אנטישמיות יהודית

לפני יותר מחודש הגשתי תלונה ליועץ המשפטי לממשלה נגד שלמה אליהו, רבה של צפת, על דבריו ומעשיו הגזעניים והמסיתים. פנייתי לא נענתה עד עצם היום הזה. רבים אחרים פנו גם הם, אך דבר לא נעשה. הוא המשיך להשתולל. חבריו ועמיתיו, רבני הערים האחרות, הבינו כי אפשר להתלהם, להשתולל, לשנוא ולהסית, להרוויח כותרות ונקודות בקהל מרעיהם, מבלי להיענש - למרות האיסור המפורש בחוק הישראלי להסית לגזענות.

אותם רבנים רצו גם הם, 50 מהם חתמו על עצומה האוסרת להשכיר או למכור  דירות לערבים, שהיא החמורה ביותר שנעשתה לאחרונה. זו יריקה בפרצוף

 החוק ומערכת המשפט ובעיקר יריקה לאחור בפרצופה של ההיסטוריה היהודית, שבה יהודים באירופה היו קורבנות של איסורים, חרמות וגזענות מסוג זה. הקורבן ההוא מאז נעלם וכעת הוא מצא לעצמו קורבן חדש, קורבנו של הקורבן. אוי כמה אכזרי, אוי כמה כואב.

כיום, הם מטיפים לאותה שנאה נגד אחרים, נגד ערבים. הם מזכירים את גלוחי הראש של הקו-קלאקס-קלאן, בהבדל אחד. עברייני הקו-קלאקס-קלאן חששו להיחשף ברבים ולכן הסתירו את פניהם במסכות. רבני ישראל אלה רוקדים ריקוד גזעני בכיכר העיר כשפניהם חשופות. הם מתראיינים בכל מקום ומבקשים עוד. מספרם עשוי לעלות מ-50 ל-500.

ראש הממשלה גינה וטוב שכך, הנשיא הסתייג, יו"ר הכנסת כדרכו זעם והדף וגם שר החינוך הוקיע, אך אלה הם לא אנשים מן היישוב, הם ראשי מערכת השלטון בישראל והם נדרשים לפעול מעבר להצהרות הגינוי. ראש הממשלה צריך להנחות את יהודה וינשטיין לפתוח בחקירה פלילית נגד עובדי המדינה, המקבלים כסף ציבורי מהכיס של כל אחד מאיתנו.

מה נלין על הרבנים, שמצאו לנכון להתחרות עם גזעני הכנסת החדשים, ששוברים שיא בשנה זו בשטף של חוקים מתלהמים וגזעניים והם חלק מהממשלה. השר ישי מעל הדוכן יצא מגדרו כדי לגונן על הרבנים שחתמו על העצומה.

חקיקה גזענית

שרים אחרים רוצים לאלץ את הערבים להצהיר נאמנות לציונות וליהדות, אחרת הם יועברו לשלטון אחר. אלה שהפעם חששו מהלאום של הערבים בישראל, כיום חוששים מהאזרחות של הערבים בישראל. דברי הרבנים מסוכנים, אך מדיניות הממשלה מסוכנת יותר. חוק ועדות הקבלה ביישובים קהילתיים המיועד לסנן ערבים, הוא תמונת ראי של חבורת הרבנים גלוחי הראש נגד ערבים. ליברמן וישי בממשלה, רותם, בן ארי ולוין בכנסת, 50 או יותר רבנים בערי ישראל, חבורת הקהל הגזעני והפרימיטיבי בבית"ר ירושלים בטדי ותגרני השוק למיניהם, הם צלעותיו של ריבוע הגזענות הישראלי.

גזענות היא מחלה קטלנית, הקורבן בהתחלה הוא האחר - הערבים ומיד הנגיף עובר לאחר השונה בפנים. לאתיופי, למזרחי, לעני המרושש, לפריפריה. את הגזענות בישראל יש למגר ואני לא אומר זאת כנציג קורבנה של הגזענות, המיעוט

 הערבי פלסטיני בישראל בלבד, אלא כמי שחרד לצורת החיים בארץ הזאת, שחייבת להיות מושתתת על שותפות וערבות הדדית, על בסיס כבוד לאומי, פוליטי ואזרחי. 

מדינה יהודית ודמוקרטית כבר אמרנו? העימות בין שני הערכים האלה מקבל משנה תוקף בימים אלה, באמצעות עצומת הרבנים. דמוקרטיה היא לא רק זכותו של הרוב למשול ולדכא ולשלוט, אלא בעיקר זכותו של האחר - הערבי, יליד הארץ הזאת, שמעולם לא היגר אליה, להיות שונה אבל שווה.עליונות והעדפה של עם או לאום אחד מול הדרה,אי-שוויון ויחס אדנותי כלפי הלאום האחר אינם ערכים שיכולים לדור יחדיו.

הגזענות תמוגר במאבק משותף שלי, שלנו עם רבדים נרחבים, כוחות ואישים נאורים בחברה היהודית, כי האש שאכלה אותנו עד כה תאכל לבטח גם את אלה שיושבים על היציע, שותקים או מוחאים כפיים.

ח"כ ד"ר אחמד טיבי, סגן יו"ר הכנסת ויו"ר מפלגת רע"מ-תע"ל