פרשת השבוע: על לוח השנה ומדיניות מס
המצווה הרשמית הראשונה של משה הייתה קביעת לוח השנה. השליטה על לוח השנה הייתה מכשיר כלכלי חשוב בימי קדם, והיא אפשרה גביית מסים לאוצר המדינה
בפרשת השבוע "בא" מסופר על המצווה הרשמית הראשונה שבני ישראל נצטוו על ידי משה - קביעת לוח שנה והתחלתו בחודש ניסן. כך יוצא שלפי המקרא יש לחגוג את ראש השנה בחודש ניסן. בהתאם להוראה זאת, חודש תשרי נקבע להיות החודש השביעי בלוח השנה, בניגוד לנהוג כיום.
הציווי על התחלת השנה בניסן (מונח אכדי המציין את חודש האביב) נובעת מכך שחודש זה נופל באביב כשהטבע מתעורר לחיים. מאידך, חודש תשרי הנופל בסתיו מכונה במקרא "צאת השנה". קיימות גם מסורות אחרות. כך לדוגמא, בהתאם ללוח גזר, מניין החודשים מתחיל בחודש המכונה "ירחו אסף" (מקביל לחודש תשרי), המעיד דווקא על תחילת השנה בסתיו.
חשיבות הלוח בחיי הכלכלה והממשל
השליטה על לוח השנה הייתה מכשיר כלכלי חשוב בימי קדם, והיא אפשרה גביית מסים לאוצר המדינה, לשליטים ולמקדשים. לא ניתן לקיים משטר כלכלי מדיני הכולל מערכת מיסוי, ללא קביעת לוח שנה.
למדידה של השנה הייתה חשיבות רבה בתקופת המלכים. כלכלת חצר המלך התבססה על חיוב חודשי ושנתי. כך, בספר מלכים נאמר: "ולשלמה שנים עשר נצבים על כל ישראל וכלכלו את המלך ואת ביתו חדש בשנה יהיה על אחד לכלכל" (מלכים א ד, ז). שלמה המלך ייסד את שיטת המס הכוללת מנגנון גבייה מתוחכם. אחד הדברים החשובים בשיטת המס של שלמה היה קביעת "שנת מס".
שנת המס
כמו בימי קדם, גם היום קיימת חשיבות לקביעת שנת המס (Fiscal year). שנת המס היא תקופה של שנים עשר חודשים המהווים את הבסיס לחישוב החבות במס הכנסה של הנישום למדינה, בהתאם להכנסה החייבת של אותו נישום באותה שנת מס.
בישראל, שנת המס מתחילה ב-1 בינואר ומסתיימת ב-31 בדצמבר, בדומה לשנה הקלנדרית. עם זאת, עד מרס 1986, שנת המס התחילה באפריל והסתיימה בסוף מרס שאחריו. לאור המעבר לשנת מס קלנדרית, שנת המס 1986, נמשכה תשעה חודשים בלבד (מאפריל ועד דצמבר).
בניגוד לישראל, יש מדינות בהן שנת המס אינה מתחילה בחודש ינואר אלא בחודש אחר. כך לדוגמא, באוסטרליה, באיטליה ובמצרים שנת המס מתחילה בחודש יולי ומסתיימת בסוף יוני בשנה שלאחר מכן. בגרמניה וביפן שנת המס מתחילה בחודש אפריל ומסתיימת בסוף מרס בשנה שלאחר מכן.
עיתוי ההכנסה
חלוקת פעילות כלכלית לתקופה שרירותית של שנה, גורמת לנישומים לערוך תכנון מס כדי להפחית את חבות המס. נישום יכול באמצעות תכנון מס בסיסי להעביר הכנסות לשנות מס בהן שיעורי המס נמוכים יותר, ולהגדיל הוצאות בשנות מס בהן שיעורי המס גבוהים יותר. תכנון מס זה מכונה "שיפטינג", והוא נועד לדחות או להקדים את חיוב המס למועד הנוח ביותר מבחינת הנישום.
נישום מתוחכם שולט למעשה בעיתוי החיוב במס בגין ההכנסה. אולם, זהירות רבה נדרשת בכך, שכן רשות המסים עשויה לקבוע כי מדובר בעסקאות מלאכותיות, וכך למעשה לנטרל את תכנון המס.
ד"ר אבי נוב הוא עורך דין המייצג לקוחות מישראל ומהעולם בתחום המיסוי ומנהל את אתר האינטרנט הישראלי לתכנוני מס בינלאומיים, כולל מאמרים וחדשות מיסוי: http://www.IsraelTaxLaw.com
ניתן לפנות אליו במייל: avinov@bezeqint.net
לפנייה לכתב/ת 
