מיסוי הגז: 10 מיליארד בשנה על כף המאזניים
לפי שיטת המיסוי הנוכחית, ייכנסו לקופת המדינה מהגז 80 מיליון שקל בשנה ב-2013 ועד כ-4 מיליארד בעוד 20 שנה. אם מסקנות ששינסקי ייושמו, הרווח למדינה יגדל עד לכ-13-9 מיליארד שקל בשנה. האנליסט גיל בשן: "שער הדולר מסכן את הכסף, וגם זה תלוי בששינסקי: מיסוי גבוה יקטין את הסיכון"
גילוי הגז במאגרי "לוויתן" וקודמו "תמר" מגדיל את כמות הכסף במדינת ישראל - בכל מקרה. גילוי של מחצב טבעי סחיר במים הטריטוריאליים של המדינה הוא, תמיד, ובכל מצב בשוק - יותר יצוא ופחות יבוא, יותר עצמאות כלכלית ופחות תלות.
חברת דלק, המחזיקה כ-40% מהבעלות בשני המאגרים, נסחרת בבורסה בתל-אביב וחלק מרווחיה יחולקו כדיבידנד למשקיעים הישראלים.
מאגרי גז הם גם מקומות עבודה: מרבית המהנדסים המועסקים בהם כיום הם אמריקנים שהגיעו לכאן עם השותפה השנייה, "נובל אנרג'י", אבל נובל ודלק הבטיחו להעסיק בהם בעתיד גם מאות עובדים ישראלים.
ועם זאת, הנכס העיקרי לישראלי הממוצע, בשורה התחתונה, הוא התמלוגים והמסים ששתי החברות ישלמו למדינה.
הכסף יגיע בעוד הרבה שנים
מאגר הגז "לוויתן" מכיל, לפי הערכות החברות השותפות בו, כ-453 מיליארד מטר מעוקב (BCM) גז טבעי. גורם בכיר במשק האנרגיה העריך אתמול את שוויו הכספי הכולל של הגז הזה, לפי מחירי הגז הנוכחיים בשווקים, בכ-45 מיליארד דולר.
ואולם, לתחשיב הזה אין משמעות מעשית, לא למשקיעים בחברות ולא למדינה, כיוון שכסף סופרים במדרגות, ורווחים מקידוחי גז סופרים כשהגז מתחיל להימכר.
מאגרי הגז "ים תטיס", "תמר" וייבוא הגז ממצרים מספקים את כל צרכי הגז של המשק הישראלי הקטן, העומדים על כארבעה BCM בשנה. ניתן להעריך שהגז מ"לווייתן" מיועד כולו לייצוא, וששתי השותפות כבר מחפשות במרץ אחר קונים הפוטנציאליים. ואולם, הפקת הגז היא פרוייקט יקר ומסובך, וייקח זמן רב עד שהמאגר יתחיל להניב בפועל גז לייצוא - כלומר, כסף.
"אני מעריך שהגז מ'לוויתן' יתחיל להגיע לחו"ל בין 2016 ל-2018", אומר ל-ynet גיל בשן, אנליסט האנרגיה של בית ההשקעות IBI, "עד אז, יהיו לחברות הוצאות שיסתכמו, בחישוב רב שנתי, בין 5 ל-8 מיליארד דולר על הקמת הקידוחים, מחקר, תחזוקה, בניית המערכת להולכת הגז לחו"ל, בצינורות או במיכלי גז מונזל, שמירה, מימון גיוס הון ועוד ועוד".
משנת 2018 ואילך, מעריך בשן, יתחילו המאגרים להניב לחברות הכנסה של בין 2 ל-4 מיליארד דולר לשנה. "גובה ההכנסה העתידית תלוי במחיר הגז", אומר בשן, "הגז הטבעי נמכר כיום בשווקים הבינלאומיים במחיר של 5-4 דולר למיליון BTU (גז בכמות המניבה אנרגיה שווה לחבית נפט. ת.ג)".
"אני מעריך שמחיר הגז יעלה ושהגז הישראלי יהיה יקר יחסית, בגלל עלויות ההובלה, כך שהוא יימכר בחו"ל במחיר של כ-9 דולר למיליון BTU. בכל מקרה, המאגרים לא יניבו הכנסה של פחות משני מיליארד דולר לשנה".
