אין הגנה לערבים: "80% מבתיה"ס ללא מקלטים"

אסון הכרמל עדיין נמצא בבדיקה, אבל כשהכול מדברים על האסונות העתידיים והמחדלים שעוד יקרו - במגזר הערבי יודעים כי בפעם הבאה - הם אלה שעלולים לספוג מכה אנושה. מי אשם בכך? על זה כבר אפשר להתווכח. בעוד שבישראל מדברים על היערכות לרעידת אדמה חזקה שצפויה לפקוד את הארץ בעשרות השנים הקרובות, וכשאיום המלחמה נראה כמו תרחיש שעשוי להתממש בכל רגע, מספרים במגזר כי בתי הספר שלהם סובלים ממחסור חמור במקלטים, וגם המקלטים הקיימים - מספיקים רק לתלמידים מעטים.

הורים ומורים מספרים כי אף ששלחו מכתבים בנושא לגורמים האחראים, הם לא זכו לכל מענה. "מבדיקה שערכנו עולה

כי ב-80% מבתי הספר במגזר הערבי אין מקלטים", מספר מזכיר ועד ההורים במגזר הערבי, עיסאם עומר. "בבתי הספר שבהם כבר יש מקלטים אפשר לקלוט 30 תלמידים, אבל השאר יישארו מחוץ למקלט בזמן סכנה. לצערי, ברוב המקלטים משתמשים כמחסנים או ככיתות לחינוך מיוחד. דרשנו ליצור תוכנית חירום מיוחדת לסכנות כמו רעידת אדמה או מלחמה, אבל לדעתי מסרבים לפניות שלנו כי אנחנו ערבים. לא חשוב להגן על תלמידים שלנו".

לדבריו, גם כשפיקוד העורף עורך תרגילים בבתי הספר הערביים, מבקשים מהתלמידים להתחבא מתחת לשולחן בזמן רעידת אדמה או מלחמה, ובהמשך יוצאים אנשי הפיקוד וטוענים שהכל תקין - מבלי לערוך ביקורת בכל הנוגע למקלטים. "אפילו המורים לא מקבלים הדרכה איך להגן על התלמידים. מה שחשוב פה הוא איך מאשרים תקן בנייה למוסדות החינוך בלי מקלטים מוכנים, למרות שהיום מקפידים מאוד לא לתת רישיונות לבתים בלי מקלטים", הוא מדגיש.

מי אשם: הממשלה או הרשויות?

מוחמד טרבייה, חבר ועד ההורים בבית הספר היסודי "אל-ספא" ובחטיבת הביניים "אל-חלאן" בסכנין, אמר גם הוא כי בעיית המקלטים נובעת מ"פוליטיקה גזענית". "יש בבית הספר שלנו מקלטים, אבל הם הפכו לכיתות לימוד או לספרייה בגלל המחסור בכיתות לימוד", הוא אומר, אבל מודה שגם המודעות בקרב ההורים הערבים לנושא בעייתית: "להורים כמעט אין מודעות לחשיבות של בניית מקלטים בבתי הספר". לדבריו, בעת מלחמה עדיף למוסדות החינוך לבקש מההורים שלא לשלוח את ילדיהם לבית הספר.

ראש ועד ההורים בבית הספר היסודי זלפה מעלה עירון, מאהר אגברייה, אומר כי בבית הספר שלו יש שלושה מקלטים קטנים, שמשמשים לצורכי אחסון. "חסרים לנו לפחות שבעה מקלטים, שיספיקו ל-650 התלמידים שלומדים בבית הספר. זו בושה וחרפה למערכת החינוך במדינת ישראל ולמשרד הביטחון, שהם האחראים על ביטחון התושבים. זו בושה גם לפיקוד העורף, שלא מקפיד לערוך ביקורת למקלטים בבתי הספר במגזר הערבי, וזה מוכיח את הזלזול והרשלנות מצדם כלפי המגזר".

בית הספר היסודי אל-גזאלי. בינתיים, להתחבא מתחת לשולחן

מוחמד לוטפי גורבאן מג'סר א-זרקא, אב לתלמיד בחטיבת הביניים, סיפר כי בבית הספר של בנו יש מקלט קטן שמספיק בקושי ל-40 תלמידים. "גם המקלט הזה לא מוכן מבחינה תשתיתית וביטחונית, ומשתמשים בו כמחסן.

במקרה חירום, עדיף שהתלמידים יישארו בבית". לדבריו, כל הפניות לרשויות נפלו על אזניים ערלות: "דרשנו בניית מקלטים לפי התקנון, אבל שום דבר לא מתקדם. רק שומעים הבטחות. אנחנו מקופחים ומדברים לקירות". לדבריו, המועצה המקומית מסרבת לפתח את בית הספר, ואפילו כשנמצא תורם שהסכים לגדר את המקום אם המועצה תשתתף במימון בשיעור של 10% - זו סירבה.

ראמי מחאג'נה מאום אל-פאחם, אב לתלמיד גם הוא, אומר כי לפני שבאים ומאשימים את הממשלה, יש להאשים את הרשויות המקומיות, שעובדות לדבריו בצורה לא-מקצועית. ראש מועצת ג'סר א-זרקא, עז א-דין עמאש, אמר כי המועצה עושה מאמצים מתמשכים כדי לבנות מקלטים שיספיקו לכל התלמידים והמורים, ונמצאת בקשר עם פיקוד העורף כדי להתוות תוכנית מסודרת להגברת המודעות לדרכי התנהגות בזמן מלחמה או רעש אדמה.

פיקוד העורף: הם החליטו בעצמם לבנות ככה

ראש מחלקת מיגון בפיקוד העורף, אלוף משנה בני שיק, אומר כי כדי למצוא את מקור הפער בין המגזרים יש ללכת עשרות שנים אחורה. "30% ממוסדות החינוך הם נטולי מקלטים הן במגזר הערבי והן במגזר היהודי. בשנת 1991 החל במוסדות החינוך בשני המגזרים באופן שווה מבצע מיגון. הפער במספר המקלטים נגזר מכל מה שהיה קיים לפני שנת 1991", הוא מסביר.

"לצערי הרב יש בתים ומוסדות שנבנים בלי ממ"דים ובלי תקן בהסכמת המועצות המקומיות, וככה אי אפשר להגיד שיש

אפליה - הם החליטו בעצמם לבנות בצורה כזו", טוען אל"מ שיק. "אנחנו באנו לרשויות המקומיות ואמרנו להן, 'בואו נעשה עבודה, בואו נגדיר את הצרכים החיוניים של הרשות למצבי חירום'. התחלנו בחלק מהערים הערביות כמו שפרעם, ואז הן הפסיקו ולא רצו להמשיך. במקרה כזה פיקוד העורף לא מחליט, כי אמור להיות שיתוף פעולה".

לדברי שיק, טועה מי שמגדיר את מצב המוכנות של העורף במגזר הערבי "רשלנות". הוא מודה כי אסור שמספר החדרים המוגנים לא יתאם את מספר התלמידים, אבל מצביע על השימוש במקלטים לצורכי אחסון ולכתות לימוד. "זה עניין של מודעות מצד הרשויות. מי שמחזיק את בית הספר אמור לדעת איך להתאים את מספר התלמידים לכיתות ולממ"דים".