מזהמים ישקמו את הקרקע על חשבונם
ועדת השרים לחקיקה אישרה הצעת חוק שתטיל את האחריות לשיקום קרקע פגומה על המזהמים. "החוק ישים סוף להתייחסות לאדמות המדינה כבור ספיגה לחומרים רעילים, ולא יאפשר למזהמים להתנער מאחריות", אמר השר להגנת הסביבה. בישראל יש לא פחות מ-3,300 אתרים הסובלים מזיהום קשה
גורמים שאחראים לזיהום קרקע, יחוייבו לשקם אותה. כך נקבע בהצעת חוק שאושרה היום עקרונית (א') על ידי ועדת השרים לחקיקה, המאפשרת לטפל לראשונה בקרקעות המזוהמות בארץ באמצעות הטלת האחריות על האשמים בזיהום, גם באופן רטרואקטיבי.
הקרקעות המזוהמות מוגדרות במשרד להגנת הסביבה כמפגע קשה, שלא זכה עד כה לטיפול מקיף ויסודי. על פי הערכות המשרד, בישראל זוהו עד היום כ-3,300 אתרים בהם הקרקע חשודה כמזוהמת, מתוכם מופו עד היום רק כ-350 אתרים.
סך השטח החשוד כמזוהם ברחבי המדינה משתרע על פני כ-3,900 דונם, כאשר כ-75% מפוטנציאל הזיהום במדינה מתרכז באזורי התעשייה. מדובר באתרים שזוהמו לאורך השנים על ידי מפעלי תעשייה, תחנות דלק, או בסיסי צבא. על פי ההערכות יש עוד אתרים רבים בישראל שזוהמו וטרם אותרו.
ההצעה מגדירה לראשונה מהי קרקע מזוהמת, קובעת הסדר למניעת זיהום וצפויה לאפשר למשרד להגנת הסביבה להוציא צווים שיחייבו את המזהמים לשקם את הקרקע.
בין היתר היא קובעת, שקידום הליכי תכנון ובנייה על קרקעות מזוהמות יותנה בסקר זיהומים ובשיקום הקרקע. החוק מחייב את המזהמים באופן רטרואקטיבי ל-25 השנים האחרונות. אם המזהם הוא המדינה, כפי שקורה למשל במקרה של מחנות צה"ל - נקבע כי האחריות חלה רטרואקטיבית ללא מגבלת שנים.
מתחשיב שבוצע במשרד להגנת הסביבה עולה, כי העלות הכוללת לסקירה ולטיפול בקרקע מזוהמת עומדת על כ-8.8 מיליארד שקל. עם זאת, עליית ערך הנכסים הסמוכים לאתרים מזוהמים בעקבות השיקום מוערכת בכ-35 מיליארד שקל. במשרד מדגישים כי "יחס התועלות לעלות השיקום הוא 14:1, וישנה כדאיות כלכלית לשיקום הקרקעות באזורי תעשיה".
זיהום נרחב במי תהום
זיהום הקרקעות הנרחב בישראל הביא גם לזיהום נרחב במי התהום. בשל היעדר מדיניות מוסדרת בנושא, עד כה לא ניתן היה להטיל את האחריות לנושא על אף גורם. במשרד להגנת הסביבה ציינו, כי ההצעה אושרה היום רק באופן עקרוני, אך סוכם כי תוקם ועדת משנה של מספר משרדי ממשלה - בהם משפטים ותשתיות - שתגבש תוך חודשיים נוסח מתוקן בהתאם להערות המשרדים.
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר כי "חשיפה לקרקע מזוהמת מסכנת חיים. החוק החדש ישים סוף להתייחסות לאדמות המדינה כבור ספיגה לחומרים רעילים, ולא יאפשר את המשך המצב האבסורדי בו מזהמים את הקרקע ומתנערים מאחריות לניקיונה ושיקומה". לדבריו, שיקום הקרקע יביא גם לשיפור באיכות מאגרי המים אך גם לעלייה בערכי הנדל"ן בשטחים המזוהמים".
הצעת החוק גובשה על ידי המשרד להגנת הסביבה לאחר תקופה ארוכה שבה הנושא נותר ללא טיפול. הצעת החוק המקורית גובשה בשיתוף עמותת אדם טבע ודין אך נתקלה בזמנו בהתנגדות מצד השר גדעון עזרא, שטען כי הצעת חוק מסוג זה צריכה להיות ממשלתית ולא פרטית.
בהצעה נקבע גם לראשונה הסדר ליידוע מתעניינים בקרקע על היותה מזוהמת. כמו כן, נקבע כי תוקם קרן ייעודית לנושא השיקום - שמקורותיה בין היתר בהיטלים שיוטלו על העוסקים בחומרים מזהמים, ועל המחזיקים בקרקעות מזוהמות.
"הצעת החוק היא בשורה של ממש לציבור בישראל - לחייו ולבריאותו, ולמשאבי הקרקע והמים המוגבלים של מדינת ישראל", נכתב בפנייה שהעביר לשרים מנכ"ל אדם טבע ודין, עו"ד עמית ברכה.
לפנייה לכתב/ת 
