חשש בעולם הערבי: אינתיפאדת המחירים תתפשט
האבטלה הגואה ועליית המחירים הוציאו המונים לרחובות תוניסיה, וגבו עשרות קורבנות. גם באלג'יריה, העשירה בנפט ובגז, פרצו מהומות במחאה על כך שהעושר הרב נשאר בידי אליטה צרה. כעת חוששים גם במצרים ובירדן מהתפשטות האש, ובעמאן כבר הקדימו תרופה למכה - בסיוע מימון אמריקני
המהומות של השבועות האחרונים בתוניסיה ובאלג'יריה כבר מכונות בתקשורת הערבית "אינתיפדת המחירים". עד כה נמנו בשתי המדינות עשרות הרוגים, והחשש הוא כי המהומות יתפשטו למדינות נוספות ובראשן ירדן, מרוקו ומצרים.
תוניסיה: הנס הכלכלי התרסק
המהומות בתוניסיה שהחלו בסוף החודש שעבר היו על רקע כלכלי-חברתי אולם עתה נראה כי הן מתעצמות בשל שנים של דיכוי חירויות האדם. מבחינה כלכלית תוניסיה נחשבה עד למהומות כ"נס הכלכלי" של צפון אפריקה. המדינה שעיקר כלכלתה מבוססת על הקשרים עם אירופה ובעיקר מגזר תיירות, השיגה שיעורי צמיחה נאים בשנים האחרונות (בממוצע 5%).
חרף הצמיחה שיעור האבטלה הגבוה (14%) הדהד תמיד ברקע. הבעייה חמורה עוד יותר מאחר ששיעור המובטלים הגדול מגיע בעיקר משורות בוגרי האוניברסיטאות (75 אלף בשנה יוצאים לשוק העבודה) שאינם יכולים למצוא תעסוקה מזדמנת במגזר התיירות.
עלות "כיבוי השריפה" בירדן: 170 מיליון דולר
במידה מסויימת ירדן ומצרים נמצאות באותה הקלחת של החמאם התוניסאי. שתי המדינות אינן משופעות במקורות הכנסה ועליית המחירים בעולם הרסנית עבורן. ממשלת ירדן שצפתה באירועים בצפון אפריקה קלטה את המסר.
ביום רביעי הודיעה הממשלה בעמאן על ביטול המסים על הבנזין כדי למנוע עליית מחירים. עוד הוחלט על העברת כ-34 מיליון דולר נוספים לסובסידיות של מוצרים בסיסיים. ההוצאות המיידיות למימון תכנית "כיבוי השריפה" של ממשלת ירדן מסתכמות בכ-170 מיליון דולר.
ומי משלם את החשבון? ביום רביעי הקדימה ארה"ב מועד את הסיוע לירדן, ויתכן שהסיוע האמריקני הכולל השנה יוגדל בסופו של דבר. שגרירות ארה"ב הודיעה על העברת 100 מיליון דולר באופן מייד כדי לתמוך "בתכניות האמיצות" של ממשלת ירדן לסייע לעניים, כך נמסר בהודעת השגריר, סטפן ביקרופט.
מצרים: השלטונות בטוחים שימנעו מהומות
החשש המרכזי בכל האזור הוא ממה שיקרה אם גם ההמון המצרי יחליט לקום ולצאת לרחובות. מצרים היא המדינה החשובה בעולם הערבי ומהומות ברחבי המדינה הן תסריט הבלהות של כל שליטי מדינות ערב "המתונות".
שר המסחר המצרי כבר התייחס השבוע לעניין וטען כי "תסריט תוניסיה" לא יתרחש במצרים. הוא הדגיש כי ארצו לא תקצץ בסוביסיות - מרכיב בסיסי במדיניות המצרית להרגעת הרחוב (7% מהתמ"ג המצרי מופנים לסובסידיות).
לזכותה של מצרים עומדים גם כמה מאפיינים המבדילים אותה מתוניסיה: קצב הוצאת הבוגרים מהאוניברסיטאות אינו כה מהיר ולפי האומדנים הרשמיים שיעור האבטלה במדינה עומד על 9%. בפועל כנראה שיעור האבטלה השנה במצרים גבוה יותר - 10.3% - אך גם שיעור זה הוא במסגרת הגבולות שהציבה לעצמה הממשלה. כרגע, השלטונות במצרים בטוחים כי יצליחו למנוע את פרוץ המהומות, אבל כבר נוכחנו לדעת באזורנו כי תקרית מקומית אחת יכולה להצית אש גדולה.
אלג'יריה: התסכול מהשחיתות ליבה את האש
באלג'יריה המצב קצת שונה. עליית המחירים של מוצרי המזון הביאה בסופו של דבר להתפרצות המהומות בפרברים העניים של הבירה אלגי'ר. להבדיל מתוניסיה או מירדן, אלג'יריה היא בעלת אמצעים ואחת המדינות העשירות בנפט ובגז ביבשת.
כדי לעצור את המהומות החליטה הממשלה להוריד את המחירים לרמתם הקודמת (ירידה כוללת של 40%). עליית מחירי הנפט תפצה כנראה את קופת המדינה.
במקרה של אלג'יריה נראה כי המחאה לובתה גם עקב התסכול על השחיתות השלטונית. למדינה לא חסרות הכנסות והיא סיימה את השנה שעברה בעודף מסחרי (עתודות המט"ח של המדינה מוערכות כיום ב-150 מיליארד דולר). הבעייה המרכזית, כי שעושר זה אינו מחלחל לכל חלקי האוכלוסייה, והוא נעצר באליטה המדושנת של מקורבי השלטון וקציני הצבא הבכירים.
דורון פסקין הוא מנהל אגף המחקר בחברת אינפו פרוד מחקרים (המזה"ת) www.infoprod.co.il
לפנייה לכתב/ת 
