נוסעי הרכבת מאבדים סבלנות: "עד מתי נחכה?"

אחרי ימים של עיכובים והתמהמהויות ליד המסילה, נוסעי רכבת ישראל לא רואים את האור בקצה המנהרה. בעוד הקרונות מבוששים לבוא, והרכבת - שאמורה להקל את התנועה בכבישים בשעות העומס - אינה יכולה לקרב אותם למקום עבודתם, נאלצים רבים לקום בשעות מוקדמות עוד יותר, ולהשתרך עם המכונית הפרטית בפקקים הארוכים.

בעקבות השריפה ברכבת ליד יקום בשבוע שעבר, שבה נפגעו 121 בני אדם ורק בנס איש לא נהרג, הופסק השימוש

בקרונועים, ומאז יום ראשון האחרון ועד להודעה חדשה פועלים קווי רכבת ישראל במתכונת מצומצמת. בחלק מהקווים אף לא ניתן שירות כלל.

מאז יום ראשון לא מתאפשרת הנסיעה בתחנות הוד-השרון סוקולוב, כפר-סבא נורדאו, ראש-העין צפון, פתח-תקווה סגולה, פתח-תקווה קריית-אריה, בני-ברק, ראשון-לציון הראשונים, רמלה, בית-שמש, ירושלים גן החיות התנ"כי, ירושלים מלחה ודימונה. כמו כן, לא פעילים בשני הכיוונים קווי הרכבת הוד השרון (סוקולוב) - תל-אביב - ראשון-לציון הראשונים; באר-שבע צפון - דימונה; ותל-אביב - רמלה - בית-שמש - ירושלים.

ברכבת אמנם טוענים כי המצב מביא לפגיעה מועטה ככל הניתן, ולהפחתה של כ-15 אחוזים במספר הנוסעים מול צמצום של 45 אחוזים במספר הרכבות הנוסעות, אך את עשרות אלפי הנוסעים המטורטרים - כל זה לא ממש מעניין.

"במקום ראש נקי לחשוב, צריך לנהוג"

גדעון לובנברג, שעושה מדי יום את הדרך הארוכה מגיתית שבבקעת הירדן למשרדו בתל-אביב, מספר כי השיבושים ברכבת שינו את סדר יומו ללא הכר. בדרך כלל הוא נוהג לנסוע עם מכוניתו הפרטית ואז להחנות אותה בתחנת הרכבת בראש העין, סמוך לצומת קאסם, ומשם להמשיך ברכבת. "עכשיו אני נאלץ להגיע עם מכונית עד לעבודה, וזה אומר פקקים, זמן, חניה, עלויות דלק וכאב ראש. גם השקט והראש הנקי לחשוב נעלמים, ובמקום זה אני שוב יושב מאחורי ההגה", הוא אומר.

לובנברג, נשוי ואב לשניים, מנסה לגלות הבנה להנהלת הרכבת על רקע השריפה, אך תמה על הדרך: "בדקתי קצת את הדברים, והיו כבר מקרי שריפה בעולם בדגם הזה, כך שאני תוהה אם לא שוב מגלים משהו קצת מאוחר מדי". הוא מצפה גם שיהיה מי שיגיד לו מתי יוכל לשוב ולנסוע ברכבת: "מודיעים שמהשבוע ועד להודעה חדשה אין רכבות. הציבור צריך להיערך ולדעת מה הלאה, לא יכול להיות שלא יהיה איזה תאריך יעד משוער".

גם הנסיעה היומית של אלעד, שמבקש להגיע מכפר-סבא למקום עבודתו במרכז תל-אביב, הפכה בימים האחרונים לסיוט. "באוטובוס, עם הפקקים בבוקר, לוקח לי בין שעה לשעה וחצי להגיע לעבודה. הרכבת מקצרת את הזמן הזה בחצי, גם בדרך חזרה", הסביר. "עכשיו אני נאלץ להשכים בשביל להגיע לעבודה בזמן, אבל זה בטח לא מזיז להם שהם שוב משבשים לי ולעשרות אלפים נוספים את החיים בכל יום".

בבאר-יעקב מזהירים: "נרד שוב למסילה"

את הסברי הרכבת בנוגע לביטול הקו אלעד דוחה בזעם: "איפה הם היו שנים על שנים? הם היו צריכים שאנשים כמעט ימותו בשביל לדעת שהקרונות דליקים? אם זה לא היה בישראל והבדיחה לא הייתה על חשבוני - הייתי צוחק, 'איזה מטומטמים אלה שאוכלים את זה'". הוא קורא לחקירה פלילית של המשטרה: "מי שסיכן חיים במשך שנים, מסביר היום שהוא צדיק בזה שהוא פוגע לי ולאלפי אנשים בשגרת החיים. למה לא עשו את זה לפני כן?".

החל מהבוקר, בוטלו גם האוטובוסים לשעת חירום שהעמידה הרכבת לצורכי הנוסעים שלא שמעו על השיבושים והגיעו בכל זאת לתחנה. בעקבות זאת מחו כמה נוסעים בתחנת באר-יעקב, ירדו לפסים, ועזבו רק אחרי שהמשטרה הגיעה לשם. "ב-07:20 רכבת חלפה ולא עצרה", סיפר הבוקר ל-ynet אחד המוחים, תומר דניאל, "ובמחאה ירדנו למסילה, ואמרנו שעד שהרכבת לא עוצרת - אנחנו לא זזים. אנשי ביטחון פינו אותנו. מחר הבטיחו לנו שוב הסעות, ואם זה לא יקרה - נרד שוב

למסילה".

אלי סטרול, תושב באר-יעקב שעושה שימוש יום-יומי ברכבת ישראל כדי להגיע לעבודה, הביע הזדהות עם חוסמי הפסים. "ביטלו לנו רכבות רכבות בשעות קריטיות, זה פשוט לא ייאמן", אמר. הוא סיפר על דרך החתחתים שהוא נאלץ לעבור כעת בעקבות השינויים ברכבת, דרך שהוא עובר בזמן כפול מהדרך שאליה התרגל. "אני נאלץ לנסוע בכל יום לתחנת לוד, שם בשונה מבבאר-יעקב גם עולה כסף לחנות. תוסיף לזה גם חצי שעה לכל כיוון, בלאגן ורמזורים - ותודה לרכבת ישראל".

ועוד "בשורה" לנוסעי רכבת ישראל: מיום שישי הקרוב ייסגרו למשך שבועיים קווי תל-אביב-באר שבע-דימונה ותל-אביב-ירושלים בשל עבודות תשתית לשדרוג מסילות הרכבת. השינוי הזה תוכנן מראש, עוד לפני השריפה, לצורך הוספת מסילה נוספת לדרום.

מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "אנו מודעים לאי-הנוחות הנגרמת לנוסעינו בשל ההחלטה להשעות את השימוש בקורנועים. אנו עושים ככל הניתן על מנת להשלים את כל הבדיקות במהירות האפשרית ולהחזיר את הקורנועים לשימוש".