זיכוי הנגבי: אחרי השביתה, הפרקליטות מערערת
פחות מ-24 שעות אחרי סיומה של השביתה, הגישה פרקליטות המדינה בקשה להאריך את המועד לערעור בפרשת הנגבי
המועד האחרון לערעור חלף, אבל הפרקליטות לא מוותרת. פרקליטות המדינה ביקשה להאריך את מועד הגשת הערעור על זיכוי השר לשעבר צחי הנגבי, לאחר שהלילה הסתיימה שביתת הפרקליטים. יום חמישי האחרון היה המועד האחרון לערעור על גזר הדין של בית משפט השלום בירושלים, אך הפרקליטות ביקשה להאריך זאת בשבעה ימים, עד היום.
הפרקליטות רוצה לערער על ההחלטה לזכות את הנגבי מעבירות של מרמה, הפרת אמונים ושוחד בחירות. הנגבי, שמאז התפטר מהכנסת, אליה יוכל לחזור בבחירות הבאות (אלא אם בערעור ייקבע אחרת), הורשע בחודש שעבר רק בעבירה של עדות שקר.
פרשת הנגבי כונתה תיק הדגל של הפרקליטות בפרשת המינויים הפוליטיים, וההרשעה הקלה יחסית של הנגבי לא תאמה את ציפיותיהם של בכיריה. לאחר הרשעתו של הנשיא לשעבר משה קצב באונס ובמעשים מגונים, בחרה הפרקליטות לבקש לערער על זיכויו של שר המשפטים לשעבר, לאחר שכבר הודיעה על כך מוקדם יותר.
בבקשה כותבת הפרקליטות כי תבקש לאמץ בעניין הפרת האמונים את פסק דינו של השופט עודד שחם, שהיה בדעת מיעוט. "ייחודה של פרשה זו אינו רק בהיקפה הנרחב, חסר התקדים, של הפעלת סמכויות השר לשם הענקת משרות בשירות הציבור למקורבים כטובת הנאה, אלא גם במניע האישי והישיר של השר הנגבי", נכתב בבקשה. "הנגבי הציב לעצמו מטרה ברורה לצבור יוקרה בין חברי מרכז המפלגה שלו, על מנת שאלה ישיבו לו כגמולו בבחירות המוקדמות, ופעל ברציפות למימוש מטרה זו".
התביעה הכללית טענה כי מדובר בפרשה ייחודית ושונה ממינויים פוליטיים 'רגילים': "לא מדובר עוד בקידום והעדפה של יחיד או יחידים למשרות בעלות השפעה פוליטית, או בהעדפת מגזר מסוים בקבלה לעבודה, אלא ביצירת יחסי "תן וקח" מובהקים בין שר לבין קבוצה מצומצמת של אנשי מרכז מפלגה. שבידיה הכוח להשפיע לחסד או לשבט על עתידו של השר".