מדמוקרטיה לאנרכיה: ישראל בשעת דמדומים
ברק חתך מהעבודה, עתידו הפוליטי של ליברמן יוכרע בקרוב, ומינויו של גלנט לרמטכ"ל כבר אינו ודאי. ישראל נכנסת למצב רגיש של חוסר ודאות מדיני-ביטחוני, שעלול לגבות מחיר כבד
מדינת ישראל נקלעה למצב לא בריא של חוסר ודאות בתחום הביטחוני-מדיני עם פרישתו של אהוד ברק ממפלגת העבודה ולאור ההתפתחויות האחרונות בעניינו של הרמטכ"ל המיועד, יואב גלנט. גם ההחלטה המתקרבת אם להעמיד לדין את שר החוץ אביגדור ליברמן, וחילופי התפקידים בצמרת הצבא והמודיעין לא מסייעים ליציבות.
הנושא הבוער ביותר כעת הוא מה שיקרה בפרשיות הקשורות במינוי גלנט. לא מדובר רק בפרשת הקרקעות בעמיקם, שבגינה הוגשה לבג"ץ עתירה של התנועה הירוקה נגד מינויו, אלא גם חקירת מבקר המדינה בפרשת מה שמכונה "מסמך הרפז". בין השאר, חוקר המבקר אם היו ליקויים בהליך שבו מינה שר הביטחון את גלנט וגם בהתנהלות אישים במטכ"ל הנוכחי במהלך הפרשה.
חקירה זו תסתיים רק בעוד חודשיים-שלושה, אחרי החילופים בלשכת הרמטכ"ל, ולכן השפעתה אינה מיידית. העתירה לבג"ץ בעניין הקרקעות, לעומת זאת, עלולה להשפיע מיידית על איוש תפקידים בכירים במטכ"ל.
אהוד ברק. צפוי להתנגד להארכת כהונת אשכנזי (צילום: גיל יוחנן)
מצב העניינים כעת הוא שמבקר המדינה מנהל חקירה מאומצת שאמורה לאשש או להפריך ממצאים חדשים לכאורה בשלושה עניינים - חשדות להשתלטות בהליך לא תקין של האלוף גלנט על קרקעות מדינה וציבור כדי להרחיב את הנחלה שבה הוא מתגורר במושב עמיקם; חשד בנוגע למהימנות ואמינות תצהיר שגלנט מסר בעבר בעניין זה למערכת המשפטית; וסימני שאלה לגבי תקינות מעורבותם של קציני צה"ל מהיחידה לאבטחת אישים באישור "דרך מילוט" פרטית שגלנט סלל לביתו במושב.
הממצאים החדשים, שעיקריהם הוצגו אתמול ליועץ המשפטי לממשלה, גרמו ליהודה וינשטיין לבקש מבג"ץ לדחות בעשרה ימים את הדיון בעתירה בעניין זה. טיבם של הממצאים החדשים אינו ברור וגם לא ברור אם המבקר יצליח לאשש אותם. אבל עצם העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה מצא לנכון לבקש דחית הדיון בבג"ץ מעידה כי קיימת אפשרות ממשית שממצאי המבקר יגרמו לו לשנות את עמדתו, שעד עתה הגנה נחרצות בפני בג"צ על תקינות אישור מינוי גלנט לרמטכ"ל הבא של צה"ל.
שלוש התפתחויות אפשריות
אפשרות ראשונה - וינשטיין יחליט כי ממצאי המבקר אינם משנים את העמדה המקורית שלו ביחס לתקינות המינוי ובג"ץ, בדיון שנקבע ל-1 בפברואר, יקבל את עמדתו ללא הסתייגות. במצב זה ייכנס גלנט לתפקידו כמתוכנן ב-14 בפברואר. הוא יוכל לתפקד כמפקד הצבא בסמכות מוסרית מלאה, לאחר שבג"ץ יטהר אותו מכל אשמה בפרשה.
אפשרות שנייה - וינשטיין ובג"ץ ישתכנעו שהיו פגמים חמורים, ערכיים וחוקייים, בהתנהלותו של גלנט בפרשת הקרקעות, וכי פגמים אלה צריכים היו להשפיע על החלטתה-המלצתה של הוועדה הממשלתית לאישור מינויים בכירים בראשותו של יעקב טירקל. במקרה כזה, יהפוך למעשה בג"ץ על פיה את המלצתה של ועדת טירקל לממשלה לאשר את המינוי. ייתכן אפילו שבג"ץ יקבע מפורשות כי ועדת טירקל והממשלה צריכים לדון מחדש במינוי גלנט לרמטכ"ל.
ליברמן. ההחלטה אם להגיש כתב האישום מתקרבת (צילום: גיל יוחנן)
במקרה כזה לא יוכל האלוף גלנט להיכנס לתפקידו, לפחות בינתיים. ייתכן גם שהוא ייפסל עקב
החלטת בג"ץ מלמלא את התפקיד. מכאן שסביר להניח שתהליך מינוי הרמטכ"ל הבא ייפתח מחדש. סביר גם להניח ששר הביטחון ידרוש מהממשלה לא לבטל בינתיים כליל את המינוי אלא לדחות זמנית את כניסתו של גלנט ללשכת הרמטכ"ל.
