אלי רייפמן: "אתבע את המדינה בגין מאסרי שווא"

אלי רייפמן ממשיך להילחם. "אתבע את המדינה בגין מאסרי שווא. לאורך כל ההליך עד היום, התחננתי שימנו מומחה לפני שנוקטים בגישה מחמירה כל כך של שיללת חירותו של אדם, עתה בכוונתי לתבוע את המדינה בכדי לוודא שדבר כזה לא יקרה לאדם אחר בישראל" - כך אמר היום (א') אלי רייפמן, מייסד חברת אמבלייז.

• רייפמן בעתירת אסיר: לא לכבול אותי למיטתי
• הקראת כתב האישום: רייפמן כפר בהאשמות
• "למעצר הבית יש מטרה אחת - לבזות את רייפמן"
• הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ערוץ ynet כלכלה וצרכנות
  

את הדברים אמר רייפמן בעקבות חוות דעת שהגישה מומחית מטעם בית המשפט שבחנה את טענותיו של רייפמן כי אין לו שליטה על מניותיו באמבלייז ואין הוא יכול להעבירן למנהל המיוחד שמונה לו. רייפמן טוען כי חוות הדעת של המומחה שמינה בית המשפט, ד"ר אורית חביב-סגל, חיזקה את טענותיו לפיהן אין בידיו שליטה אפקטיבית במניות אמבלייז.

כזכור, עו"ד איתן ארז, המנהל המיוחד של נכסי אלי רייפמן ביקש לאסור את רייפמן בגין בזיון בית משפט, לאחר לא קיים את הצו הניתן לו על ידי השופטת ורדה אלשיך להעביר את מניותיו בחברת אמבלייז למנהל המיוחד.

רייפמן טען כי מניותיו אינן בבעלותו אלא רשומות בשירשורים על שמות נאמנים באנגליה והוסתרו כחלק ממלחמת השליטה על אמבלייז. הוא חזר וטען גם בבית המשפט העליון כי אין לו כל שליטה על מניותיו עקב המבנה המורכב וביקש לעכב את מאסרו עד אשר יוברר אם הינו דובר אמת.

רייפמן טוען כי הערכאות לא האמינו לדבריו, פסקו כי הינו "מהתל" בבתי המשפט ושלחו אותו לשלושה מאסרים ממושכים בגין אי קיום הצו, אותם בילה רייפמן בתנאי בידוד קשים.

ד"ר אירית חביב-סגל מונתה על ידי השופטת ורדה אלשיך במאי 2010 למטרת בירור "סבירות טענותיו" של רייפמן. בחוות דעתה שהוגשה לבית המשפט ביום חמישי קבעה חביב-סגל כי "הניתוח בחוות הדעת מצביע על כך שאכן מבנה הנאמנות העיוורת הינו מבנה אחזקות שבו עוברת השליטה המלאה לידיו של הנאמן (nominee), כך שהבעלים המקורי נותר חסר כל שליטה בנכסים שהופקדו בנאמנות".

חביב-סגל ציינה כי "במידה שרייפמן הוא אכן הבעלים של כמות מניות זו או אחרת, הרי שזה רשאי (ביחד עם יוצר הנאמנות, במידה שרייפמן עצמו הוא אינו הפרט שיצר את הנאמנות) - לפעול להפסקתה של הנאמנות, ולהשבת השליטה בנכסים לידיו של הנהנה".

עם זאת, בחוות הדעת שלה, הכוללת יותר מ-100 עמודים, כתבה חביב-סגל כי "עדיין נותרת התחושה שהסמוי בפרשה זו הוא רב על הנגלה ובסופו של דבר לא ניתן לאמת או לסתור את שתי הגרסאות המרכזיות שהוצגו לפני".

רייפמן מסר בתגובה לכך: "חובתו של בית המשפט הייתה לבחון את סבירות טענותיי לפני שהוקיעו אותי בפומבי ואסרו אותי בצינוק. המערכת בכללותה כשלה במקרה זה. ביקשתי פעמים רבות מבית המשפט לחכות לחוות דעת זו שתראה כי אינני משקר לבית המשפט ואינני מתחמק מביצוע הצו - אך ללא הואיל.

"הקלות שבה אסרו אותי והרסו את שמי היא בלתי נתפסת. לא ייתכן שאוסרים אדם ללא בירור העובדות מראש ולא בדיעבד. אני מתכוון לתבוע את המדינה על מאסרי שווא מתוך תקווה שלא ייעשה כך שנית לאף אדם בישראל".