שכר המינימום יעלה? "זה לא יעזור, הסכום מגוחך"

"אני מתחילה לעבוד בשמונה בבוקר ומסיימת בשש בערב. אני עובדת המון שעות נוספות וגם בשבתות, אבל כשהבת שלי התגייסה, לא יכולתי להרשות לעצמי לקנות לה דברים לצבא" - כך מספרת מאיה, אם חד הורית מאזור הדרום, שמועסקת כקופאית. היא מהווה חלק מ-30 אחוז מהאוכלוסייה שעובדים במשק ומרוויחים שכר מינימום, ועדיין מתקשה "לגמור את החודש".

אתמול (יום א') הודיעו נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ויו"ר ההסתדרות, עופר עיני, על העלאת שכר המינימום בתעשייה, באבטחה ובענפים נוספים בכ-12%, ל-4,300 שקל לחודש. ביולי השנה יעלה השכר ב-250 שקל, וב-1 באוקטובר בשנת 2012 הוא מתוכן לעלות ב-200 שקלים נוספים. גם אם בסופו של דבר תיפתר המחלוקת בין שר התמ"ת, בנימין בן-אליעזר, לשר האוצר, יובל שטייניץ, את מאיה זה לא מנחם.

"הממשלה פשוט עושה צחוק מהעבודה, מדובר בסכום מגוחך, שגם אותו רוצים לשלם בתשלומים", היא אמרה בשיחה עם ynet. "עם המחירים של היום, מה תעזור לי התוספת הזו? אם היו עושים את זה לפני כמה שנים, זה היה מועיל הרבה יותר. אחרי שאני משלמת משכנתא על הדירה ואת כל התשלומים השוטפים, כמעט ולא נשאר לי כלום. אני עם מינוס גבוה, הפסקתי לבלות, אני משתדלת לא ללכת לאירועים משפחתיים, אני לא מצליחה להחזיק רכב, קשה לי להתמודד עם המצב הזה".

מאיה, כמו אחרים במצבה, מתקשה להבין את ההיגיון מאחורי העלאת השכר בשתי הפעימות. "זה אולי יעזור במעט, אבל בדרך הזו שהם מציעים, זה פשוט צחוק. למה לעשות את זה בשני תשלומים? מצד אחד מעלים את המחירים, ומצד שני נותנים תוספת מגוחכת. מה זה 150 שקלים? זה כלום. כל קניה בסופר זה הרבה מעבר, הרי מוצרי חלב כל-כך יקרים היום, ורק אתמול העלו מחירים בתחבורה הציבורית. הממשלה חייבת לא לעשות מאיתנו צחוק".

עובדי המגזר הציבורי מחוץ לעסקה

"העסקה שהתבשרנו עליה אתמול זה פשוט עבודה בעיניים", טוען שי כהן מהפורום לקידום צדק חברתי בארגון שתי"ל, "המעסיק שאחראי על רוב העובדים במשק זה מדינת ישראל, והיא אינה שותפה לעסקה. אין כאן בשורה לעובדים בשכר המינימום, כי רובם הם עובדי המגזר הציבורי". לטענת כהן, "המחלה הכי חמורה שיש לנו בחברה זה אנשים שעובדים וחיים בעוני. מדובר באנשים שכל שקל אצלם הולך למכולת. העלאה של שכר המינימום זה הדבר הכי חשוב מבחינה חברתית. היה צריך לתת הרבה יותר, יותר מהר ודרך החקיקה".

"בגיל 30 אני מרוויח שכר מינימום" (צילום: ירון ברנר) 

דניאל למשל, צעיר שבחר לעבוד באחת המסגרות הטיפול לנערים בסיכון, שוקל באחרונה לחזור לבית הוריו נוכח מצבו הכלכלי. "בגיל 30 אני מרוויח שכר מינימום, וחי על חסכונות מהעבודות הקודמות שלי. אני עובד בתחום קרוב לשמונה שנים, והעבודה שלי היא עבודה במשמרות. מאחר שאני מועסק דרך חברת קבלן כדי לחסוך כסף למשרד הרווחה, כל העובדים כאן מרוויחים משכורות זועמות. עם משכורת כזו אני רק צריך להשתדל לשמור על המינוס במצב יציב ולחסוך בכל דבר אפשרי".

נוכח התנאים הקשים, הופתע דניאל לגלות כי אינו חלק מההסכם הנוכחי. "אני מכיר הרבה אנשים שעובדים בתחום הזה וחוזרים לגור עם ההורים, בעוד שאנחנו אמורים להעביר לנוער מסר של הסתגלות לעצמאות. זו מציאות מעוותת, אנשים עובדים במשרות טיפוליות ובקושי מצליחים לפרנס את עצמם, אותם כמה מאות שקלים של תוספת לא יעזרו לאף אחד".

במוסד לביטוח לאומי טוענים אחרת: ממחקר שערך מינהל המחקר והתכנון במוסד עולה כי אם יועלה שכר המינימום ב-750 שקל ל-4,600 שקל, תרד תחולת העוני בישראל ב-9% לעומת מצבה בשנת 2008. כלומר, ממעגל העוני ייצאו כ-34 אלף משפחות. יתרה מכך, בקרב עובדים עניים צפויה הירידה להיות משמעותית יותר: מ-12.2% ב-2008 ל-9.8% - פיחות של כ-24%.