התאריך שלנו מגיע שוב ומזכיר לי שהלכת ממני
זה היה היום שלנו, זה שסימל את כל אהבתנו. עכשיו כשאת לא כאן ובחרת להמשיך הלאה, הוא גורם לי לעצור ולחשוב מה היה אילו, גם כשאני חושב שכבר השתחררתי והתגברתי עלייך
אפשר לנסות לשכוח כשזה נגמר: לשרוף תמונות ולחסום את הפייסבוק, אבל הזמן עושה את שלו, לטובה ולרעה. בכל שנה הוא מגיע שוב, אותו תאריך שסימל את ובכל שנה הוא שוב מגיע אותו תאריך שסימל את אהבתנו.
שוב זה מגיע, וככל שהוא מתקרב אני מוצא את עצמי מאבד את העשתונות. זו הפעם השנייה שהוא כאן ואני בלעדייך, רק שהפעם זה אמיתי, כי אני יודע שכבר אין לאן לחזור. את המשכת הלאה הרחק ממני, והלב שלך כבר לא בוחר בי לאיש שיהיה לצידך.
5 בפברואר, התאריך בו הכל התחיל, היום המיוחד שלנו. מי היה מאמין שכבר עברו חמש שנים מאז אותה התחלה, מאז הדיסק שלי ושלך שתיעד אותנו בין שמיים לארץ על מתקן הכדור באילת. חצי אורגזמה, זה מה שאמרת שהרגשת ואת הדיסק שמרנו איתנו תמיד. כתבת עליו "ההתחלה", ואני לא חושב שמישהו מאיתנו האמין שמתישהו יגיע גם הסוף.
עברנו המון בשנה האחרונה, גם אני וגם את.
אומרים שלזה שיזם את הפרידה קל יותר, וכנראה שצודקים אלו שאומרים. הנה, את המשכת הלאה ויש לך מישהו חדש, בזמן שאני עדיין לא מצליח להוציא אותך מהחלומות שלי.
כדי לא להישאר לבד, אאלץ להתפשר
אני משתדל לא לדבר עלייך בימים, אבל בלילות הלב שלי בוגד בי ומחזיר אותי לשם. לילה אחרי לילה אני רואה את פנייך. אני נמס מהמגע שלך וכועס על לכתך, רואה את החתונה שלנו וכועס על הבגידה. היא אמנם לא היתה פיזית, אבל השארת אותי שם לבד, נתת ללב שלי להישבר לרסיסים בלי שום סיבה מתקבלת על הדעת מבחינתי.
כמה קשה לחיות באשליות ולנסות לספק לעצמך את התשובות: היא התביישה בי, לא אהבה מספיק, כבר רצתה ללכת ולא ידעה איך, דיברה על טבעת אבל אילו הייתי מציע היתה מסרבת. כל המחשבות התרוצצו בתוכי בחודשים האחרונים שלנו, ולא יכולתי לשאול. וכשכבר העזתי לנסות, נתקלתי בקיר שמסתתר מאחורי מילים ושומר את האמת מבפנים.
כבר חשבתי שהמשכתי גם אני, שהשתחררתי, אבל הוא שוב כאן, להזכיר. בכל שנה הוא יבוא כדי לגרום לי לשאול שוב ומה היה קורה אם. אני יודע שנלחמתי, ולא ויתרתי גם כשהמצב כבר היה אנוש, ואני מודה לעצמי לפחות על זה שהיום אני לא יכול לחיות באשליות ולחשוב שאני ויתרתי.
השאלה היחידה שלי היא למה היא ויתרה והכשילה אהבה כה גדולה. לפני חמש שנים בקושי הכרתי אותך, והיום אני לא יודע איך לחיות בלעדייך. אני לא מבין איך הלכת ונתת את ליבך לאחר.
האמת היא שכבר הבנתי מזמן שאת היית האחת של חיי, וכדי לא להישאר לבד אאלץ להתפשר. זה לא שאין בחורות טובות, הן פשוט לא את, והלב שלי ננעל על מטרה אחת בלבד .אני לא יודע איך להוציא אותך מליבי ולסלוח לך על זה שעזבת אותי.
אני רק יודע שאשנא אותך כל ימי חיי על שהלכת,
ואני אוהב אותך לנצח על מי שאת.
לפנייה לכתב/ת 
