האו"ם אישר הצעה ישראלית נגד יהלומי הדמים
עצרת האו"ם אישרה פה אחד הצעה ישראלית לשיפור אכיפת המאבק ביהלומי דמים, המשמשים למימון פגיעה בזכויות אדם במערב אפריקה. השגריר מירון ראובן: "מדובר בהישג מרשים לישראל - נמשיך ליזום החלטות מסוג זה".
הצלחה ישראלית באו"ם: משלחת ישראל באו"ם חגגה אמש (יום ה') את הצלחת המהלך שהובילה בעצרת הכללית, שבה בכל ימות השנה גוף יש רוב אוטומטי אנטי ישראלי. לפי ההצעה, שעברה פה אחד, תשופר אכיפת "תהליך קימברלי" למאבק ביהלומי מריבה, או כפי שהם מכונים "יהלומי דמים", המגיעים מאזורים שבשליטת מורדים
במערב אפריקה ומממנים ארגוני גרילה, סחר בנשק, הפיכות נגד ממשלים חוקיים ופעילות הפוגעות בזכויות אדם במדינות המפיקות יהלומים.
ראש משלחת ישראל לאו"ם, השגריר מירון ראובן, אמר ש"מדובר בהישג מרשים לישראל. אנחנו פועלים להשתלב בפעילות המקצועית של האו"ם בצורה שתציג את פעילותה של ישראל מעבר לסכסוך הישראלי-פלסטיני ובכוונתנו להמשיך ליזום החלטות מסוג זה".
היהלומים ה"מלוכלכים" יצאו מכותרות מוספי הכלכלה וחדשות החוץ במהלך השנה האחרונה, במהלך משפטו שלנשיא ליבריה לשעבר, צ'ארלס טיילור, במסגרתו העידו דוגמנית העל נעמי קמפבל והשחקנית מיה פארו. טיילור מואשם בבית הדין הבינלאומי בהאג כי קיבל יהלומים ממורדים בסיירה ליאון, בתמורה לאספקת כלי נשק עבורם.
מובילים ב"תעודות כשרות" ליהלומים
ישראל הצליחה להעביר לפני כמה שנים החלטה על ציון יום זיכרון בינלאומי לשואה באו"ם, ושמצויין ברחבי העולם. כמו כן, הצליחה להעביר יוזמה הקשורה לטכנולוגיות חקלאיות, תחום שישראל עוזרת בו למדינות העולם השלישי. "תהליך קימברלי" החל לפני שבע שנים בהובלת כמה מדינות, בהן ישראל, ובמסגרתו צומצם הסחר ב"יהלומי הדמים" מ-15 אחוזים מכלל הסחר העולמי ביהלומי גלם, לפחות מאחוז אחד בלבד.
השינוי המשמעותי הוא הנפקת תעודות המאשרות שחומרי הגלם מהם מופקים היהלומים נקיים ממגע של פורעי חוק. 70 מדינות חברות ב"תהליך קימברלי", אך ישראל הייתה הראשונה שהנפיקה בשנת 2003 את התעודות על משלוח של יהלומי גלם "כשרים". במסגרת התהליך המוצלח הזה הוטל פיקוח השנה על 317 מיליון קראט יהלומים, בשווי 25 מיליארד דולר, והונפקו יותר מ-40 אלף תעודות הכשר למסחר העולמי ביהלומים.
הישראלי בועז הירש, מבכירי משרד התעשייה והמסחר ששימש בשנה האחרונה כיו"ר התהליך, הוביל את קבלת ההחלטה בעצרת האו"ם. ההחלטה למעשה מחזקת את מנגנון הפיקוח העולמי ומהדקת את שיתוף הפעולה בין גורמי האכיפה בעולם על סחר ביהלומים, לרבות ארגון המכס העולמי, האינטרפול וקרן המטבע הבינלאומית. הירש אמר בתגובה להחלטה כי "זהו התהליך הבינלאומי הרחב ביותר שישראל הובילה אי פעם. זו היתה אחריות אישית ומקצועית עצומה".