קנדל: לשנות מבנה דמי ניהול החיסכון הפנסיוני

"המעורבות של הציבור בהחלטות החיסכון ארוך הטווח גדלה כתוצאה משורה של רפורמות, אבל הבעיה היא שאף אחד לא הכין את הציבור לאחריות הזו ועל כן החשיבות של השכלה פיננסית מקבלת משנה תוקף" - כך אמר היום (ה') ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל, בוועידה לחיסכון פנסיוני של "כלכליסט" ו"מגדל".

• "האוצר מפציץ במידע - וגורם להפסד בחסכונות"
  

פרופ' קנדל הציג בדבריו ממצאי סקר שקיימה באחרונה המועצה לצרכנות: 35% מהציבור אינו יודע איזו חברה מנהלת את כספי הפנסיה שלו; 67% מהציבור לא היה מעורב בבחירת תוכנית הפנסיה שלו; 70% מהציבור אינו יודע מה גובה דמי הניהול שהוא משלם; ו-74% מהציבור לא יודע מה יהיה גובה הקצבה החודשית שלו כשיפרוש.

לדברי קנדל, "למרות שכל האחריות על החיסכון נמצאת הפרט, הוא לא יודע למה הוא חשוף. יש פה דיסוננס. בהחלטה הפיננסית הכי גדולה בחיים של אנשים, הציבור כמעט ואינו מעורב. עבור רובנו חיסכון פנסיוני הוא קופסה שחורה ואנחנו לא ששים לפתוח אותה. מה צריך לעשות כדי לפתוח את הקופסה השחורה הזו? חינוך פיננסי, יעוץ בלתי תלוי, הגדרה ברורה של מוצרים ושינוי מבנה דמי הניהול".

קנדל הסביר כי החיסכון הפנסיוני מתחלק לשני חלקים: חיסכון פסיבי שמקצה את הכסף בין מדדים שונים וחיסכון אקטיבי שמנסה "להכות את השוק". לדבריו, "לפי מחקרים, רק 6% מהמנהלים יודעים לעשות משהו יותר טוב מהמדיניות הפסיבית. אני עוד לא שמעתי פרסומות ברדיו שאומרת: אנחנו יודעים לפזר לכם את התיק הכי טוב, עלויות העסקה שלנו הכי נמוכות. אבל אני כן שומע: אנחנו היינו בשוק הזה הרבה זמן ולכן אנחנו יודעים לזהות הזדמנויות. אבל זה החלק הקטן של התיק, מה עם רוב התיק?"

לדברי קנדל, "מבנה דמי הניהול הנוכחי יוצר מעגל סגור של תמריצים לא נכונים לכל המערכת. יש חוסר הבנת סיכון על ידי הציבור, שנוטה למקד אותנו כחוסכים בתשואות כי זה הדבר היחיד שאנחנו מבינים. התשואה שחברת הפנסיה או קופת הגמל שלנו עשתה בשלושה החודשים האחרונים לא רלוונטית למה שאני אקבל כשאצא לפנסיה.

"אבל ברגע שאנחנו מתמקדים בתשואות קצרות, הדבר מביא אותנו לבחור במנהל שנותן לנו את התשואות הקצרות היותר אטרקטיביות. זה נותן למנהל תמריצים לייצר תשואות קצרות טווח כי הוא מתוגמל על הכסף שיגיע עליו, בגלל המבנה של דמי הניהול. אני רוצה שישקיעו את הכסף שלי ל-40 שנה, ומשקיעים את הכסף שלי לשלושה חודשים. חייבים לשבור את המעגל הזה ולהתאים את ההשקעות לצרכים של החוסכים".

קנדל מציע לשנות את מבנה דמי הניהול: "אולי צריך לשקול לבצע שינוי כך שעל הניהול הפסיבי, שהוא עיקר הכסף, ישולמו דמי ניהול מאוד זולים; ועל הניהול האקטיבי, שמנסה לייצר תשואות יתר, ישולמו דמי ניהול גבוהים. המצב הזה יחליף את המצב הנוכחי שבו מראש משולמים דמי ניהול גבוהים על כך התיק, שרובו פסיבי. כך, המנהל יוכל להתמקד בהשגת תשואות לטווח ארוך ואנחנו כחוסכים נדע בדיוק מה נקבל. החלוקה הזו תבהיר את השוק ותשפר אותו בעבור כל החוסכים".