מדינות בחו"ל יסכימו לקנות גז ישראלי?
"כן. לגז יימצא קונה בכל מקרה".
היזמים ימשיכו לפתח את המאגר גם אם התמלוגים יעלו?
"כן. הם ירוויחו בכל מקרה, אז למה שהם לא ימשיכו לפתח?"
בלי ששינסקי: מקסימום 4 מיליארד שקל בשנה ב-2030
בהנחה שמדובר בהכנסה של שלושה מיליארד דולר לשנה בלוויתן, כמה ממנה יגיע למדינה? התשובה תלויה, כמובן, בשיעור המיסוי. מחקרים משווים של מרכזי המידע של הקונגרס ושל הכנסת מראים ששיעור המיסוי הכולל על רווחי גז ונפט בישראל הוא מהנמוכים בעולם - ולכן, ייתכן שהוא יעלה.
לפי שיטת המיסוי הנוכחית, נהנות החברות מהטבה שנקראת "ניכוי אזילה", שמשמעותה פטור מלא ממס על שליש מההכנסה שלהן. את שלושת מיליארד השקלים שיגיעו מלוויתן צריך לתרגם, איפוא, לשני מיליארד. מאלה יילקחו תמלוגים בשיעור של 12.5%, כלומר, כ-250 מיליון דולר לשנה.
אחרי שהחברות יתחילו להרוויח, הן ישלמו עוד מס חברות של כ-15% על הרווח התפעולי שלהן. בשן מעריך שהחברות ירשמו החל משנת 2025 רווח תפעולי של כ-80% מההכנסה מלווייתן, כלומר, כ-2.4 מיליארד דולר שכ-1.6 מיליארד דולר מהן יהיו חייבים במס.
לאלה יש להוסיף את מאגר "תמר", שאמור להיכנס לפעולה בשנת 2013 ולספק גז למשק הישראלי. מאגר תמר הוא קטן יותר מלווייתן - 207 BCM - והגז נמכר בארץ במחיר זול יחסית. בשן מעריך שתמר יניב בהתחלה הכנסה של כחצי מיליארד שקל בשנה, שתגדל עד שתגיע בשנות ה-20 לשני מיליארד דולר.
לפי שיטת המיסוי הנוכחית, המדינה תרוויח בשנים הראשונות על תמר כ-80 מיליון שקלים בשנה - רווח שיגדל תוך כ-15 שנה לכ-200 מיליון.
בסך הכול, ישלמו, החברות, איפוא, על שני המאגרים גם יחד, בשיטה הקיימת, כ-250 מיליון דולר לשנה החל בשנת 2018, ולפי שער הדולר של ימינו - קרוב ל-900 מיליון שקל לשנה.
בסביבות 2025 הן יתחילו לשלם כ-240 מיליון דולר נוספים, כלומר, כ-850 מיליון שקל נוספים בשנה.
בסיכום כולל, יניבו שני המאגרים למדינה רווח שיגיע בשיא, בסוף שנות ה-20, לכ-3.5 מיליארד שקל בשנה. קצת יותר מאחוז מתקציב המדינה כיום, ועוד פחות מזה בעוד עשרים שנה. התשלום יתקיים רק עד סוף שנות ה-40 של המאה ה-21, כשהגז עצמו צפוי להיגמר.
עם ששינסקי: 9 עד 13 מיליארד שקל לשנה ב-2030
אם מסקנות ועדת ששינסקי ייושמו, יבוטל ניכוי האזילה, והתמלוגים והמסים יגדלו אוטומטית בכ-50%. רווחי המדינה מתמלוגים וממסים יעלו במקרה הזה מ-120 מיליון שקל בשנה (תמר בלבד) בשנת 2013, לכ-5 מיליארד שקל בשנה בסוף שנות ה-20 (משני המאגרים).
בנוסף, מציע ששינסקי להטיל מס חדש בשם "היטל גז מיוחד". המס החדש, שזכה לכינוי "מס ששינסקי", ינוע בין 20% ל-60% מהרווח התפעולי של החברות, בהתאם לגובה הרווח. ההיטל ייכנס לתוקף רק כשהחברות יתחילו להרוויח מעל רף מסוים. כלומר, לפי ההערכות של בשן, רק בסביבות שנת 2020 על מאגר תמר ורק בסביבות 2025 על לוויתן.
