בג"ץ: לא לפרסם כמה עצורי שב"כ לא ראו עו"ד

המידע על הנעשה במרתפי השב"כ יישאר בינתיים במחשכים: שופטי בג"ץ דחו היום (ג') עתירה שהוגשה נגד השב"כ ומשרד ראש הממשלה בבקשה לקבל מידע על היקף השימוש בנוהל הגבלת מפגש בין עורך דין לעציר. השופטים קיבלו את עמדת המדינה כי חשיפת הנתונים עלולה לפגוע בביטחון המדינה.

את העתירה הגישו במרס 2009 התנועה לחופש המידע וארגון זכויות האדם "יש דין" בבקשה לקבל  מהשב"כ נתונים סטטיסטיים בנוגע להיקף השימוש בנוהל בין השנים 2004-2008. לטענת העותרים, למרות שהשב"כ אינו כלול בחוק לחופש המידע, "לא נעשה ניסיון להעביר חלק מהמידע באופן שיאזן בין ביטחון המדינה לבין חופש המידע".

שופט בית המשפט העליון, ניל הנדל, כתב בפסק הדין כי "ההסבר המפורט של הגורמים המוסמכים מטעם המשיבים שכנעוני כי קבלת העתירה, בין אם באופן רחב ובין אם באופן צר, עלולה לפתוח צוהר שבסופו של דבר ושלא במכוון יסייע במידה זו או אחרת לגורמים עוינים החפצים לפגוע במדינה".

הוא הוסיף כי "השתכנעתי שחשש זה אינו תיאורטי, אלא ממשי ומבוסס". עם זאת, השופט הנדל מתח ביקורת על השב"כ וכתב כי "אין זה נכון שנושא מניעת מפגש בין עורך דין לבין עצור אינו מבוקר". בהרכב השופטים ישבו גם המשנה לנשיאת העליון, השופט אליעזר ריבלין, והשופט סלים ג'ובראן, שהצטרפו לדעתו של הנדל.

בפסק הדין הדגיש השופט הנדל כי "אין כל בסיס לקבוע כי כוונת העותרים היא לפגוע בביטחון המדינה", אלא לעורר דיון ציבורי, כפי שטענו.

העותרים בתגובה: "זה עלול להגיע לכל ישראלי"

מנכ"ל התנועה לחופש המידע, רועי פלד. אמר בתגובה לפסק הדין כי "מצער שבית המשפט הותיר את הנושא כולו להתקיים בחסות החשיכה, שכן זוהי קרקע פוריה לפגיעה לא מידתית ולא נחוצה בזכויות אדם, פגיעה שממוקדת כרגע בחשודים בעבירות ביטחוניות, אבל עלולה באופן הזה להגיע לכל ישראלי שלשב"כ יש חשדות מבוססים או בלתי מבוססים נגדו". ליאור יבנה, מארגון "יש דין",

אמר כי "החלטת בג"ץ מונעת את האפשרות לקיים דיון ציבורי בדבר פגיעה משמעותית בזכויות היסוד של חשודים". 

בחודש שעבר אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית חוק המאפשר לשב"כ להאריך את מעצרם של חשודים בעבירות ביטחון בלא נוכחות העציר וללא נוכחות עורך דינו. הדבר יתאפשר לשב"כ במקרים של סכנת חיים.

החוק מאריך בשנתיים נוספות את תוקף הוראת השעה לעניין עצור החשוד בעבירת ביטחון. עוד קובעים התיקונים לחוק שהדיון בהארכת מעצר שלא בנוכחות העצור, יתקיים מול שופט בית המשפט העליון. כמו כן נקבע שסך התקופות הנוספות לא יעלה על 144 שעות

Read this article in English