במקרה כזה, הממשלה יכולה להתכנס ולבקש מהרמטכ"ל אשכנזי להישאר עוד שלושה-ארבעה חודשים בתפקידו, עד שיתבהרו העניינים. שר הביטחון, שיחסיו עם אשכנזי הגיעו לשפל חסר תקדים, צפוי להתנגד לכך. במקרה כזה, הממשלה יכולה להחליט, על פי המלצת שר הביטחון, כי סגן הרמטכ"ל הנוכחי, האלוף יאיר נווה, ימלא זמנית את מקום הרמטכ"ל עד שימונה סופית רמטכ"ל חדש.
ייתכן גם ששר הביטחון ימליץ על סגן הרמטכ"ל הקודם, האלוף בני גנץ, כממלא מקום הרמטכ"ל עד להחלטה סופית בעניין. זאת, לאור העובדה שגנץ נמצא עדיין פורמלית בשירות פעיל ומשום שיאיר נווה חזר זה עתה לשירות כסגן הרמטכ"ל והוא זקוק לתקופה של לימוד והסתגלות בתפקיד.
אפשרות שלישית - בג"ץ יחליט שמינויו של גלנט לרמטכ"ל והמלצת ועדת טירקל לגביו כשרים וסבירים. אך עם זאת, יקבע כי ממצאי המבקר והיועץ המשפטי לממשלה יש בהם כדי לעורר ספקות, ולו גם קלים, לגבי התנהגותו הערכית והמוסרית של האלוף.
במקרה כזה סביר שגלנט ייכנס לתפקידו כמתוכנן, אולם החלטת בג"ץ ונימוקיה יקשו עליו, לפחות בהתחלה, לתפקד כמנהיג הערכי והמוסרי של הצבא. כמי ששולח חיילים לקרב ואמור לקבוע את אמות המידה הערכיות והמוסריות שעל פיהם הם פועלים ומסכנים את חייהם יהיה גלנט, אם יוטל עליו כתם בבג"ץ, חשוף להאשמות ואף עתירות לבג"ץ של הורים שכולים ושל קצינים שהעניש או הדיח.
מכאן שכל החלטה שיקבל בג"ץ, שאינה זיכוי מוחלט, עשויה לחייב את הממשלה לשקול מחדש אם מינויו של גלנט ראוי ואם לא צריך לפתוח מחדש את הליך המינוי לתפקיד הרגיש. תפקיד שיש לו השלכה גם על מינויים נוספים בצמרת צה"ל הפתוחים ומחכים להחלטתו של הרמטכ"ל הבא. סביר להניח ששר הביטחון וראש הממשלה יפעלו במקרה כזה במהירות, אבל שיקול דעתו של ברק, שלחץ למנות את גלנט, וגם שיקולי הוועדה בראשות השופט טירקל, יספגו מכה תדמיתית לא פשוטה.
מעגל קסמים
פרשה זו, כמו גם הזעזועים בצמרת הפוליטית, מצטרפת למחדלים האחרונים שנתגלעו בתפקוד הממשלה בפרשיות השריפה בכרמל, הגיורים בצבא וגיוס החרדים. כל אלה מעידים כי מדינת ישראל שוקעת לתוך אנרכיה. בגלל השיטה הפוליטית, עסוקה הממשלה בעיקר בהישרדות הקואליציה ומזניחה או שאינה יכולה לטפל כראוי ובהחלטיות בענייני המדינה החיוניים.
חוסר המשילות הפך למצב כרוני שיצר ואקום שאליו נשאבו מערכות המשפט ואכיפת החוק
שהן אלו המנהלות למעשה כיום את ענייני כולנו. מצב זה מאפשר לכל מי שרוצה להפוך על פיהן את החלטות הממשלה ולמסמסן וחוזר חלילה. מעגל קסמים שאינו נפרץ אלא הולך ומחמיר. ההיסטוריה מלמדת שעמים הנקלעים למצבי אנרכיה כאלה משלמים בסופו של דבר מחיר כבד.
במצבים כאלה של דמדומים בצמרת הביטחונית-מדינית של ישראל, קיימת גם סכנה שאויבי ישראל ינסו לנצל את המצב כדי לבצע מחטפים או פעילות אלימה שתעניק להם יתרונות שונים.
ספק אם בתקופה זו יהיו מנהיגי המדינה, בכירי צה"ל וקהילת המודיעין פנויים להקדיש את מלוא תשומת הלב ושיקול הדעת הדרושים לשורה של עניינים, ביניהם המשא ומתן הרגיש שהתחדש בעניינו של גלעד שליט, המאמצים לחידוש המשא ומתן עם הרשות הפלסטינית על הסדר הסכסוך הפלסטיני-ישראלי, הנסיון הפלסטיני-ערבי להעביר החלטה במועצת הביטחון המגנה את ההתנחלויות, והבנייה בירושלים והפעילות לעצירת תכנית הגרעין של איראן.
לפנייה לכתב/ת 
