הגנטיקה חושפת את בני דודם של הניאנדרתלים
דנ"א של ילדה פרה-אנושית שנמצא בסיביר מלמד כי הייתה בת-דודתם של הניאנדרתלים וממש כמוהם, התרבתה עם בני האדם המוקדמים. הצאצאים המאושרים חיים היום באוקיינוס השקט
המין המיוחד, שנקרא דניסובה (Denisovans), חי לפני כ-30,000 שנים ותרם נתח משמעותי לדנ"א של המלנזים החיים בימינו באיי האוקיינוס השקט.
קבוצת המחקר בהובלתו של דיוויד רייך מבית הספר לרפואה של הרווארד וסבנטו פאבו ממכון מקס פלנק לאנתרופולוגיה אבולוציונית שבלייפציג, חקרה לעומק את הדנ"א של הילדה, שגילה נע ככל הנראה בין 5 ל-10.
"התמונה המצטיירת מניתוח הגנום הגרעיני היא שאוכלוסיית הדניסובה היא קבוצה-אחות לנאנדרתלים", נכתב במאמר.
החוקרים השוו את הדנ"א המיוחד לקוד הגנטי של 38 בני זמננו החיים ב-53 אוכלוסיות שונות. יותר מ-5% מהדנ"א של שני המשתתפים המלנזים במחקר תאם את רצפי הדנ"א של הנערה.
"הם אבותיהם של אנשי פפואה גינאה החדשה, אך לא של הרוב הגדול של אנשי אירו-אסיה", אמר רייך. עוד עולה מהמחקר כי האבות הקדומים של האוכלוסייה באיי האוקיינוס השקט הגיעו לאזור זה בדרכם מאסיה, שם התרבו עם אנשי הדניסובה.
לא עשו אותם באצבע
כבר במרץ האחרון הקבוצה דיווחה כי גילתה קבוצה פרה-אנושית חדשה, לאחר שחקרה את הדנ"א שנמצא באצבע עתיקה שהתגלתה במערה. כעת הצוות ניתח גם את השן שהתגלתה במערה בסיבירי ומצא שהיא מתאימה לאצבע מבחינה גנטית.
השוואה בין השן והאצבע שהתגלו (צילום: AP)
"אנו מקווים כי תוצאות אלו ימריצו ארכיאולוגים ופליאונטולוגים לחקור אתרים שאוכלסו בידי הדניסובה", אמר רייך. "כל מה שנחוץ לנו היום הוא אצבע, שן וגנום".
"ניתוח של דנ"א עתיק ומודרני יעזור לנו להבין טוב יותר את המיתוסים שלנו על הבריאה, ולהאיר את הפרטים של הצללים המולקולריים במערה", סיכמו את הגילוי גנטיקאים מאוניברסיטת סטנפורד.
לפנייה לכתב/ת 
