"חקירה איכותית וממוקדת". הנשיא התגלה כאנס
מצעד המתלוננות לא הותיר מקום לספק, ולמשטרה לקח מעט מאוד זמן להבין שמשה קצב הוא עבריין מין סדרתי. מה שהתחיל לפני מעל ארבע שנים בתלונה של הנשיא על ניסיון סחיטה, הוביל לכתב אישום חמור נגדו, והסתיים בהרשעה היסטורית. המפכ"ל שיבח את ניצב סגלוביץ' על "חקירה מקצועית וערכית"
אחד האנשים שיכולים לזקוף לזכותם ניצחון בעקבות הרשעת משה קצב באונס, הוא ראש אגף החקירות במשטרה, ניצב יואב סגלוביץ', שעמד בראש צוות החקירה של הנשיא לשעבר וכמעט מההתחלה טען כי מדובר בעבריין מין סדרתי.
המפכ"ל, רב-ניצב דודי כהן, שיבח אחר הצהריים את סגלוביץ' על ניהול חקירה "איכותית, ממוקדת, מקצועית וערכית, שכל תכליתה להגיע לחקר האמת תוך העמדת טובת החקירה וזכויות הנחקרים מעל לכל שיקול אחר".
היום, אחרי שבית המשפט אמר את דברו, אפשר לחשוף את מה שאירע מאחורי הקלעים של החקירה הסבוכה של האזרח מספר 1 לשעבר. הכל התחיל ביולי 2006, כאשר הגיע קצב ליועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, וטען כי א' מבית הנשיא מנסה לסחוט אותו.
חקירת התלונה הוטלה על סגלוביץ', שכיהן אז כראש היחידה לחקירות כלכליות. למרות דרגתו הגבוהה, סגלוביץ' סירב להשאיר את החקירה לדרג הזוטר והיה מעורב באופן פעיל בחקירה. אחרי שזימן לעדות את א' מבית הנשיא, שסיפרה לו את גרסתה, הוא החליט לשנות כיוון בחקירה. החשד - הנשיא קצב עבריין מין.
היהלום של המשרד מוטרדת ומפוטרת
כבר בתחילת החקירה הוזמן קצב למסור את גרסתו לאירועים. החוקרים נעזרו בכלי התקשורת
שפירסמו עוד ועוד עדויות על סיפורים אודותיו, אך סגלוביץ' החליט שלא לשדל אף אחת להתלונן נגב קצב. "רק מי שתבוא מרצונה החופשי", אמר לחוקרים.
ולאט לאט התחיל זרם המתלוננות. תחילה היו אלה מכרים של אותן נשים, שהתקשרו למשטרה וסיפרו על המעללים שביצע בהן לכאורה הנשיא. החוקרים הקשיבו, אבל לא הסתפקו בכך וביקשו לקבל את המידע ישירות מהמתלוננות, שהגיעו למסור עדות.
בעזרת המתלוננות חשפו החוקרים את דפוס הפעולה שאימץ קצב בין 1998 ל-2006, והוזכר גם בהכרעת הדין - לקבל אשה לעבודה, להעניק לה יחס מיוחד לעיני כל העובדים, וכך להתקרב אליה. החוקרים טענו כי כך הפך קצב את קורבנותיו ל"יהלום" של המשרד. בשלב זה, הוא נהג לפתוח עמן בשיחות בעלות אופי מיני, בנגיעות ואחר כך גם מעשים. כשלא נענה, החלה הידרדרות במעמד העובדת, עד לפיטוריה.
הנשיא לשעבר הכחיש מכל וכל את החשדות נגדו, אך סגלוביץ' הקשה עליו: "איך כל הנשים האלה, שלא מכירות אחת את השנייה, מספרות את אותו סיפור עליך?". על השאלה הזאת, אומרים במשטרה, הם לא קיבלו תשובה מספקת עד היום.
לקראת אוקטובר, אחרי 200 עדויות ו-9 חקירות של קצב, קיים סגלוביץ' שיחות עם הפרקליטות בדבר ראיות לכאורה לכתב אישום. כבר אז התעורר ויכוח בנוגע לא' מבית הנשיא. החוקרים טענו שיש ראיות לאונס, אך הפרקליטות התעקשה שלא. בסופו של דבר, המקרה שלה לא הוכנס לכתב האישום שהתגבש.
מבחן העימות עובר בהצלחה
לקראת סוף 2008, אחרי שקצב התנער מעסקת הטיעון עם הפרקליטות, חזר התיק שוב למשטרה. סגלוביץ', הפעם כסגן ראש אגף החקירות, נדרש להשלמות. הוא זימן שוב את א' ממשרד התיירות, שהעידה עד כה על אונס אחד, ועכשיו הסכימה לדבר גם על מקרה האונס השני בבית המלון.
הנשיא לשעבר אחרי הכרעת הדין (צילום: אוהד צויגנברג)
החוקרים קיימו עימות בין קצב לבין א', שהטיחה בו האשמות כבדות ללא מורא. מבחינת
החוקרים, א' עברה את המבחן הקשה, והיא תוכל לעמוד מול הסנגורים הממולחים של קצב גם בבית המשפט. בדצמבר 2008 מסיימת המשטרה גם את חקירתה השנייה. שוב העביר סגלוביץ' את תיק החקירה לפרקליטות וגם הפעם הוא התעקש להעמיד לדין את קצב על אונס של א' מבית הנשיא.
בסיכום החקירה כתבו החוקרים כי קצב נהג לצוד נשים ושוב ציינו כי מדובר בדפוס פעילות של עבריין מין סדרתי. א' מבית הנשיא נשארה שוב מחוץ לכתב האישום, אבל במשטרה מתעקשים גם היום כי ההמלצה לכלול אותה באישום הייתה מוצדקת. החלטת הפרקליטות, אמרו במשטרה, הצילה את קצב מהרשעה באונס שלישי.