דררה: תוכי ירקרק שמנכס לעצמו קנים של אחרים
הכירו את הדררות - מין פולש שנפוץ בכל הארץ ומזיק לחלקאות, אך מחקרים גילו שהוא לאו דווקא מפריע למינים המקומיים. הוא חי בלהקות וקולותיו הצווחניים נשמעים למרחוק - אז חפשו אותו בפרויקט ספירת הציפורים
כדי לשמור על הטבע ליד הבית שלנו, צריך לעקוב אחר ציפורי הבר המתגוררות ליד ביתנו. פרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות הבתים מאפשר לכל אחד מאיתנו לסייע בכך, אז כדי שתוכלו להשתתף ולזהות את המינים השונים בחצרות ובגנים הסמוכים לביתכם, נמשיך בהצצה יומית לעולם של כל אחד ואחד מהם.
היום נכיר את הדררה המצויה - תוכי ירקרק בעל זנב ארוך ומדורג, שחי בלהקות ונפוץ בכל הארץ. על צווארו של הזכר יש פס שחרחר ועל ערפו פס ורוד. העין צהבהבה-לבנה ומוקפת בטבעת כתומה של עור חשוף. חלקו העליון של המקור אדום והתחתון שחור. הכנפיים ארוכות וצרות ורגליו קצרות ומגושמות, אצבעותיו ארוכות והטפרים כפופים וחדים. לנקבה חסר הפס בצוואר.
הדררה משמיעה קולות צווחניים ורמים הנשמעים למרחוק, בייחוד בזמן מעופה. מזונה מן הצומח: זרעים, פירות ונקטר, כשבכל אזורי מחייתה השונים בעולם היא מסתגלת לצמחית המקום. חייהן ארוכים - כ-20 שנה בתנאי שבי וכ-34 שנה בתנאים טבעיים.
הדררה היא מין פולש בארץ מזה שנים רבות. היא התרבתה מאוד במהלך עשר השנים האחרונות והפכה לציפור פולשת, שגורמת נזק רב לחקלאות, בעיקר לגדולי חמניות, שסק, תמרים, שקדים פקנים ותירס. בנוסף, היא מתחרה עם מיני ציפורים אחרות כמו הנקר והדוכיפת, בעיקר על חורי קינון.
אזור התפוצה המקורי של הדררה הוא בדרום אסיה ובחגורת הסהל באפריקה. כיום נמצאות דררות דוגרות בכמה ארצות באירופה ואף בארצות הברית. יש גם דיווחים על דררות ביפן, במרכז אפריקה ובמזרח התיכון - עירק, ישראל, לבנון, כווית, מצרים ועוד.
על פי ההערכות, הדררה התפשטה עד כה לכ-35 מדינות, אך ברובן לא נעשה מחקר על מספר הפרטים ומידת התפשטותם. עם זאת מחקרים שבדקו בבריטניה את ההשפעות של מין זה על מגוון המינים ועושר המינים הטבעיים מצאו, שהדררות אינן גורמות לנזק אקולוגי ואינן דוחקות מינים מקומיים.
בארץ אהובים על הדררות במיוחד עצי האקליפטוס, שבגזעם הן מקננות, נחות וגם ישנות. הקינון מתרחש בחודשים דצמבר-יוני. הקן נבנה בחורי עצים, בגובה של 3-10 מטר מעל פני הקרקע, ולרוב הן מרחיבות חור קיים, של נקר או ציפור אחרת. עם זאת לעיתים מתבצע הקינון על סלע או בחור בקיר.
בדרך כלל הדררות מקננות בזוגות בודדים אך לעיתים אפשר למצוא אותן במושבה קטנה. הנקבה מטילה 3-4 ביצים בדרך כלל, אך לעיתים נדירות היא מטילה אפילו 6. הדגירה נמשכת 22 יום לפחות ובתקופת זו מאכיל הזכר את הנקבה. הגוזלים מגיע לבגרות מינית רק אחרי 3 שנים.
