא למשרדים השונים לפעול בשיתוף פעולה הדוק ולהבטיח כי החלטת הממשלה תיושם ולפעול בדחיפות בטווח הקצר ביותר להשלמת פערים קריטיים במערך שירותי הכבאות. לדבריו, נדרש לגבש, לתקצב ולהוציא לפועל תוכנית ברורה ומפורטת שתכלול לוח זמנים ברור לבקרה ולפיקוח ותיתן מענה דחוף להשלמת פערים קריטיים הקיימים במערך שירותי הכבאות.

לדברי המבקר, גם לאחר שיתקבל התקציב הדרוש להשלמת המחסור, יידרש זמן מה כדי לחסלו ולהטמיע את הציוד בפעילות שירותי הכבאות. המבקר הוסיף, כי על משרד הפנים לבחון במסגרת הרפורמה במבנה הארגוני בשירותי הכבאות את תנאי העסקתם של הכבאים בעת חירום וכי על משרד הפנים והביטחון לגבש יחד תוכנית אימונים לכבאים ולדון בה עם משרד האוצר כדי לתקצבה.