גראנד פרי

"זה מרגיש כמו מייקל. רוחו נמצאת מעל האלבום הזה". כך אמר שלשום (ג') טדי ריילי, אחד ממפיקי האלבום החדש של מייקל ג'קסון, "Michael", שיצא לחנויות התקליטים השבוע. בראיון ל-MTV, שנועד באופן טבעי לקדם את מכירות האלבום, דיבר ריילי באווירה חצי מתנצלת על ההפקה בה היה שותף, לצד לני קרביץ, אייקון, ג'קסון המנוח ואחרים. "מהרגע הראשון שומעים שזה מייקל, על ההתחלה", אמר המפיק והמשיך: "וזה מרגיש טוב, זה מרגיש נכון, זה מרגיש כמו מייקל ואנחנו אוהבים אותו".

האלבום החדש, שכזכור, יצא בשבוע שעבר באופן דיגיטלי באמצעות פייסבוק ובהמשך כדיסק, צפוי לכבוש את פסגות המצעדים בכל רחבי העולם עוד השבוע, וכעת עיני העולם נשואות אל בריטניה. שם, אם לא יהיו שינויים, צפוי "Michael" לכבוש את פסגת מצעד הסינגלים עם "Hold My Hand", הדואט שלו עם אייקון, ואת מצעד האלבומים - עם האלבום החדש.

מזוקקת

אני שונא את קייטי פרי, על כך התוודיתי כאן כבר בעבר. לא משנה כמה הופעות היא תעשה או לא תעשה ב"רחוב סומסום" או בכמה פרסים היא תזכה, אני לא סובל את הבחורה. ולא, גם הקליפ החדש והמהמם לשיר המעולה שלה "Firework" (שבשיאו יוצאים לה זיקוקים מהציצים) לא ישנה זאת. הקליפ, שצולם בבודפשט במסגרת תחרות של חברה סלולרית גרמנית, יצא אמנם לראשונה באוקטובר, אבל עתה, לאחר שיצא ברחבי העולם, צבר תאוצה נוספת.

"Firework", שהגיע למקום הראשון במצעד הסינגלים האמריקאי ולראש מצעד ההורדות הדיגיטליות, הופך את הזמרת -המועמדת לארבעה פרסי גראמי בשנה הקרובה - לתופעה של ממש. בזכות הסינגל החדש, הפכה פרי לזמרת הראשונה מזה 11 שנה ששלושה סינגלים שלה מתוך אותו אלבום הגיעו למקום הראשון במצעד בארצות הברית. אגב, בהתחשב בעובדה שהזמרת הקודמת שעשתה זאת היא מוניקה ("The Boy Is Mine") הנשכחת, יש לקוות (או לא) שהקריירה של פרי לא תיעלם מהר כל כך.

במקרה של "Firework", בניגוד מסוים לשירים הקודמים שלה, זה גם מוצדק - הן בזכות הלהיט הענק הזה והן בזכות הקליפ המוצלח במיוחד. קצת פחות ראויות לציון המילים המטופשות. אלה מורכבות, כמו שאמר חברי נ', משלל קלישאות מיותרות שנועדו לקדם העצמה רוחנית. בפברואר, אגב, תצא קייטי לחרוש את העולם בהופעות עם שלושת השירים שלה, שיגיעו לאוסטרליה, יפן וכל רחבי צפון אמריקה. אלינו, אם למישהו יש עניין בכך, היא לא תגיע.

אמדורסקאמבק

ובניגוד לפרי, מישהי אחרת שהמדור דווקא ממש מפרגן לה היא מיכל אמדורסקי. רק לפני חמישה חודשים כתבתי כאן שצריך לקחת את הבחורה הזו קצת יותר ברצינות. לא בגלל הקעקועים, לא בגלל הפרובוקציות, רק בגלל מה שקשור לעשייה המוזיקלית שלה ומאפיין אותה.

אמדורסקי. לא בגלל הקעקועים (צילום: אביב חופי)

צריך לקחת את מיכל אמדורסקי ברצינות בגלל המוזיקה שלה, בגלל שהיא היחידה - נכון להיום - בישראל שעושה פופ אמיתי, מזוקק, לא מזרחי ולא היפ-הופי. והיא עושה את זה ממש לא רע. הנה הסינגל החדש שלה, "תגידי מותק".

על הלחן וההפקה המוצלחת במיוחד, שלא היתה מביישת אפילו כמה כוכבות פופ אירופיות, הופקד הנרי המוכשר, שהפיק בעבר את עברי לידר, שרית חדד ורבים אחרים. על המילים (שכתב הנרי) עדיף שלא נרחיב, רק נצטט: "הלו מותק / פה זה הולילנד לא הוליווד / תראי האיש במדרכה ממול / כמעט נכנס בעמוד". אבל באמת שמדובר באחלה קטע.

ג'אסט קול מיי ניים

התחלנו את המדור בשיר של מייקל ג'קסון שהוא לא ממש נוכח בו - לפחות לא בקליפ (ויש שיאמרו גם בביצוע). נסיים בשיר של מלך הפופ המנוח שגם בו הוא לא נוכח - "I'll Be There" של הג'קסון פייב. כאן מבצעת אותו מריה קארי, ויש לתת קרדיט גם לזמר הסול הענק שלצדה, טריי לורנס, שתמיד נשכח בצד כשמדברים על הביצוע האנפלאגד המושלם הזה. לא הפעם.

Mariah Carey - I'll Be There. היום לפני 17 שנה. כלומר, לא היא. נירוונה

למה נזכרנו בשיר הענק הזה? כי בדיוק היום (ה') מלאו 17 שנים ל...הופעה של נירוונה במסגרת "MTV Unplugged", סדרת המופעים האקוסטיים של רשת המוזיקה העולמית. אבל בגלל שלנירוונה, עם כל הכבוד (ויש המון כבוד) אין ממש מקום במדור הזה ("רוקאיי" נשמע מצלצל קצת פחות טוב), ואת הבלונים פה בראש העמוד אף רוקר עם חולצת פלנל לא יצליח לפוצץ, אז קבלו את מריה במחיאות כפיים, ושמרו היטב על כוסות הזכוכית שלכם. שלא יתפוצצו, אתם יודעים.