בשן מעריך שהרווח התפעולי של תמר יגיע בשנות ה-20 לכמיליארד וחצי דולר, ו"מס ששינסקי" על המאגר ינוע בין 300 ל-900 מיליון דולר, או בין מיליארד למיליארד לשלושה מיליארד שקל, לפי הדולר של היום, בשנה.
הרווח התפעולי של לוויתן צפוי להגיע בשיא, לפי התחשיב של בשן, לשיעור שינוע בין 1.5 ל-3 מיליארד דולר. "מס ששינסקי" על המאגר ינוע, לפי אותו תחשיב, בין 300 מיליון לכמיליארד וחצי דולר, או בין מיליארד ל-5 מיליארד שקל.
יישום מסקנות ועדת ששינסקי אמור, איפוא, להכניס למדינה תמלוגים ומסים שיתחילו ב-2013 ב-120 מיליון שקל בשנה, אבל יטפסו עד סוף שנות ה-20, לפי השקל של ימינו ומחירי גז קצת יותר גבוהים מאשר בימינו, למשהו כמו בין 5+3+1 ל-5+3+5, כלומר, בין 9 ל-13 מיליארד שקל בשנה.
גם 11, 12 או 13 מיליארד שקל בשנה הם ממש לא סכום שיפתור את בעיות כל בעיות התקציב של המדינה, אבל הם הרבה, הרבה, הרבה יותר מ-3 , 3.5 או 4 מיליארד שקל.
לכל אלה יש להוסיף את מס רווחי הון ומס הכנסה שישלמו המשקיעים והמנהלים עצמם. 60% משני המאגרים שייכים לנובל האמריקנית, והכסף שיגיע לידיה - 60% ממיליארדי השקלים שיישארו בידי החברות אחרי המיסוי - יגיע לארצות הברית ויניב מסים לממשל האמריקני.
40% נותרים שייכים לדלק הישראלית, והכסף שהם יניבו יתחלק בין בעל השליטה, יצחק תשובה, מנהלי דלק, הידועים בשכר הגבוה שלהם, והמשקיעים הקטנים בבורסה. כל אלה ישלמו מסים בארץ, שיסתכמו בעוד כמה מאות מיליוני שקלים בשנה.
מסים גבוהים טובים נגד המחלה ההולנדית
כל הכסף הזה ייכנס לקופה רק לתקופה די קצרה, כי בסוף שנות ה-40' של המאה הגז כאמור ייגמר והבאסטה כולה תיסגר.
"גם בתקופה הקצרה יחסית שבה הכסף הזה יגיע, כדאי לדאוג שהוא לא יישחק בגלל 'המחלה ההולנדית'" (חשש מכך שההכנסות מאוצרות הטבע יקפיצו את שער השקל, ת.ג), מדגיש בשן.
"כל החישובים הללו מבוססים על שער דולר דומה לזה שיש היום. שער הדולר יכול לעלות או לרדת בגלל אלף סיבות שבעולם, ובכלל, ייתכן שהגז יימכר בחו"ל באירו או במטבע אחר".
"אבל אם המדינה תיתן לכל הכסף הזה להיכנס לכאן במזומן בבת אחת, שער השקל יקפוץ בכל מקרה והרווח, גם למדינה וגם ליזמים, יהיה נמוך יותר".
"הפיתרון, שכבר דובר בו רבות, הוא להשקיע את הכסף בקרן לטווח הארוך, ולהשקיע את כספי הקרן בעתיד בחינוך, ברווחה, בהחזר חובות ובכל מה שצריך".
"שאלת השימוש בכסף קשורה גם לשאלת התמלוגים", מציין בשן, "הכסף שיגיע לנובל אנרג'י לא קשור למחלה ההולנדית, כי הוא ממילא יגיע לחו"ל, אבל גם ה-40% של דלק הם סכום אדיר של כסף".
"מדינת ישראל אינה יכולה להגיד לבעלי 'דלק' מה לעשות עם הכסף, ואם הם יכניסו המון כסף למשק בבת אחת - השקל יזנק. אבל ככל שהמיסוי על דלק יהיה גבוה יותר, האוצר יוכל לנהל חלק גדול יותר מהכסף באופן מושכל ולהשקיע אותו לטווח הארוך. הכסף גם יזיק פחות למשק - ויועיל יותר למדינה".
לפנייה לכתב/ת 