הדררה קיבלה את שמה מהזאולוג ישראל אהרוני, שגזר את השם משמה הערבי: דוררה, שפשרו אינו ברור. באנגלית היא נקראת Rose-ringed Parakeet משום הטבעת הוורודה שסביב צווארה, ובלטינית: Psittacula krameri.
בישראל מוגדרת הדררה כחיית בר מוגנת, אך רשות הטבע והגנים מתירה המתה של דררות, במידה שהן גורמות לנזקים לחקלאות. הפעילות בשטח כנגד הדררות כוללת כיסוי עצים והטרדה על ידי רעש, אך לא ידועות שיטות למניעת נזקי דררות שלא כרוכות בהמתה.
עם זאת, מחקר שפורסם ב-2006 הציע שתי דרכים ידידותיות למניעת נזקי דררות. האחת היא הצבת תחנות האכלה עם זרעי חמניות בסמוך ל"עמדות המתנה" של הדררות - אזורים בהם מתהלקות הדררות לפני האכילה: בבוקר ואחרי הצהריים נוהגות הדררות להתלהק בלהקות גדולות במקומות גבוהים הסמוכים למקומות האכילה, כמו שדירות עצים, שובר רוח, או קו מתח חשמלי. הדררות מעדיפות לאכול את הזרעים שהושמו להן ולא ניגשות לשדה.
דרך נוספת היא היא לזרוע בסמוך ל"עמדות ההמתנה", מספר שורות צפופות של זני חמניות לא מסחריים וזולים, שיספקו לדררות קרקפות זרעים לאכילה. הדררות יאכלו את הזרעים של זנים אלה ולא יזיקו לשדות החמניות של הזנים המקובלים בשוק.
תוכי נזירי - פולש נוסף
תוכי נוסף שמוגדר כפולש בארץ, הוא תוכי נזירי (Nyiopsitta monachus) - פליט תרבות שברח בשנים האחרונות מהצפארי בפארק גני יהושע שליד הירקון, החל להתרבות והפך לעוף פולש שנפוץבהמוניו בכל אזור גוש דן והשרון. התוכי הנזירי דומה לדררה בהתנהגותו ובמזונו, אך הוא מגושם יותר מהדררה, החזה שלו בהיר והקול שלו עבה יותר.
התוכי הנזירי שונה מהדררה ומרוב מיני התוכים בכך שהוא אינו מקנן בחורים בגזעי העצים, אלא בונה קיני זרדים ענקיים בתוך עלוות עצים גדולים כמו אקליפוסים, אורנים או דקלים. קן כזה נבנה על ידי מספר תוכים ומשמש כקן משותף למספר זוגות, ואף לציפורים נוספות המקננות בחורים כגון דרורי בית ומאינות, שמנצלות את החללים הרבים שבין הזרדים ומצטרפות.
עושה רושם שכבר בתקופות קדומות טיפחו את התוכים כחיות מחמד. כך למשל, התוכים מוזכרים בתנ"ך: "כי אני תרשיש למלך בים עם אני חירם אחת לשלש שנים תבוא אני תרשיש נשאת זהב וכסף שנהבים וקפים ותוכיים..." (מלכים א', י', כ"א).
קיימות גם רצפות פסיפס עם ציורי כלובים, ובכנסיה ביזנטית שבבית-לחם התגלה ציור של דררה. הנוסף, חייליו של אלכסנדר מוקדון הביאו דררות מהודו לאלכסנדריה שבמצרים, ופליטי תרבות התחילו להתרבות ולהתמקם בדלתה של הנילוס, כך שיתכן שהדררה היא העוף הפולש הראשון בעולם.
הצצות נוספות לציפורים שחיות ליד הבית:
- ללא נאמנות: פוליגמיה אצל הירקון
- ספירת הציפורים מתחילה: חפשו את העלווית
- ראש בראש: אדום החזה מתחרה בשירת הזמיר
הכתבה נכתבה בסיוע המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר הבית . רוצים לשמור על ציפורי הבר שבסביבתנו ולבדוק האם העורבים התרבו באזור מגוריכם? השתתפו בפרויקט ספירת ציפורי הבר בחצרות, שיתקיים עד ה-8.2.2014. למידע נוסף הקליקו כאן