מכתב הרבנים: אלישיב ועובדיה מזגזגים?

הרב עובדיה יוסף סירב לחתום , הרב יוסף שלום אלישיב התבטא בחריפות נגד המהלך, אבל יוזמי "עצומת הרבנים" - שפורסמה לראשונה ב-ynet - לא מרימים ידיים וממשיכים להילחם על כל קול: בימים האחרונים מפיצים פעילי מטה ההחתמה את דעתם של שני המנהיגים החרדים נגד מכירה או השכרה של דירות למי שאינו יהודי, כפי שבאו לידי ביטוי בהזדמנויות שונות, בניסיון להוכיח שהשניים דווקא מסכימים לפסיקה השנויה במחלוקת.

הרב אלישיב חתם בעבר - יחד עם רבנים בכירים - על גילוי דעת לפיו "אסור למכור קרקע בארץ ישראל לכל גוי שלא קיבל על עצמו שבע מצוות בני נח". הרב עובדיה מצדו, אמר לאחרונה בשיעור כי יש להעדיף קונה יהודי על פני נוכרי, אף במחיר של הפסד כלכלי.

האם הרבנים הבכירים שינו את דעתם? או שמא הסובבים אותם אינם מוסרים נאמנה את דעתם? מתברר שלא כך ולא כך.

מה ההבדל?

בכל הנוגע לרבנים החרדים-אשכנזים, ההסבר לפער בין הצהרותיהם בעבר לבין סירובם לחתום על הפסיקה כיום נעוץ בקונפליקט הלכתי שהם מצויים בו נוכח התנגדותם ל"היתר המכירה" בשנת השמיטה. לשיטתם, המצווה מהתורה "לא תחונם" - האוסרת מכירת בתים או קרקעות לנוכרים בארץ ישראל - כוללת גם איסור מכירת קרקע "על הנייר" לערבים כדי להיפטר ממצוות השמיטה.

משכך, לכאורה היו אמורים הרבנים החרדים-אשכנזים לתמוך בעצומת הרבנים, שכן אף היא מבוססת על "לא תחונם". אלא שבעיניהם, גילוי הדעת הנוכחי הוא יותר סוגיה מדינית-לאומית ופחות הלכתית. בהתאם לקו המתון שהם דוגלים בו בנושאים מעין אלה – בעיקר כדי שלא להתגרות באומות העולם – מסרבים הרבנים הליטאיים לתמוך בגילוי הדעת השנוי במחלוקת.

הרב עובדיה יוסף, שתומך ב"היתר המכירה", אינו מצוי באותו קונפליקט. את הפער בין דבריו בשיעור שמסר בביתו, לבין סירובו לחתום על עצומת הרבנים, הסבירו בסביבתו בפשטות: את דבריו על על איסור המכירה לגוי אמר הרב לקהל מצומצם בביתו - אך לא צעק זאת בראש כל חוצות.

"זה היגיון בריא", הסביר מקורב לרב, "אבל יש הבדל בין חתימה על מסמך כזה לבין אמירה ברמז. מהלך כזה גם עלול לגרום להסתה נגד יהודים בעולם וזה עניין של זמן עד שארגונים פרו-פלסטינים, שיודעים לארגן חרמות יותר טוב מכולנו, יפרסמו עצומה אנטישמית כזו בפריז, לונדון או ברלין".

עוד הוסיף: "גם די ברור שרוב אלה שיוצאים נגד הרבנים הם צבועים. הרי הם לא היו מסכימים בחיים שיכניסו לשכונה שלהם ערבי או פליט סודני, וגם לא חרדי. ובכל מקרה, מי שאין לו טיפת מצפון, עד שהוא מוכן לתת לערבי לגור בלב אזור יהודי, שום מכתב רבנים שכזה לא יעצור אותו". 

לדברי המקורב, דבר נוסף שמנה מהרב עובדיה לחתום הם האיומים בנידויים וחרמות נגד משכירים או מוכרים. "מרן לא במשחק הזה", אמר.

מתנגד נוסף

בתוך כך, אמש פירסם כי ראש ישיבת הר-עציון, הרב ד"ר אהרון ליכטנשטיין, את דעתו על העצומה. הוא טען כי המארגנים והרבנים שחתמו עליה הטעו את הציבור כשהציגו את תוכנה כדעה היחידה בהלכה.

ליכטנשטיין, שנחשב לאחד מבכירי הרבנים בציונות הדתית ומזוהה כמתון שבהם, מחה גם נגד עצם ההחלטה להפיץ מסר הלכתי שכזה ברבים, משום שתוצאותיו - כמו ההתקפות על עולם התורה והקרע בחברה - היו ידועות מראש.

לדבריו, הופתע לגלות כי המעורבים בו אינם רואים את הנולד.

"אין ספק שהדברים שנאמרו בגילוי הדת מבוססים על מקורות חז"ל ומסורת ההלכה לדורותיה, אך המסמך בכלליותו עושה רושם כבונה את מסקנותיו על הנחות שתואמות השקפה הלכתית מסוימת, אך לא הבלעדית", כתב הרב לתלמידיו, "הרושם הזה נוצר בחלקו עד ידי מה שנאמר במסמך, ולא פחות מכך – על ידי מה שהושמט ממנו".

אחרי שפירט את השגותיו על העצומה, חתם: "על כף המאזניים מונחות שאלות מפתח המעורות בהיבטים מטא-הלכתיים. הנכונות והיכולת להתחשב ולהעניק משקל למרכיבים נרחבים, הקשורים בתכנים הלכתיים ובזיקתם למציאות היסטורית וחברתית גם יחד, דורשות דיון נרחב יותר".